הדרך הארוכה לקבל הטבת מס: כך מנסה עכו להשוות את התנאים שלה לנהריה

ביולי 2018 קטנו ההטבות שקיבלו תושבי עכו לעומת שכנתה מצפון • ראש העיר שמעון לנקרי החליט לצאת למאבק: גייס משרד יח"צ, פקד תושבים למפלגות ורתם פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית • עם זאת, עד היום לא צלחה הדרך, למרות שזאת עיר "ליכודית"

עכו. בעיר טוענים ש־3,000 תושבים  עזבו בגלל ביטול הטבת המס / צילום: shutterstock
עכו. בעיר טוענים ש־3,000 תושבים עזבו בגלל ביטול הטבת המס / צילום: shutterstock

עוד צעד אחד וראש עיריית עכו שמעון לנקרי יוכל לנעוץ את הדגל בראש ההר. אחרי שנתיים של מאבק תקשורתי-פוליטי במטרה להשוות את הטבות המס של עירו לאלו של נהריה, הגיע החוק לישורת האחרונה בוועדת כספים לאישור לפני קריאה שנייה ושלישית.

על אף תמיכה חוצת מפלגות בחוק - לנקרי למד שלקדם חוק בישראל זה עסק מסובך. הוא הפשיל שרוולים ויצא לדרך: משרד יחסי ציבור נשכר ללוות את הקמפיין, לחצים הופעלו על ראשי מפלגות בתקופת הבחירות והוציאו מהם התחייבויות מפורשות, חברי כנסת נרתמו כדי לדחוף את החוק קדימה, ולקראת הסוף אפילו נערך מבצע התפקדות לליכוד כדי ללחוץ עוד קצת על שר האוצר וראש הממשלה.

המאבק יצא לדרך לפני למעלה משנתיים, כשהתרחב הפער בהטבות המס להן זכאיות הערים השכנות נהריה ועכו, כתוצאה משינוי אמות המידה לקבלת ההטבה. כך, תושב נהריה זכאי להטבות מס של 12% עד לתקרת שכר של 204 אלף שקל בשנה, לעומת תושב עכו שזכאי לעד 9% ותקרת שכר של עד 156 אלף שקל בשנה. נתונים שהוצגו אז בפני הכנסת והפוליטיקאים הוכיחו, כי הטבת המס של נהריה גרמה לעזיבה של כ-3,000 תושבים, בני מעמד הביניים, מעכו ומונעת מתושבים חדשים להגיע. ההטבות שניתנו לנהריה השכנה על פני עכו "חיסלו את העיר הלכה למעשה, כך שהיא תישאר עיר לעניים", אמר גורם המעורב במאבק מתחילתו.

ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי / צילום: שלומי יוסף
 ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי / צילום: שלומי יוסף

ליכודניק זה לא מספיק. האם התמיכה בגדעון סער השפיעה?

מזלה של עכו שהיא מוגדרת "ליכודית" - כמחצית מתושביה היהודים מצביעים ליכוד. עם זאת, המסע להטבות רצוף אתגרים. ביולי 2018 קיבלה ועדת הכספים החלטה שמכניסה את נהריה למפת ההטבות הלאומיות ומשאירה את עכו בחוץ. ב-13 בספטמבר 2018 שר האוצר דאז משה כחלון מגיע לעכו ומבטיח לתקן את העוול. ואילו ראש הממשלה נתניהו נמנע מלהיפגש עם לנקרי, למרות הלחצים. במקומו הוא שולח את מנכ"ל משרדו רונן פרץ עם הבטחה רפה שהמצב יתוקן ועדיין דבר לא מתקדם. לא בלתי מעניין לציין את הרקע הפוליטי - תמיכתו של לנקרי בגדעון סער על פני נתניהו.

