הממשלה תדון מחר בהקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד התעשייה במפרץ חיפה

לאחר מאבק רב שנים של ארגוני הסביבה ודוח מקינזי קבלן את הכדאיות הכלכלית של המשך קיום התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, מחר (יום א') תקיים הממשלה דיון בהצעת המחליטים של המשרד להגנת סביבה להקמת ועדת מנכ"לים שתבחן את עתיד התעשייה במפרץ העיר.

לאחר סיכומים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, באם תאושר ההצעה להקים ועדת מנכ"לים שתדון בפיתוח ובקידום מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה במפרץ, היא תגיש את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום מהקמתה.

בראש ועדת המנכ"לים הבין-משרדית לפיתוח וקידום מפרץ חיפה יעמוד נציג משרד ראש הממשלה והרכבה יהיה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ או נציג בכיר מטעמו, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי; מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה או משנהו.

הוועדה הבין-משרדית תדון, בין היתר, בעתיד התעשייה הכבדה, בדגש על התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה; תשתיות האנרגיה במפרץ חיפה והשפעתן על משק האנרגיה הלאומי בעתיד; צורכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה; פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות; צורכי תעסוקה עתידיים במטרופולין חיפה; סיכונים מחומרים מסוכנים; זיהום אוויר, שיקום קרקע והיבטים סביבתיים נוספים במפרץ חיפה.

השרה גמליאל הציבה עם כניסתה לתפקיד את פינוי המפרץ מהתעשייה הפטרוכימית כיעד. כעת, היא אומרת כי "תעשיית הדלקים הפוסיליים שייכת לאתמול, האנרגיות המתחדשות שייכות למחר. החזון הוא שהתעשיות המזהמות יפנו את מקומן ומפרץ חיפה יהפוך להיות מוקד לפיתוח תעשיות ירוקות וחדשניות לטובת תושבי האזור".

פעילי הסביבה שנאבקים לאורך שנים על קידום פינוי המפרץ בירכו על הקמת הוועדה, כאשר ברקע תלוי ועומדת תוכנית רמי לפינוי התעשייה, ניקוי הקרקע ופיתוח האזור למגורים. מדובר בתוכנית ארוכת טווח, שכן עדיין ישנו צורך להמתין להערכות באשר לניקוי הקרקע בשטח מזיהום התעשייה הכבדה.

לפני כשנה, מתח מבקר המדינה ביקורת על הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה באזור, וקבע כי הוא לא מצליח לפעול כראוי נגד התעשייה באזור, בדגש על מפעלי הזיקוק. כך למשל, המשרד דיווח שביצע מאות בדיקות פתע במפעלים, אך בפועל ביצע רק חלק קטן מהן. על כן, להציע המבקר להקים ועדה ציבורית שתדון בתעשייה במפרץ, ותשקול להעתיק מפעלים למקום אחר.

בארגון "אדם, טבע ודין" פנה לשרה ודרש ממנה כי הוועדה תבחן את עתיד כלל תעשיית הזיקוק בישראל ואת סגירתה, שכן הזיהום אינו נחלתה של חיפה בלבד. עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע, כתבה לשרה כי "לא ניתן להתעלם מההפרות הבוטות והנזק של התעשייה באשדוד. הקמת ועדת מנכ"לים שתתמקד רק במפרץ חיפה תבטיח השגה חלקית של מטרות המשרד. יש להרחיב את מנדט הוועדה".

פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, אומר בנושא כי "דיון על עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, חייב לקחת בחשבון את ההשלכות על התעשייה בכלל מדינת ישראל, ולאמץ עקרון מפתח לפיו לא מעבירים את הזיהום למקום אחר. לדוגמא, צריך לדאוג שתעשיית הזיקוק באשדוד לא תתרחב, ואפילו תקטן, ושמתקנים תעשייתים שאין להם יתרון יחסי מקומי לא יעברו לנגב. בתוך כך, צריך לדאוג שתהליך הפינוי של התעשייה והטיפול בקרקע המזוהמת ובמקורות המים יעשה על פי הסטנדרטים המחמירים ביותר ובפיקוח הדוק".

