חאן אל-אחמר: עקב מחלוקת מי יחתום על התצהיר, הממשלה לא הגישה תגובתה לבג"ץ

המדינה הייתה צריכה להגיב עד אתמול (א') לעתירת "רגבים" בבג"ץ מדוע טרם מימשה את צווי ההריסה שהוציאה לחאן אל-אחמר, מאחז פלסטיני לא חוקי, אשר בג"ץ דחה עוד ב-2018 את עתירות תושביו נגד צווי ההריסה שהוצאו ב-2009.

למרות חובת המדינה להגיב עד אתמול, תגובה כזו טרם הוגשה. מה גרם לצעד החריג בו מחלקת בג"צים של פרקליטות המדינה לא מיישמת את דרישת בג"ץ להגיב לעתירה? מאחורי הקלעים התנהל קרב כיפוף ידיים בין לשכת נתניהו לבין לשכת גנץ, כחלק מהמאבקים ביניהם מיום הקמת הממשלה הפריטטית. בהליכים משפטיים, כל תגובה והודעה המסתמכות על עובדות צריכות להיות מגובות בתצהיר מטעם הגוף שהגיש את העמדה, אלא שהפרקליטות לא קיבלה ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון תצהיר שכזה ואף לא עמדה ברורה כיצד מתכוונת הממשלה לפעול ביחס לחאן אל-אחמר. בעקבות כך נאלצה הפרקליטות שלא ליישם את החלטת השופט נעם סולברג שדרש את עמדת המדינה עד1 לנובמבר.

הן לשכת נתניהו והן לשכת גנץ סירבו להתייחס רשמית לאירוע המביך, אולם נמסרו תגובות המיוחסות לגורמים המעורים בנושא. בשם גורמים המעורים בנושא נמסר כי "לאחר תזכורות חוזרות ונשנות מצד המל"ל, לקבלת עמדת משרד הביטחון כדי לגבש את עמדת המלל (העתירה מופנית ישירות גם למשרד הביטחון שנדרשים להגיב), זו הגיעה רק אמש בשעת לילה מאוחרת. בשעה זו המל"ל נדרש לסוגיה, וביחד עם משרד הביטחון יוגשו התצהירים הנדרשים במסגרת תשובת המדינה".

מן הצד השני נמסר גם כן "בשם גורמים המעורים בנושא" כי "משרד ראש הממשלה ניסה במשך זמן ארוך להימנע מלהביע את עמדתו ולחתום על התצהירים וניסה להשאיר את הסוגיה לפתחו של שר הביטחון בלבד ולהרחיק את עצמו מהנושא, ככל הנראה בשל חשש מהביקורת הציבורית. זו סיבת העיכוב בתשובה שתימסר לבג"ץ בהקדם. לאחר שהובהר לגורמים במל"ל שלא תימסר תגובה ללא עמדת ראש הממשלה (שהוא הראשון בעתירה), חל עיכוב וגרירת רגליים, שבסופם נחתם התצהיר על-ידי ראש המל"ל כפי שמתבקש".

ממשלה אחת, שני תצהירים לבג"ץ

ל"גלובס" נודע כי בצעד חריג ביותר יוגשו היום בסופו של דבר שני תצהירים לבג"ץ מטעם הממשלה. תצהיר מטעם שר הביטחון גנץ, עליו יחתום עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות אבי רואה. יש לציין כי עמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון היא שיש לממש את צווי ההריסה שהממשלה עצמה הוציאה למאחז הבלתי חוקי ובהתאם לפסיקת בג"ץ, בדיוק כפי שנאלצה הממשלה לפנות מאחזים יהודיים שבג"ץ קבע כי הם אינם חוקיים.

מן הצד השני יוגש תצהיר מטעמו של ראש הממשלה נתניהו, עליו יחתום ראש המל"ל מאיר בן שבת, האומר כי בשל שיקולי מדיניות חוץ וייתכן שאף בשל משבר הקורונה, אין לחייב את הממשלה לממש בשלב זה את צווי ההריסה.

זו הפעם השנייה בתקופה האחרונה בה גנץ ונתינהו מצהירים עמדות סותרות בתגובות לבג"ץ, בניגוד כלל הקבוע כי בתגובתה לבג"ץ הממשלה מדברת ב"קול אחד". כך נהגו נתניהו וגנץ גם במענה לעתירות על חוק הגיוס במענה לשאלה כמה זמן עוד דרוש לממשלה על-מנת לחוקק את חוק הגיוס מחדש.

נתניהו, כזכור, הצהיר באוקטובר 2018 בפתח ישיבת הממשלה כי "חאן אל-אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר, נעשה כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינ"ל, ניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה, חאן אל-אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש".

נתניהו הוסיף אז כי הוא "גם לא זקוק לאולטימטום פיקטיבי, כי כולנו מאוחדים במטרה - לפנות את הבנייה הבלתי החוקית הזאת. אין על זה שום ויכוח. יוצרים פייק ויכוח. חאן אל-אחמר יפונה ובקרוב מאוד".

חרף ההבטחה כי חאן אל-אחמר יפונה בתוך שבועות ובקרוב מאוד, חלפו שנתיים, והמאחז עדיין עומד על תילו.

"הבקשה לדחיית מועד הדיון - מביכה"

בספטמבר 2020, השופט נעם סולברג דחה את בקשת ראש הממשלה נתניהו לדחות בחצי שנה את תגובת המדינה לעתירת רגבים בפרשת חאן אל-אחמר, ומתח ביקורת עוקצנית על התנהלותה. סולברג כתב כי "הבקשה לדחיית מועד הדיון - מביכה. העתירה שלפנינו, היא החוליה האחרונה, לעת הזו, בשרשרת העתירות שהוגשו בעניין פינוי מתחם 'חאן אל-אחמר'".

סולברג תיאר את הסאגה המשפטית הנמשכת מאז שנת 2009 על פני שש עתירות שונות שהגישה תנועת רגבים, וציין כי גם לאחר פסק הדין שנתן בג"ץ, "מקץ שנתיים ימים - אין כל חדש תחת השמש. על אף שבא-כוח המדינה טענו לפנינו בעבר על קיומה של דחיפות, ואולי אף בהילות, ביישום החלטותיה, והגם שבית משפט זה איפשר למדינה שוב ושוב ליישם את החלטותיה, דבר לא השתנה: מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיֵעשה".

"כעת, סמוך למועד שנקבע לדיון בעתירה שהוגשה עוד בחודש יוני 2019, ובה נטען בתקיפות נגד מחדלי המדינה בהימנעותה מלמלא אחר התחייבויותיה, מבקשים באי-כוח המדינה לדחות את מועד הדיון - מועד שנקבע לבקשת המדינה, לאחר שפעם ופעמיים קודם לכן כבר נדחה הדיון, לפי בקשתה. דחיית הדיון התבקשה בפעם הזאת עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021; את זאת לא נוכל לקבל", מוסיף השופט סולברג.

"למדינה יש שיקול-דעת בבואה לקבוע סדרי עדיפויות ועיצוב מדיניות; דווקא בשל כך עליה לכבד את הדברים היוצאים מפיה ולאפשר הסתמכות עליהם, שלא יהיו בבחינת נדרנא לא נדרי".