פרשת הצוללות: האם הכשלים בהסכם עד המדינה עם גנור ימנעו שימוש בעדותו?

ב-21 ביולי 2017 חתם מיקי גנור על הסכם עד מדינה בפרשת הצוללות וכלי השיט שהרעידה את המדינה. כשנתיים לאחר מכן, ב-7 מאי 2019 הודיעה הפרקליטות כי הסכם עד המדינה עימו בטל ומבוטל. זאת, לאחר שלטענתה גנור הפר את ההסכם בכך ששינה את גרסתו ובשלבים מסוימים אף שמר על זכות השתיקה. בעקבות זאת הפרקליטות החליטה להעמיד לדין את גנור, בכפוף לשימוע, בעבירות של הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס וכן עבירות על חוק המפלגות. גנור היה נציגו בישראל של התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" שבמרכז הפרשה.

מבחינת הפרקליטות, כיוון שגנור הוא זה שהפר את הסכם עד המדינה בכך ששינה את גרסתו - אזי ההודעות והמסמכים שמסר בחקירותיו, יכולים לשמש את הפרקליטות. זאת, לצורך הגשת כתב האישום נגדו ונגד יתר המעורבים בפרשה.

אלא שבדיקת "גלובס" מעלה כי בהסכם עד המדינה עם גנור הושמטו פרטים מהותיים מאוד, המעלים שאלה אודות תוקף ההסכם ואם בכלל השתכלל ההסכם - וכפועל יוצא מזה, ממילא הגרסאות והראיות שמסר במסגרת ההסכם אינן יכולות לשמש את הפרקליטות לצורך ניהול ההליך.

ללא סכומים וללא פירוט העבירות

גנור התחייב, במסגרת הסכם עד המדינה, למסור עדות אמת ומלאה וכן למסור מסמכים רלוונטיים אודות הפרשה בנוגע לכל המעורבים. במסגרת ההסכם נקבע כי גנור ירצה שנת מאסר בפועל וישלם קנס בסכום של 10 מיליון שקל. על ההסכם  חתם גנור לצד המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן-ארי, שכיהנה אז כפרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

 עו"ד ליאת בן ארי / צילום: רפי קוץ

סעיף 12 להסכם עד המדינה עם גנור קבע כי "הצדדים יפנו לבית המשפט בבקשה לקבוע דיון, במהלכו יודה הנאשם ללא סייג בעובדות כתב האישום המתוקן והמצורף להסכם זה, ויורשע על פי הודאות בעבירות המנויות בו".

בניגוד לנכתב בהסכם, כתב האישום נגד גנור לא צורף ומעולם לא הוצג לבית המשפט, ואף לא ברור אם הוא בכלל קיים. למעשה עד היום לא ברור באילו עבירות בפועל הוסכם כי גנור יודה ומה היקף הסכומים המדוברים. בהסכם נכתב כי גנור יודה בעבירות מס ללא ציון של סכום או פירוט של העבירות והעובדות, ואף לא צוין מי הנאשמים שנגדם יעיד. כל שנכתב בעניין זה הוא כי הנאשם מצהיר כי "נעברו עבירות אל מול נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון ובגופים ציבוריים, הן באופן ישיר והן באמצעות מתווכים, ואגב כך קיבלו אלה שלמונים בקשר עם העסקאות". 

בנוסף, היקף עבירות המס שבהן חשוד גנור מוערך בפועל במיליוני שקלים בודדים ולא בעשרות מיליונים כפי שהוצג לו על ידי החוקרים בחקירותיו, סמוך להסכמתו להפוך לעד מדינה. 

מצב נפשי רעוע בעת החתימה

מעבר לכך, העובדה כי בהסכם נכתב שגנור יודה בעבירות מס בהיקף לא ידוע, אך התחייב לשלם קנס בסך 10 מיליון שקלים בגין עבירות המס, בעוד היקף עבירות המס נאמד במיליוני שקלים בלבד - עשויה גם היא לחזק את הקו שמנסה לתקוף את כריתת ההסכם מלכתחילה, שלפיו ההסכם נחתם בעקבות מצגי שווא של המשטרה לגנור טרם כריתת ההסכם.

נראה כי עובדות אלה יכולות לשרת את גנור, בטענה כי הוא לא הפר את ההסכם שמלכתחילה לא היה בר תוקף בשל מחדל רשויות האכיפה - וממילא הגרסאות והראיות שמסר על רקע זה אינן יכולות לשמש את הפרקליטות לצורך ניהול ההליך.

בנוסף, לפני שגנור חזר בו מהודאותיו נפגשו סנגוריו, עו"ד בעז בן צור ומאיר ארנפלד, עם פרקליטת מיסוי וכלכלה  עו"ד בן ארי, וטענו כי מצבו הנפשי של גנור היה רעוע כאשר חתם על ההסכם וכי הפרשנות שנתן להעברות הכספים בפרשה הייתה שקרית. זאת לדבריהם, בשל הלחצים הקיצוניים שהופעלו עליו בחקירותיו. נראה כי העובדה שגנור הסכים לחתום על הסדר עד מדינה שכולל הודאה בכתב אישום שכלל לא צורף, עשויה לשרת טענה זו.

