סקר הלמ"ס מגלה: הפדיון נפגע באופן משמעותי, יש יותר עובדים בחל"ת - ובכל זאת העסקים אופטימיים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות • אחוז המפוטרים מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר • ועדיין, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

הרוב רע יותר, אבל לא הכול - זו המסקנה הכללית והפשטנית שעולה מסקר שערך הלמ"ס על מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה. מהסקר שנערך זו הפעם התשיעית מאז התפרצות הקורונה עולה, כי בחודש אוקטובר אחוז התעסוקה ירד, אחוז העובדים בחל"ת עלה דרמטית (מ-6.4% באמצע אוגוסט לכ-14% באוקטובר), פדיון העסקים נפגע יותר ופחות עסקים היו זכאים למענקים בעיקר משום שלא עמדו בתנאי הסף.

מנגד, חלק מהעסקים אומרים שהסגר השני פגע בהם פחות ומגלים יותר אופטימיות ביחס לעתידם, כשהם מעידים כי הם יכולים לשרוד את הסגר הזה. זאת, בניגוד לנבואות הזעם שהם ניבאו לעצמם במהלך הסגר הראשון (סגירה ופשיטת רגל).

רק 35% מועסקים בענף המסעדות והאירועים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות - עובדים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה בכלל ועובדים בחל"ת בעקבות הסגר השני בפרט, עובדים חדשים שגויסו מתחילת המשבר, עובדים שפוטרו ועובדים שפוטרו בעקבות הסגר השני, עובדים שיכולים לבצע את עבודתם מהבית ומתוכם עובדים היום מהבית וסך העובדים המועסקים כיום.

על פי הסקר, אחוז התעסוקה בענפים הנסקרים (מהיקף התעסוקה לפני תחילת המשבר) ירד מ-87% בסקר השמיני, שנערך בחודש אוגוסט, ל-79% באמצע חודש אוקטובר.

בין הענפים השונים נמצאה שונות גדולה בשיעור התעסוקה. בענפי ההיי-טק והפיננסים שיעור התעסוקה גבוה מ-94% (מהיקף התעסוקה לפני המשבר), בענפי המסחר הקמעוני שיעור התעסוקה עומד על כ-76% ובענפי שירותי מזון ומשקאות (מסעדות ואולמות אירועים) שיעור התעסוקה הוא כ-35% בלבד.

אפשר לראות שאחוז העובדים הנמצאים בחל"ת עלה באופן חד מ-6.4% באמצע אוגוסט (החודש שבו נרשמה הפעילות הכלכלית הגבוהה ביותר מתחילת המשבר) ל-14% באמצע אוקטובר.

בכל הענפים חלה עלייה באחוז העובדים בחל"ת במהלך אוקטובר לעומת אחוז העובדים בחל"ת באוגוסט, כאשר בענפי המסחר הקמעוני ושירותי המזון חלה העלייה החדה ביותר. אחוז המפוטרים, בניכוי העובדים החדשים שגויסו, מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר.

הסקר נערך בעיצומו של הסגר השני, ובמסגרתו נשאלו העסקים מהו היקף העובדים הנמצאים בחל"ת והעובדים שפוטרו באופן ישיר בגלל הסגר. על פי דיווחי העסקים כ-10.8% מהעובדים בחל"ת (כ-156 אלף עובדים) נמצאים במצב זה בגלל הסגר השני. בענפי המסחר ושירותי האוכל מרבית העובדים נמצאים בחל"ת בגלל הסגר.

מהסקר עולה, כי אחוז המפוטרים בגלל הסגר השני, כחלק מסך המפוטרים מתחילת המשבר, נמוך מאחר שכיום נוהגים בעלי העסקים בשלב הראשון להוציא את העובדים לחל"ת ורק לאחר תקופה מסוימת שבה הפעילות אינה חוזרת למסלולה לפטר את העובדים הנמצאים בחל"ת.

הפגיעה בפדיון כבר "לא מתונה"

מטבע הדברים, הסגר השפיע על הפגיעה בפדיון של העסקים, שמעידים כי הפגיעה בהם כבר "לא מתונה". בסקר נשאלו העסקים שתי שאלות על הערכת מידת הפגיעה עקב משבר הקורונה: על הפגיעה שהעסקים ספגו בפועל בחודש ספטמבר ועל הפגיעה הצפויה להערכתם בחודש אוקטובר.

אחוז העסקים שדיווחו על מידת פגיעה מתונה בפדיון (עד 25%) בחודש ספטמבר ירד בכלל הענפים ועומד על כ-38% מהחברות (כלומר הפדיון של 62% מהחברות נפגע ביותר מ-25% בחודש זה) לעומת 78% מהחברות שדיווחו על פגיעה מתונה בפדיון בחודש אוגוסט.

הפגיעה החמורה ביותר על פי אומדן זה הייתה בענף שירותי מזון ומשקאות שבו רק כ-6.5% מהעסקים דיווחו על פגיעה מתונה בספטמבר לעומת כ-67% באוגוסט.

