אושר ניהול ייצוגית נגד הבנקים: גובים עמלה כפולה על משיכה מכספומטים מרוחקים

התובעים טוענים כי גביית העמלה הנוספת ע"י הבנק שאליו משויכים הלקוחות מנוגדת לכללי הבנקאות

כספומט של בנק לאומי / צילום: איל יצהר
כספומט של בנק לאומי / צילום: איל יצהר

אושרה בקשה לניהול תובענה כייצוגית נגד הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט, בטענה כי הם גובים מלקוחותיהם עמלת פעולה בערוץ ישיר בגין משיכת מזומנים מכספומטים המופעלים על-ידי בנק אחר, וזאת בניגוד לכללי הבנקאות.

אחת הדוגמאות המוצגות בבקשה היא של אדם המשויך לבנק דיסקונט אשר משך מזומנים מכספומט של בנק ירושלים - על הפעולה הוא שילם 5.90 שקלים לפי תעריפון בנק ירושלים ל"שירותים מיוחדים",ו בנוסף שילם 1.85 שקלים עמלה לבנק דיסקונט.

התובעים, המיוצגים באמצעות עורכי הדין אמיר ישראלי ושלומי כהן, טוענים כי גביית העמלה הנוספת על-ידי הבנק שאליו משויכים הלקוחות - מנוגדת לכללי הבנקאות.

קבוצת הצרכנים הרלוונטית הוגדרה כמי שנגבתה ממנו העמלה האמורה בשבע השנים האחרונות.

מכשירים אוטומטיים למשיכת כספים (כספומטים) נחלקים לשלושה סוגים: מכשיר הסמוך לסניף הבנק (עד 500 מטר), מכשיר נדרש על-פי החלטות של הפיקוח על הבנקים ומכשיר מרוחק, כלומר כזה שמוצב במרחק של יותר מ-500 מטר מסניף בנק.

העמלות שגובים הבנקים מפורטים בתעריפון המלא, כאשר ניתן לגבות עמלה גבוהה יותר במשיכה שנעשית במכשיר מרוחק. העמלה הממוצעת למשיכה במכשיר "רגיל" היא כ-1.5 שקלים, והמחיר המיוחד למשיכה במכשירים המרוחקים עומד על כ-6 שקלים בממוצע. טענת המבקשים היא שכאשר נעשית פעולת משיכת כספים מכספומט מרוחק, נגבות שתי עמלות למרות שמדובר בפעולה אחת, בשעה שכאשר מבוצעת משיכה מכספומט הסמוך לבנק, נגבית עמלה אחת, העמלה הרגילה.

המשיבים, כלומר הבנקים, טענו כי על-פי הוראות התעריפון הם רשאים לגבות עמלה נוספת מהלקוחות גם אם הבנק המפעיל של הכספומט מחייב בעמלה הנפרדת, ונימקו כי מדובר בשירותים שונים, וכי העמלה מכסה הוצאות תפעול ותחזוקה.

השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לא קיבל טענה זו: "אין בידי לקבל טענה זו, המבוססת על כך שמשיכת מזומנים ממכשיר אוטומטי כוללת שני שירותים שונים ונפרדים", אמר.

השופט התייחס לנקודת מבטו של הלקוח, שמשלם עמלה עבור "שירות אחד ויחיד. אין זה מעניינו של הלקוח אילו פעולות כרוכות בשירות זה מבחינתו של הבנק המפעיל ומבחינתו של הבנק המנפיק. אין זה מעניינו אילו הסדרים קיימים בין שני הבנקים. עניינו של הלקוח הוא אחד - משיכת מזומן ממכשיר, והוא מצפה לשלם את העמלה הכרוכה בשירות זה, ולא עמלה אחרת או נוספת".

עוד התייחס השופט לכך שהתעריפון המיועד לציבור צריך להיות נהיר, וברור ולחוסר ההיגיון בכך שבמשיכה מכספומט שקרוב לבנק לא נגבות שתי עמלות: "לא מן הנמנע כי קיימים בין שני הבנקים הסדרים כאלה ואחרים לחלוקת העמלות ביניהם, אלא שאין זה מעניינו של הלקוח".

אחרי שאישר את ניהול התביעה כייצוגית, ציין בורנשטין כי דרישת התובעים היא להפסיק את גביית העמלות האמורות והשבת העמלות שנגבו מחברי קבוצת הצרכנים הרלוונטית בשבע השנים האחרונות. בשלב זה קבע השופט שכר-טרחה של 36 אלף שקל לבאי-כוחם של התובעים.

ת"צ 44080-11-18