הצד החבוי של הזיהום

ואמנם, הוועדה המסתמנת, גם לא תדון כלל במקור זיהום אוויר מרכזי מאוד בחיפה: הנמל. מסקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה, עולה כי זיהום האניות בנמלי חיפה ואשדוד, שקול לכ-15% אחוזים מכלל הפליטות של כמה מזהמים מסכני בריאות בישראל, שחשיפה אליהם יכולה להגביר תחלואה ותמותה. השינוי בתמהיל הדלקים שהתבצע לאחרונה עשוי להפחית חלק מהמזהמים, אך ניטור של הנעשה בנמלים הינו מורכב וחלקי.

לפי מבקר המדינה, כתוצאה מאזלת ידה של המדינה בנושא, הפעילות של כלי השיט בנמל חיפה כמעט שאינה כפופה למגבלות פליטה כלשהם, בדומה למגבלות המוטלות על מקורות פליטה אחרים מהתעשייה ומכלי תחבורה, וממילא אין מדידה של הפליטות שמקורן בכלי השיט, במתקנים ובכלי התחבורה בנמל. כמו כן, בהיעדר מגבלות והנחיות רגולטוריות בנושא, פעילות המייצרת פליטות חריגות שמקורם בכלי שיט אינה בת-אכיפה, ולא ניתן לדרוש את צמצומה.

בשנת 2015, במסגרת כינון התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה, נקבע כי עד תום 2017 שרי התחבורה והגנת הסביבה יקבעו בתקנות את יישום הנספח השישי לאמנת מרפול, בו חובות שיחולו על מפעילי כלי שיט, בהן הפחתת תכולת הגופרית בדלקים לכלי שיט והקמת תשתית לחיבור כלי שיט למתח חשמל על החוף בעת עגינה בנמלי הים החדשים, בחיפה ובאשדוד, כדי לצמצם את הצורך בהפעלת מנועים מזהמים. שלוש שנים אחרי היעד, הנמלים והתושבים ממתינים למדינה, התקנות לא נקבעו ותשתית מתח חופי אינה קיימת לא בנמלים החדשים ולא במסופי המכולות בנמלים הקיימים, ואף מבקר המדינה נדרש לנושא, והדגיש שהתקנות מתעכבות מאוד, למרות שהיה מקום להתקינן זה שנים ארוכות, מבלי להמתין להנחיה בתוכנית הלאומית למפרץ חיפה.

זיהום הנמלים, אם כן, איננו חדש, ובכל זאת - מטופל בעצלתיים. ביוני 2014 הגישה עמותת "אזרחים למען הסביבה" למשרד להגנת הסביבה מסמך שחיבר מומחה לזיהום אוויר שעבד בעבר במשרד, וממנו עולה כי הזיהום שמקורו בנמל חיפה הקיים הוא ניכר. על פי המסמך, כמות המזהמים שנפלטת לאוויר מהאוניות בלבד גדולה ככל הנראה מכמותם הכוללת של כל המזהמים שנפלטת מבתי הזיקוק. גם בעבודה שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה עצמו ופורסמה השנה, נקבע כי הספינות בנמלי חיפה ואשדוד מזהמות כמו תחנת כוח גדולה המשתמשת בדלק המזהם ביותר. יחד עם זאת, ההערכות בנוגע לפליטות הנמלים עודן הערכות חסר, כשהן אינן נמדדות באופן שיטתי ומקיף דיו.

לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה את דו"ח מרשם הפליטות לסביבה של המפעלים בישראל (המפל"ס), המציג את פליטות המזהמים של 69 המפעלים הגדולים בישראל. הדו"ח מציג את הפליטות המוקדיות (מהארובה וכד') והבלתי מוקדיות (ממכלי אחסון, מצנרת ועוד) ממגזר התעשייה והאנרגיה (תחנות כוח), לצד מצאי הפליטות ממגזרי התחבורה, הפסולת ועוד. במרבית המזהמים, הפליטות ממגזר התחבורה הימית והיבשתית מהוות כ-20-30% מסך הפליטות, אך הטיפול בתחום התחבורה מדשדש, כאשר חלקה של התחבורה הפרטית עולה משנה לשנה והמעבר לתחבורה חשמלית מתבצע בעצלתיים, כך לפי דוח מבקר המדינה.

איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים הגיב להצעת המחליטים ואמר: "התעשייה הישראלית עשתה בעשור האחרון צעדים מהמשמעותיים בעולם ומשתמשת כיום בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לבסס פעילות כלכלית עם אחריות סביבתית מלאה. נשתף פעולה בכל תהליך מקצועי ואחראי אשר אלו מטרותיו".