הלמ"ס בחן גם את ההבדלים במצב העסקים בין הסגר הראשון לסגר השני (בהשוואה לממצאי סקר שנערך ב-21 באפריל, לאחר חג הפסח, בתקופה של הסגר הראשון שבו מערכת החינוך הייתה סגורה וכך גם המסחר ברחובות ובקניונים), ונמצא כי יש כמה השפעות מנוגדות על חומרת הנזק מהגבלות הסגר השני. מנהלים רבים העידו כי הפגיעה מהסגר השני פחותה ביחס לסגר הראשון.

במהלך חצי השנה שחלפה מאז תחילת המשבר חברות רבות פיתחו פתרונות ודרכים להתמודדות עם ההגבלות (כגון מכירה מקוונת/תשתיות עבודה מהבית). בנוסף על כך, ההגבלות על מקומות העבודה בסגר זה היו מרוככות יותר לעומת הסגר הראשון. עם זאת, מאחר שהעסקים נמצאים במשבר כבר תקופה ארוכה הנזק מהסגר השני עלול להיות משמעותי יותר לחלקם.

על פי דיווחי המנהלים בסקר הפגיעה החמורה בפדיון (יותר מ-50% מפדיון החברה) בסגר השני נמוכה משמעותית מהפגיעה בסגר הראשון.

הפערים הגדולים באומדן זה באים לידי ביטוי בעסקים בענפי התעשייה, הבינוי והמסחר הקמעוני. הפער הבולט ביותר היה בענפי המסחר הקמעוני - כ-32.8% מהעסקים דיווחו באוקטובר על פגיעה חמורה בפדיון לעומת כ-67% באפריל.

בענפי התעשייה (ללא תעשייה עילית), הפדיון של כ-26.2% מהעסקים נפגע באופן חמור בחודש אוקטובר לעומת כ-53.5% מהעסקים בענפים אלו בחודש אפריל.

בסקר הנוכחי, כמו גם בסקר שנערך בחודש אפריל, נשאלו המדווחים כמה זמן תוכל חברתם להתקיים במצב הכלכלי הנוכחי. מהממצאים של הסקר עולה כי שיעור העסקים שעל פי דיווחם לא יוכלו להמשיך במצב זה יותר מ-3 חודשים ירד משמעותית ביחס לאלה שסברו כי לא ישרדו את הסגר הראשון (מורכב משיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד חודש + שיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד 3 חודשים).

כך למשל, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, אם יימשך מעל 3 חודשים, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני. בתחום השירותים הפיננסיים, בסגר הראשון, כ-40% סברו כי יסגרו בעקבות סגר ממושך, ורק כ-9% העריכו כי ייסגרו בעקבות הסגר השני.

בכלל הענפים מצביע הסקר על ירידה באחוז העסקים אשר צפו שהם נמצאים בסכנת סגירה בכלל הענפים בחודש אוקטובר לעומת הצפי בחודש אפריל.

בדומה לפגיעה בפדיון השיפור המשמעותי נמצא בענפי המסחר הקמעונאי, הבינוי והתעשייה.

אי זכאות וקשיים בירוקרטיים בקבלת המענקים

בסקר נשאלו מנהלי העסקים אלו מגבלות בסגר הנוכחי משפיעות על פעילות חברתם באופן משמעותי, מבין: צמצום של טיסות בין-לאומיות; צמצום התחבורה הציבורית; הגבלת התנועה במרחב הציבורי; סגירת שווקים, מרכזי מסחר ועוד; סגירת מוסדות החינוך; עובדים בבידוד או עובדים שחלו בנגיף או מגבלות אחרות.

יותר מ-50% מהעסקים ציינו שהגבלת התנועה במרחב הציבורי, בידוד/מחלה של עובדים וסגירת מוסדות החינוך משפיעה על פעילות חברתם. בחלוקה לפי ענפים המגבלה של סגירת מוסדות החינוך הייתה המשפיעה ביותר על פעילות החברות בענפי השירותים הפיננסיים ובהייטק.

ומה עם המענקים? האם העסקים נהנים מהם? כ-40.5% ממנהלי העסקים שנשאלו האם הם פנו לקבלת מענק תמיכה בעסקים ממשרד האוצר בתקופה האחרונה, השיבו כי לא פנו לקבלת מענק. הסיבה הנפוצה ביותר לאי הפנייה לבקשת מענק (כ-41%) היא אי-עמידה בתנאי סף (למעט ענף השירותים הפיננסיים, שם נראה כי הסיבה הנפוצה היא בכך שאין צורך בענפי המסחר הקמעוני וההייטק כ-47% דיווחו כי אינם עומדים בתנאים.

בנוסף, קבוצה משמעותית של מעסיקים דיווחה שלא פנתה לקבל מענק משום כ-30.8% מהם (כ-5,800 עסקים) לא פנו כי אין להם צורך בו וכ-16% נתקלו בקשיים בירוקרטיים.