הייצוג של עו"ד אלי זהר

עם זאת, הקושי בטענות לעיל נגד תוקפו של הסכם עד המדינה עם גנור, טמון בעובדה כי בזמן חקירותיו במשטרה וכריתת הסכם עד המדינה, יוצג גנור על ידי עו"ד אלי זהר ז"ל, מי שהיה יו"ר משרד עו"ד גולדפרב-זליגמן. כיוון שמדובר באחד מעורכי הדין הבכירים והמנוסים שפעלו בישראל, שוודאי היה ער לכל פרט בהסכם וכן לכשירותו הנפשית של לקוחו לחתום על ההסכם, יתקשו סנגורי החשודים בפרשה לטעון להטעיית גנור על ידי רשויות האכיפה או לכך שהוא נתן מעין "צ'ק פתוח" לפרקליטות בגרסאותיו המפלילות.

 אלי זהר, כנס לשכת עוה"ד / צילום: כדיה לוי

יש לציין כי לגנור הייתה "בטן מלאה" על עורכי דינו ממשרד גולדפרב-זליגמן, ובפני מקורביו טען כי זכה לייצוג כושל. מן הצד השני משרד גולדפרב-זליגמן תבעו את גנור בסכום של כמיליון שקלים לפני כשנה וחצי, בטענה כי לא שילם את שכר הטרחה לפירמה עבור הייצוג המשפטי בהליך כריתת הסכם עד המדינה בפרשת הצוללות. הצדדים ניהלו ביניהם מו"מ לצורך הגעה לפשרה. אולם המו"מ טרם נשא פרי והתביעה ממשיכה להתנהל.

הטיית מכרזים ולקיחת שוחד

פרשת הצוללות, המכונה גם תיק 3000 , היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017. במסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009-2017. החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל. 

בדצמבר 2019, ערב פרישתו של פרקליט המדינה שי ניצן, הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות שונות, בהן לקיחה/מתן שוחד, תיווך לשוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס (כל אחד לפי חלקו), את גנור; אליעזר מרום, לשעבר מפקד חיל הים; דוד שרן, לשעבר מנהל לשכת רה"מ; עו"ד דוד שמרון, בן דודו ומקורבו של רה"מ בנימין נתניהו; השר לשעבר אליעזר זנדברג; רמי טייב, יועצו הפוליטי לשעבר של השר יובל שטיינמץ; ויצחק ליבר, יועץ תקשורת; בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף, לשעבר המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי; ושי ברוש, מקורבו של בר יוסף ואיש חיל הים לשעבר.

השימוע של חלק מן החשודים בפרשה התקיים כבר לפני מספר חודשים. כך למשל התקיימו הליכי שימוע לעו"ד שמרון, ולשר לשעבר זנדברג. השימוע של בכירים נוספים טרם התקיים. זאת, בין היתר בשל מגבלות הקורונה, והוא צפוי להתקיים בעוד כחודש.

***חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000), ובהם מיקי גנור, הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, וכל עוד לא הורשעו בדין, עומדת להם חזקת החפות.

תגובהת הפרקליטות: "אין בטענות ממש מהבחינה העובדתית והמשפטית"

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "1. כפי שעולה מנוסח ההסכם, העובדה שכתב האישום לא צורף להסכם במועד חתימתו הייתה ידועה לכל הצדדים הן במועד החתימה בידי הצדדים, והן לאחר מכן. הוחלט להגיש את כתב האישום לאחר שהתיק יועבר לפרקליטות. לאחר העברת התיק לפרקליטות לא הוגש כתב האישום לפי ההסכם מחמת הפרתו היסודית של ההסכם על ידי מיקי גנור.

"2. כאמור, העובדה שלהסכם לא צורפה טיוטת כתב אישום במועד חתימתו הייתה ידועה לכל המעורבים אז ולאחר מכן. לכל אורך גביית העדויות והראיות מגנור, לא הועלתה טענה כי ההסכם לא השתכלל, וכל הצדדים נהגו בהתאם להסכם, על כל המשתמע מכך. הטענות בנוגע ל'אי השתכללות' ההסכם ופסלות הראיות מועלות בדיעבד, לאחר שגנור הפר את ההסכם עימו, ואין בהן ממש מן הבחינה העובדתית והמשפטית.

"3. האמור בפנייה אינו מדויק. עד שבחר גנור משיקוליו לחזור בו מגרסתו במסגרת הסכם עד המדינה, גנור מסר עשרות הודעות הנתמכות בראיות. לחזרתו מהסכם עד המדינה לא היה כל קשר להגשת כתב אישום בגין עבירות המס.

את טענתיו מוזמן גנור להעלות בשימוע שייערך לו בהקדם".