בסוף יוני 2019 היו אמורות הטבות המס של עכו להיעלם בכלל, ולנקרי מחריף את המאבק ושוכר לשם כך את משרד יחסי הציבור "זליגר שומרון תקשורת", שהעומד בראשו אמנון שומרון, הוא תושב עכו במקור ומטפל בתיק החדש באופן אישי. ב-12 ביוני תושבי העיר עולים לבירה ומפגינים נגד נתניהו מחוץ לישיבת הממשלה, ב-26 ביוני נתלה שלט ענק בפתח בניין המועצה בעיר: "ביבי אל תחסל את עכו", אך האפקט המבוקש מתקבל רק אחרי שלנקרי מזהיר מעל כל במה כי תושבי עכו לא יתמכו בנתניהו בבחירות המתקרבות.

מערכת הבחירות משחקת לטובתה של העיר ובכירי הפוליטיקאים נוהרים אליה כדי להבטיח הבטחות, מה שמוביל את נתניהו סוף סוף להתייחס ללנקרי ודרישותיו. ב-24 ביולי 2019 מגיע גנץ לעיר ואח"כ כותב בפייסבוק: "ההטבה הזאת משמעותית לתושבים, ונכונה ערכית למדינת ישראל. כשאקים את הממשלה הבאה, אפתור את הבעיה הזו. הבטחתי את זה לראש העיר ואקיים זאת. הפריפריה בישראל תהיה אצלי מעל הכל במעשים ולא בדיבורים".

ארבעה ימים לאחר מכן בלבד, ב-28 ביולי 2019 מסתמן מפנה: לנקרי מקבל מכתב חתום מנתניהו עם ההתחייבות לתיקון המצב, אחרי שזומן סופסוף לפגישה איתו. שלוש מערכות הבחירות הרצופות מובילות לכך שהכנסת מאריכה את תוקף הטבות המס של עכו מעת לעת, אבל לנקרי כבר לא מסתפק בהוראת השעה של 9% ומעוניין לקדם חוק שיחזיר את עכו לעדיפות לאומית ברמת ההטבות שמקבלת נהריה - 12% עד תקרת 204 אלף שקל.

להפעיל לחץ פוליטי: מבצע התפקדות למפלגות

עם הקמת הממשלה ה-35 החוק יוצא לדרך: נרתמת ראשונה ח"כ מיכל שיר מהליכוד בפרונט וח"כ סער מאחורי הקלעים. על פי החוק שנתפר למידותיה של עכו ונועד להציל את העיר מהדרדרות מתמדת - יישוב עירוני מעורב ששיעור תושביו היהודים 50%-80% יהיה זכאי להטבות המס. שיעור היהודים בעיר - 70%. החוק עבר כמובטח על ידי כחול לבן והליכוד בקריאה טרומית ב-25 ביוני 2020 ובוועדת שרים לחקיקה. אך בעכו לא מורידים רגל מהגז, וממשיכים לדחוף את הפוליטיקאים בכיוון הנכון והפעם דרך פרויקט חדש: "התפקדות למפלגות הדמוקרטיות".

מיכל שיר / צילום: אלעד גוטמן
 מיכל שיר / צילום: אלעד גוטמן

למבצע ההתפקדות שוכרת העירייה את משרד "קייזלר אסטרטגיה", שבמהלך הקיץ פוקד (לליכוד על פי רוב) כ-1,000 מתושבי העיר במטרה להפעיל לחץ על נתניהו ושר האוצר כ"ץ בקידום החוק. העירייה מפרסמת מודעות והמשרד הקים דוכנים ברחבי העיר, שלח שכירים מדלת לדלת והקים טלפניה לצירוף המתפקדים החדשים.

במסגרת המבצע, ב-22 באוגוסט, מתפרסם סרטון בפייסבוק של עיריית עכו שקורא לתושבים להתפקד: "מי שמתפקד משפיע, ומי שמשפיע מכריע", קוראת הקריינית. המבצע מוכתר כהצלחה.

עוד חברי כנסת מהליכוד נרתמים כדי לדחוף את החוק ובהם יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, השר המקשר דודי אמסלם וחברי כנסת נוספים מכל סיעות הבית. ב-26 באוגוסט החוק מאושר בוועדת כספים לקריאה ראשונה, אך בדיון עצמו עולות שתי הסתייגויות חדשות. האחת של משרד האוצר, שמציין כי עלות החוק יותר מ-90 מיליון שקל, הרבה יותר מהסכום שציין בתחילת הדרך שר האוצר דאז כחלון - כ-10 מיליון שקל. משרד המשפטים מעלה מצידו את הקושי בהגדרת "יישוב מעורב".

