הביביזם השמאלני השתלט על כל המחנה וזה משרת רק את נתניהו

מיום ליום השמאל מבצע יותר פשרות אידאולוגית בשם המאבק ברה"מ • הביביזם הזה מסוכן כי הוא מכפיף את השיח רק לנתניהו והורג כל אלטרנטיבה אידאולוגית ופוליטית

הפגנה נגד הממשלה והחלטותיה בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: רון טוביה, גלובס
הפגנה נגד הממשלה והחלטותיה בשדרות רוטשילד, תל אביב / צילום: רון טוביה, גלובס

גם בשמאל יש ביביזם והיא לא תופעת שוליים, אלא אפילו אומר בזהירות שהיא קיימת בשמאל בעוצמה חזקה יותר מכפי שהיא קיימת בימין. הביביזם השמאלני מסוכן לא פחות והשלכותיו משפיעות על החברה הישראלית כולה.

בשנים האחרונות מדד השמאלנות אינו עובר בהתנגדות לכיבוש, בסוציאליזם או בפמיניזם. מדד השמאלנות נבחן בעוצמת ההתנגדות לבנימין נתניהו. את הטרנד הזה החל נתניהו בכבודו ובעצמו. הוא כבר הפך את נפתלי בנט ללוביסט של שוברים שתיקה ואת ליברמן לנציג הקרן החדשה. כפוליטיקאי, נתניהו יודע שעליו לשמור על השיח תמיד סביבו. שאלת הבחירות בישראל היא כבר שנים לא אידאולוגית. לא כלכלית או מדינית, אלא פרסונלית. כל סוגיה נמדדת על פי חיבה לנתניהו או שנאתו המרה. בעוד הימין נמצא בשלטון ונהנה באופן מסוים מפירות הביביזם, השמאל הולך ומקצין את השיח שלו סביב נתניהו ורק מפסיד.

מיום ליום השמאל מוכן לבצע יותר פשרות אידאולוגית בשם המאבק בנתניהו. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות נטשו השמאלנים בהמוניהם את מפלגות השמאל לטובת מיזם כחול לבן. מיזם לא שמאלני כלל וכלל שאופיין סביב תופעת הביביזם. המשמעות הייתה הצבעה לימנים כהנדל והאוזר, שנותנים מדי יום לנתניהו עצמו את השלטון על מגש של כסף. הצבעתם ביביזם, קיבלתם ביבי.

לאורך כל מערכות הבחירות האלו קיבלו חברי הכנסת של הליכוד, בזה אחר זה, תעודות הכשר מהשמאל הישראלי שהמשיך ופילל לאופציה של ממשלה עם הליכוד ללא נתניהו. בימים אלה נפתח מפעל כשרות חדש, כזה שמכשיר את בנט ואפילו את בצלאל סמוטריץ'. אחד האידאולוגים המובהקים בכנסת והכי רחוקים שאפשר מהשמאל. בעוד השמאל מכשיר את סמוטריץ', הוא מפרק את בג"ץ. בעוד השמאל פועל בשם הביביזם, סמוטריץ' מתכוון לקחת את המנדט ולפעול בשם האידאולוגיה. כל זה קורה כשאפילו יו"ר מרצ ניצן הורוביץ מכשיר אותו בשם החזון הרדוד של הדחת נתניהו.

הטון נגד נתניהו, בכל הסוגיות, הוא נמוך, דוחה ולא ענייני. זאת אחת הסיבות לפיהן הוא מסוכן לשמאל פי כמה מכפי שהוא מסוכן לימין, שכן כמעט וכבר אין בישראל אלטרנטיבה שלטונית. בעוד נתניהו מביא הסכמים מדיניים ונורמליזציה עם מדינות ערב השמאל רוטן. כשנתניהו אמר לאחרונה שהאופוזיציה אליו בנושא הקורונה היא באסה-סבבה. הוא צדק. קולות בולטים וחזקים מדי מכחישים את העובדה שמדינת ישראל עמדה בפני אסון וכי לא הייתה ברירה אלא ללכת לסגר מלא. זה לא סגר פוליטי, זאת הצלת חיים. בעוד בכל העולם מנהיגי שמאל מתבלטים באשר למדיניות המחמירה והרצינית נגד הקורונה, בין אם בביקורת אופוזיציונית על מנהיגי ימין במדינתם ובין אם בניהול מחמיר בעצמם נוסח ניו זילנד, דווקא בישראל מתחזקים להם קולות אופוזיציוניים שגובלים בהכחשת קורונה של ממש רק מכיוון שנתניהו הוא זה שמנהל את המשבר.

גם אל מול התקשורת, הביביזם השמאלני מסוכן למדינה. בעבר היו אלה קולות הביביסטים בימין שקראו לסגור ערוצי תקשורת ותהו מה שווה השידור הציבורי אם לא שולטים בו, כעת הם מקבלים חיזוק משמעותי לאג'נדה שלהם מהביביסטים השמאלנים. לפתע כל שידור של ערוץ 20 מכיכר הבימה נתקל בהפרעה, חבר כנסת משתלח בברוטאליות צפון קוריאנית בעיתונאי שהעז להביא סיפורים עיתונאיים שלא משרתים את האג'נדה שלו וביקורת על התקשורת, שהיא הגוף המבקר, הפכה לעניין שגרתי. אלה רוצים לחקור את החוקרים ואלה עסוקים בביקורת על המבקרים. אין כל הבדל בין ביביסט ימני שתוקף את גיא פלג על שהביא סיפור דרמטי הפוגע בנתניהו, לבין ההשתלחות הגסה של ביביסט שמאלני בעמית סגל. הדרישה לתקשורת שתשדר רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע ולראות חדרה מהשוליים של הימין הקיצוני עמוק אל תוך השמאל.

הביביזם הזה מסוכן כי הוא לא ענייני, כי הוא מכפיף את השיח אך ורק לנתניהו והורג כל אלטרנטיבה אידאולוגית ופוליטית. הוא מוריד מהשמאל כל עקרון שאחז בו ומונע ממנו להוות אלטרנטיבה. דווקא בגלל זה הוא מוסיף לנתניהו נקודות, כי אי אפשר לנצח ללא אלטרנטיבה. כעת, על אף המצב הפוליטי שהיה אמור להיות מתנה עבור השמאל האידאולוגי, דווקא האלטרנטיבה היחידה שנבנית לנתניהו נמצאת מימין אליו תוך שהיא מולבנת מידי יום על ידי החלקים העמוקים ביותר בשמאל. מתי בפעם האחרונה התחולל מאבק אידאולוגי של ממש בכנסת מול נתניהו. לא פרסונאלי, אלא אידאולוגי. כנראה מדובר בעניין של שנים. 

הכותב הוא יועץ תקשורת. לשעבר דובר מפלגת מרצ