משק במשבר? הישראלים חזרו לקנות מכוניות כאילו אנחנו ב-2019

ענף הרכב נפגע קשה בתחילת משבר הקורונה, אבל בחודשים האחרונים נראית התאוששות בשוק • הקורונה מקצינה את הפערים בין אלה שנפגעו לבין אלה שממשיכים לחיות כרגיל - כמה זמן זה יימשך? תשאלו את האוצר ובנק ישראל

חניון רכבים מיובאים בנמל אילת. היבואנים והצרכנים נהנים מהשקל החזק / צילום: איל יצהר, גלובס
חניון רכבים מיובאים בנמל אילת. היבואנים והצרכנים נהנים מהשקל החזק / צילום: איל יצהר, גלובס

נתוני מכירות הרכב החדש של אוקטובר, שפורסמו בשבוע שעבר, הם סוג של "נס שיווקי". ענף הרכב הצליח להעלות על כבישי הארץ כ-14.5 אלף כלי רכב חדשים, עלייה של 4.1% לעומת אוקטובר אשתקד - למרות שאולמות התצוגה היו סגורים (ועדיין סגורים נכון להיום) ולמרות שוק ליסינג שעדיין משותק ברובו, ולמרות אבטלה שמטפסת לשיא דו-ספרתי.

את הצד התפעולי של "הנס" הזה קל להסביר. לקברניטי הענף היה די זמן להפיק לקחים מהסגר הראשון ולהיערך עם מערכים משוכללים של מכירה מקוונת, מערכות סליקה משודרגות, לוגיסטיקה למסירת רכב שמותאמת למצב, מבצעי קידום מכירות ממוקדי רשת ובעיקר - הרבה "תושייה ישראלית", שמנצלת כל תחום אפור בתקנות. כלומר, באולמות התצוגה לא קיבלו קהל, אבל כלי הרכב הוצגו פיזית ללקוחות מתעניינים במגרשי החנייה של הסוכנויות, בחניונים תת-קרקעיים, במוסכים או אפילו בבית הלקוח בליווי "נציגי מכירות שטח".

קשה יותר להסביר את הביקוש לרכב חדש, שנותר ער ופעיל באוקטובר - למרות האווירה הכללית ונתוני המאקרו, שמלמדים על סערה באופק. לפיכך אין זה מפתיע, שכל מכיני התוכניות העסקיות בענף מתבלטים בשאלה האם הביקוש הער יימשך גם ב-2021 ובמיוחד ברבעון הראשון, שהוא התקופה הקריטית בשנה מבחינת הענף, עם קרוב ל-40% מהמכירות השנתיות. המפתח לתחזית נמצא בשיווי המשקל בין הכוחות החיוביים (יחסית), שמעניקים כיום למכירות הרכב יציבות, לבין הכוחות השליליים, שמאיימים לדרדר את המשק מהצוק

הביקוש לרכב שומר על קשיחות

אנחנו אופטימיסטיים מטבענו ונפתח את התחזית בגורמי הרקע החיוביים. הגורם הראשון במעלה הוא העלייה המשמעותית בקשיחות הביקוש לרכב.

התחבורה הציבורית הישראלית, ששאבה ומשיכה לשאוב ללא הרף מיליארדים מתקציב המדינה המתרוקן, מתפקדת בצורה חלקית כבר חודשים ארוכים. לא זו בלבד שהשירות בה לא עונה על שום קריטריון של "תפקוד יעיל", אלא היא נתפסת כלא בטוחה בריאותית.

האלטרנטיבה היא רכב פרטי. לקוחות, שידם אינה משגת לקנות רכב חדש, קונים רכב משומש זול ויוצרים ביקוש בתחתית סולם הערך. מוכרי הרכב המשומש משדרגים לרכב חדש יותר וכך מטפס השוק בסולם - עד שהוא מגיע לקצה העליון, שבו נמצאים רוכשי הרכב החדש.