למרות ההסתייגויות, החוק עולה במליאה לקריאה ראשונה ועובר ברוב מוחץ של 88 תומכים ואפס מתנגדים ב-19 באוקטובר, ובתנאי שלפני אישורו בקריאה שנייה ושלישית יגיע שוב לאישור בכפוף לתיקונים בוועדת שרים לחקיקה פעם נוספת.

בעיות חוקתיות בכנסת: יישוב "מעורב" או יישוב מ"אשכול 4"

באופן פלא החוק מצליח לעבור את כל המשוכות, למרות מאבקי הליכוד-כחול לבן שמעכבים אותו במהלך הדרך, וחרף ההסכמה המשותפת על נחיצותו. אולם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מודיע גם הוא ליוזמי החוק, כי לא ניתן לקדם אותו בנוסח הנוכחי של "יישוב מעורב". היועצת המשפטית לוועדת כספים, עו"ד שגית אפק, נרתמת עם פתרון עוקף: היישוב הזכאי מוגדר יישוב עירוני שנמצא באשכול סוציואקונומי ארבע, מה שמכניס לחוק ערים נוספות, אך גורע מהטבת המס המקורית מתקרה של 204 אלף ל-174 אלף שקל בשנה  ולהוראת שעה שתוקפה שנתיים וחצי.

"זו הייתה הבטחת בחירות ברורה מנתניהו", אמרה השבוע ח"כ שיר רגע לפני שהחוק עלה לדיון בוועדת כספים. "מתחילת מושב הכנסת הנוכחי הבטחתי שאפעל למען תיקון העוול שנעשה לעכו, שרוקן אותה מתושבים יהודים ולקח אותה 30 שנה אחורה. אין ספק שהחקיקה תמנף את העיר קדימה ותתרום לפריחתה. אני מודה לכל סיעות הבית שתמכו בחוק במפגן אחדות חסר תקדים למען הצדק, ולראש העיר עכו שמעון לנקרי".

אבל גם כשנדמה היה שהחוק מגיע השבוע לישורת האחרונה, רגע לפני אישורו הסופי במליאה, שוב נתקעים מקלות בגלגלי החוק והפעם בדמות המקור התקציבי. המקור שאושר הוא צו המזומן (פעימה 2), שנדרש לאישור נגיד בנק ישראל ושר המשפטים ניסנקורן. הנגיד מתעכב עם אישורו וללא מקור תקציבי, ניסנקורן לא ייתן לחוק להתקדם לקריאה שנייה ושלישית. יוזמת החוק קראה למעורבים למצוא מקור תקציבי אחר, אבל במשרד האוצר והמשפטים לא ממהרים להמציא פתרון חדש והחשש העיקרי של תומכי החוק הוא שהממשלה תתפזר בסוף ואחרי כל המאבקים לפני שהחוק יעבור.

עוד דיון ועוד דיון: החוק אושר אבל נשלח לוועדת השרים

ביום ב' השבוע הגיע החוק לדיון בוועדת הכספים. ראש הוועדה גפני דרש לכל אורך הדרך שזה יהיה חוק ממשלתי עם מתווה ממשלתי. לנקרי מצידו ביקש לא להסיג אחור את ההסכמות ברגע האחרון. הוועדה עשתה צעד גדול קדימה כשאישרה פה אחד את החוק. ואז שני צעדים לאחור - ההצעה שאושרה, כפי שסוכם מראש, תידרש להגיע לוועדת שרים לחקיקה (בפעם השלישית!) ולקבל את האישור הסופי ואולי גם למצוא את המקור התקציבי האבוד.

וכל הבירוקרטיה הזו, בשעה שגם בלי אישור ועדת שרים או האוצר, אם חברי הכנסת היו רוצים הם היו יכולים להעלות את ההצעה במליאה ולזכות בתמיכת 50 חברי כנסת ולהעביר את החוק.

פנינו ללנקרי, אבל הוא לא רצה לדבר לפני שהחוק עובר.