"מגפת הקורונה הפתיעה את כולם בעולם, וגם אצלנו היא שינתה את הכללים ויצרה תהליכים לא פשוטים, בעיקר במאזן בין בריאות לכלכלה, שם נמצא המתח הקבוע שאתו אנחנו צריכים לחיות ולהתמודד. אנחנו מתמודדים עם שאלות כלכליות מאוד לא פשוטות, ואנחנו גם נמצאים בתקופה של משבר פוליטי ולא ברור לאן הכול הולך". כך פתח הבוקר השר עמיר פרץ את דבריו בוועידה השנתית הרביעית של התעשייה לבכירי המשק שעורכת קבוצת TEFEN.
"המאבק על התקציב הוא מאבק עקרוני. מעבר לשאלה הפוליטית, זו שאלה עקרונית האם נצליח להעביר תקציב שמייצר יציבות לשנתיים הקרובות או שלא נעביר תקציב ואנחנו מתדרדרים למערכת בחירות חדשה. ה-14 בנובמבר זה התאריך האחרון שבו נוכל להעביר תקציב ולהימנע מבחירות, שאני מתנגד להם נחרצות".
פרץ חזר על משנתו, מאז שנכנס לתפקידו כשר הכלכלה, שתומכת ב"גישה הליברלית" בכל הנוגע לפתיחת המשק. "אנחנו במשרד הכלכלה צריכים, למרות המשבר, לייצר כמה שיותר מהלכים שמסייעים לתעשייה ולעסקים הקטנים והבינוניים לעבור את התקופה וגם להיערך ליום שאחרי הקורונה. אני תומך בגישה יותר ליברלית. אני חושב שפתיחת המשק זה דבר קריטי.
"אני לא מזלזל במשבר הבריאותי ובצורך לשים לב לעליית התחלואה, אבל המשבר הכלכלי הוא משבר שיכול להישאר אתנו הרבה אחרי הקורונה. ישנם עסקים קטנים ובינוניים שלא יפתחו שוב לעולם. תעשיות רבות נמצאות בקשיים ולא פשוט מבחינתם להתמודד עם כל הכללים והסגרים. אפשר להרחיב את התו הסגול אבל צריך לפתוח את המשק".
"המודל הגרמני"
פרץ חזר גם על עמדתו כי הפתרון לבעיית האבטלה במשק והדרך המהירה ביותר להחזיר את העובדים לעבודה ולהניע את הכלכלה מחדש עובדת דרך אימוץ "המודל הגרמני".
"אני חושש מאוד שהמשך סגירת המשק מכניס אותנו לתרבות של אבטלה. לפני המשבר המשק הישראלי היה עם 160 מובטלים, אבל המצב שנקלענו אליו, שבו יש כמיליון מובטלים שמתוכם כ-600 אלף יוצאים לחל"ת, זה מספרים עצומים. צריך למצוא לזה פתרון, ועמדתי היא שחייבים להחיל את המודל הגרמני. אני חוזר על זה פעם אחר פעם מאז כניסתי לתפקיד. זה מודל חל"ת גמיש, שמאפשר למעסיקים לגייס את העובדים חזרה למקום העבודה.
"כל מעסיק צריך לגייס את העובדים חזרה למקום העבודה ולהכניס אותם חזרה למעגל מקבלי העבודה. צריך לתת אמון במעסיקים, שידווחו בשתי שורות: עבודה בפועל והשלמת חלת, והמדינה תשלים את החלק השני. בגרמניה 10 מיליון עובדים נכנסו למודל החל"ת הגמיש והאבטלה ירדה מ-20% ל-6%. חייבים להפעיל את זה גם בישראל. אחרי שנפעיל פה את המודל, נוכל לחזור לפעילות מלאה של המשק".
באשר לדיונים בקבינט הקורונה ותחושת הציבור כי ההחלטות המתקבלות אינן ענייניות, אמר פרץ כי "הדיונים בקבינט הם רציניים, אבל לצערי ההחלטות לא תמיד בהירות ויוצרות תחושה של איפה ואיפה, שיש קבוצה שמקבלת יותר וקבוצה שמקבלת פחות".
פרץ ציין, כי בוועדת הקורונה שולטות שתי תזות: המחמירה שסבורה כי חייבים להמשיך עם שיטת הסגר, והליברלית יותר שמאפשרת פתיחת המשק. לעמדתו, אמר, סגר לא יכול להיות האפשרות היחידה שקיימת היום. "היום גם מערכת הבריאות מתפקדת יותר טוב, פיקוד העורף יותר מעורב הרשויות המקומיות משתפות פעולה ולכן הביטחון העצמי שלנו שאפשר ללכת ליותר גמישות הוא כזה שאמור להיות חלק מניהול הסיכונים שלנו. הסגר הוא לא התשובה היחידה. בסוף נמצא את עצמנו בתחלואה מאוד נמוכה אבל המשבר הכלכלי יהיה כזה שקשה יהיה להתמודד איתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.