אם מוסיפים לכך את מחירי הדלק, שנמצאים בשפל חסר תקדים והופכים את העלות השולית של קילומטר נסיעה לזניחה, מקבלים "מנוע" רציני שדוחף את הביקוש לרכב.

יש לציין, שהקשיחות בביקוש לרכב פרטי בעידן הפוסט-קורונה מורגשת כיום במקומות רבים בעולם, כולל מקומות בהם התחבורה הציבורית הרבה יותר מתוחכמת ויעילה משלנו.

מכה-קלה-בפח---הישראלים-ממשיכים-לקנות-מכוניות
 מכה-קלה-בפח---הישראלים-ממשיכים-לקנות-מכוניות

גם המחירים הריאליים של כלי הרכב החדשים (כלומר אחרי ההנחות) ממשיכים להיות אטרקטיביים, יחסית לשוק הישראלי כמובן, בעיקר בזכות החוזק יוצא הדופן של השקל ביחס למטבעות ייבוא הרכב הנפוצים, דולר ואירו בעיקר. אמנם לא ברור ומדוע השקל ממשיך להיות כה חזק לאור נתוני המאקרו העגומים, אבל כרגע המצב הזה מעניק ליבואנים יכולת משופרת להעמיק את ההנחות הלא רשמיות ולצאת במבצעי מכירות.

האינפלציה עדיין זניחה והמדיניות העקבית של בנק ישראל לתמוך בשוק האשראי (עד להודעה חדשה), לצד המקורות העצמיים של היבואנים, מסייעת בינתיים לשמור על היציבות והזמינות בשוק האשראי לרכב.

חברות הליסינג מחפשות אשראי?

סביר להניח, שבתחילת 2021 נתחיל לראות נוכחות גוברת של חברות הליסינג העצמאיות הגדולות בצבר ההזמנות. הקיפאון בגיוסי אג"ח וההקשחה במדיניות האשראי של הבנקים הביאה לא מעט שחקני ליסינג לנקוט טקטיקות שונות להארכת משך השימוש בכלי הרכב של לקוחותיהם מעבר לשלוש השנים שבחוזה.

אבל, לחלקן לא תהיה ברירה, אלא לחדש בחודשים הקרובים לפחות חלק מהציים או להסתכן באיבוד לקוחות ליסינג טובים למתחרים עם מקורות מימון עצמיים חזקים, כמו חברות הליסינג בבעלות יבואני הרכב. מה יהיו מקורות המימון שלהן? התשובה על השאלה הזו עוד לא ברורה.

עוד גורם מייצב-שוק הוא העובדה שמשבר הקורונה היה ונותר סלקטיבי, בינתיים, ויוצר שני מעמדות כלכליים ברורים. בעוד שסקטורים רבים במגזר הפרטי ומאות אלפי בתי אב נמצאים כיום במשבר כלכלי חמור, המגזר הציבורי הענק למשל, כמעט 850 אלף איש, כולל עובדי החברות הממשלתיות, יצאו עד כה מהמשבר ללא שריטה. גם מגזר ההיי-טק הפגין עד כה חסינות ובמידה רבה גם מגזר השירותים הפיננסיים.

לא ברור כמה זמן השבר הסוציו-אקונומי הזה יוכל להתרחב מבלי ליצור קרע בלתי הפיך במארג החברה, אבל בינתיים לכמה שכבות באוכלוסייה עדיין יש כוח קנייה משמעותי לרכב חדש.

בשורה התחתונה, אם להתבסס על תמונת המיקרו, אפשר לצפות לכל הפחות לשמירה על היקף השוק הנוכחי בתחילת 2021, בכפוף כמובן להתפתחויות בזירה הבריאותית.

תחזית מאקרו קודרת שנמשכת ל-2021

ברמה המאקרו-כלכלית התמונה שונה. נתונים עדכניים לאוקטובר, שפרסם האוצר ביום ו' האחרון, קשים לעיכול. הגירעון המצטבר בינואר-אוקטובר הסתכם ב-122.7 מיליארד שקל, יותר מפי שלושה מהגירעון המקביל בתקופה המקבילה אשתקד.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים כבר עומד על כ-137 מיליארד שקל, שהם כ-10.1% מהתוצר וכל זה אחרי "מכבסת הנתונים" המקובלת. לא נופתע אם הגירעון האמיתי כבר נושק ל-15%. הכנסות המדינה ממסים נמצאות בשפל, האבטלה שוב בשיא ויחס החוב תוצר מתקרב במהירות לשיעור תלת-ספרתי, קרוב לנתונים של מדינות בעולם השלישי.

כמובן, שזו אינה שנה שגרתית ומדינות רבות ברחבי העולם סובלות מהשלכות המאקרו של משבר הקורונה. לפיכך יהיה מי שיטען, שאי אפשר להתייחס לערכים הללו באמצעות מדדים השוואתיים "רגילים".

על כך יש לנו שתי הערות. הראשונה היא, שהמשק הישראלי נכנס מלכתחילה למשבר עם צליעה קשה. בלי תקציב מסודר, בלי צעדי חירום להידוק החגורה, בלי יציבות פוליטית ועם גירעון שהחל לנסוק כבר ב-2019. כיום האוצר פועל תקציבית ומנהלתית על "טייס אוטומטי", כאשר אפילו שומרי הסף של הקופה הציבורית מנוטרלים.

ההערה השנייה היא, שלמרבה הצער חובות, פרטיים ולאומיים, צריך להחזיר. לאור עומק הבור התקציבי ולנוכח הר האשראי התופח אפילו אם מחר יחולק חיסון הפלאים לקורונה לכל תושבי ישראל, השמיים יפתחו והמשק יחזור לפעילות מלאה, המשק עדיין יסבול ממיתן ומצוקת אשראי מתמשכים. אלה בהחלט לא תנאי רקע אידיאלים לשוק של מוצרים עתירי הון כמו כלי רכב.

אפילו התחזית האחרונה (סוף אוקטובר) והמאופקת יחסית של בנק ישראל לשנה הבאה, שמביאה בחשבון אימוץ סוג של "שגרת קורונה", לא מבטיחה טובות. התרחיש האופטימי של הבנק צופה ב-2021 צמיחה חיובית חזקה בתוצר וזינוק של 9.9% בצריכה הפרטית, אבל גם בתרחיש הזה האבטלה תעמוד על כ-7.8%. בתרחיש הפסימי האבטלה תגיע בשנה הבאה לכ-14% והתוצר המקומי יצמח בשיעור זניח.

כל זה בהנחה כמובן שיהיה תקציב, שדירוג האשראי של ישראל יישאר יציב, שבנק ישראל ירצה ויוכל להמשיך ולתמוך בשוק האג"ח ועוד. אם הדברים הללו לא יתממשו, כפי שרמז נגיד בנק ישראל בנאומו האחרון שעלול לקרות, השנה הנוכחית עשויה להיות טיול בפארק לעומת 2021.

היבואנים עומדים בפני קזינו כלכלי

בשורה התחתונה בתחילת 2021 יעמוד ענף הרכב הישראלי בפני הסביבה החיצונית המאתגרת ביותרת, שניצבה מולו בשלושת העשורים האחרונים.

מצד אחד הרכב הופך להיות מוצר חיוני יותר משהיה אי פעם והשוק טומן בחובו הזדמנות משמעותית ל"ריבאונד". מצד שני כאשר קוראים את נתוני המאקרו האחרונים לא ברור כלל עוד כמה זמן יוכלו הלקוחות הישראלים לעצמם לרכוש רכב, האם ומתי יופיע "מבוגר אחראי", שייקח את המדיניות הכלכלית לידיו וכמה זמן עוד ימשיך הר האשראי להיות יציב בטרם יתרופפו העצבים של המלווים.

חוסר הוודאות משתקף היטב בטווח הרחב של הערכות מצב, ששמענו השבוע מהשוק, כאשר חלק מהיבואנים מאמצים פסימיות זהירה ואחרים סבורים כי הרבעון הראשון של 2021 היה החזק ביותר אי פעם. בקיצור, קזינו.