סיוט לוגיסטי: איך משנעים חיסון במינוס 70 מעלות לכל העולם

מבצע הפצה של מאות מיליוני מנות חיסון הוא אתגר כל כך גדול, עד שהוא עלול להשפיע על שוק המקפיאים • כך מתכוונת פייזר להתמודד עם המשימה

חיסון של פייזר / צילום: Reuters, Alex Pazuello
חיסון של פייזר / צילום: Reuters, Alex Pazuello

כאשר חברת פייזר האמריקאית החלה לפתח את טכנולוגיית ה-RNA של חברת ביונטק הגרמנית כחיסון לווירוס הקורונה, היא העדיפה מהירות הגעה לשוק על פני כל משתנה אחר כמעט. ואכן, החיסון הגיע לשלב האחרון של הניסויים הקליניים במהירות. שינוע קל ומהיר? לזה כבר ידאגו מפתחי הדורות הבאים של החיסון. האתגר הראשון הוא להביא לשוק חיסון בטוח מאוד ויעיל דיו, ומהר.

כך מצאה את עצמה פייזר עם חיסון שצריך לשמור במינוס 70 מעלות, ועם אתגר לוגיסטי מטורף. בכל מקרה ייצור מלאי חיסונים אדיר והפצה מהירה לכל העולם הם עניין מסובך, אבל המאפיינים הייחודיים של החיסון של פייזר הופכים את האתגר הזה לקשה עוד יותר.

מבצע הפצה של מאות מיליוני מנות חיסון הוא אתגר כלל עולמי כה גדול, שהוא עשוי להשפיע על מחירי מקררי ההקפאה בעולם, ואפילו אולי ליצור מחסור בזכוכית בגלל מספר המבחנות שיש לייצר כדי להביא את החיסון ליעדו. על פי אתר logistics viewpoints, פייזר שריינה ככל הנראה לא מעט זכוכית. עד כה, התעשייה הזאת לא עשתה מאמץ להגדיל באופן משמעותי את כושר הייצור שלה.

צבא ארה"ב ושירותי הבריאות בכל העולם כבר אמרו שיעזרו בשינוע, ובכל זאת לא יהיה קל. זהו החיסון הראשון בעולם שמשונע בטמפרטורות כאלה.

10 ימים להגיע אל היעד

על פי המגזין "האטלנטיק", שפרסם כתבה מקיפה על אתגרי השינוע, החיסון של פייזר עשוי ממולקולת RNA עטופה בבועית של מולקולות שומן. חומר גנטי נשמר היטב בהקפאה עמוקה, והוא חוזר אחר כך לפעילות מלאה (כמו בתהליך של הקפאת עוברים). אולם חשיפה לטמפרטורות גבוהות יותר פוגעת במעטפת השומנית והופכת את החומר ללא יעיל במהירות. אפשר להפשיר את החומר לטמפרטורת מקרר לפני השימוש, אך רק למשך חמישה ימים.

פייזר פיתחה בחודשים האחרונים, במקביל לחיסון, את הפריזר הייעודי לו. לפי "האטלנטיק", אחרי שפייזר אורזת את החיסון בפריזר הייעודי, החיסון יכול להישמר בתוכו עשרה ימים, אם לא פותחים אותו. אחרי שפותחים אותו לראשונה, אפשר לשמור על הטמפרטורה הנמוכה אם מכניסים לפריזר קרח יבש בכל 24 שעות. כלומר, תוך 10 ימים הפריזר צריך להגיע ליעד שבו תיערך ההתחסנות, ושם על הגורמים להיות מצוידים בקרח יבש.

זה לא הכול. אם פותחים את המקפיא הייעודי יותר מפעמיים ביום, החיסון עלול להיפגע. זה לא יהפוך אותו ללא בטוח, אבל כן ללא יעיל.

כל פריזר מכיל 975 יחידות חיסון. זה אומר שכאשר משנעים את החיסונים לא לבית חולים גדול ומרכזי אלא לאזור כפרי עם כמה בתי חולים קטנים, צריך להפריד את היחידות ולשנע אותן הלאה (או לשנע את כל בני האדם באזור לבית חולים מרכזי, אופציה שעשויה להיות נוחה יותר כי לפחות בני אדם לא זקוקים להקפאה). אם יוחלט להפיץ את המנות הללו בנפרד, יצטרכו להעביר אותן הלאה במכלי קרח יבש. כמה בתי חולים באזורים הפחות מיושבים בארה"ב כבר החלו לבחון את האפשרות להקים מערכי קירור בקרח יבש רק לצורך הזה.

רוב מערכי השינוע של חיסונים מביאים בחשבון פחת מסוים, כלומר, השלכה של חיסונים לפח, כי עלות הייצור שלהם נמוכה יחסית. אולם במקרה של החיסונים לקורונה צפוי מחסור משמעותי ביחס לביקוש בשנה הראשונה לפחות, כך שייעשה הכול כדי למנוע את הפחת. לכן כל החלטה לגבי חוליה בשרשרת הייצור צפויה להיות משמעותית.

מרכז לוגיסטי בגודל של מגרש כדורגל

כל החברות בתחום החיסונים, כולל פייזר, כבר נערכות לפתח את הדור הבא של החיסונים כך שניתן יהיה לשמור אותם לכל הפחות במקפיא רגיל. על פי ההערכות, אם קיים חיסון בטוח ויעיל, בתוך כמה שנים ניתן יהיה להפוך אותו ליעיל, בטוח ונוח לשימוש, או לפתח אחרים שיענו על הדרישות הללו, כך שיש מקום לכמה וכמה חיסונים בשוק.

החיסונים מגיעים במבחנות זכוכית שיש להשליך אחרי השימוש. כל מבחנה מכילה 10 מנות חיסון, כך שיהיה אתגר גם לקבוע עשרה תורים לחיסון ברצף ולוודא שאף אחד לא יבריז, כדי שהחיסון במבחנה שנפתחה לא יזדהם בחיידקים.

השליטה על שרשרת האספקה היא אחד הנושאים החשובים ביותר בתהליך. כל מנה של חיסון יוצמדו ככל הנראה חיישני טמפרטורה שיוודאו שאכן רף הקור החיוני נשמר, ואולי גם משדרים המתקשרים עם מערכת ה-GPS כדי לעקוב אחרי תנועת החיסונים.

פייזר הקימה יחד עם ממשלת ארה"ב מערך מבוסס בלוקצ'יין למעקב אחרי כל מנת חיסון בעודה מתקדמת בשרשרת ההפצה. במקביל, ה-CDC, ארגון השליטה במחלות בארה"ב, מתכנן להקים מערך דיגיטלי לשליטה בהפצת חיסונים, אבל כדי להפעילו יש לוודא כי שומרים על הפרטיות, וייתכן כי סוגיות משפטיות שונות יעכבו את הפעלתו.

על פי "וול סטריט ג'ורנל", המרכז הלוגיסטי של פייזר, שנבנה מבעוד מועד, הוא בגודל של מגרש כדורגל, עם כ-350 מקפיאים בגודל תעשייתי. זהו מרלו"ג החיסונים הגדול ביותר שנבנה אי פעם. מרכז נוסף בגודל דומה הוקם בבלגיה, והוא ישווק את החיסון לאירופה. שני מרכזי הפצה נוספים הוקמו בוויסקונסין, בארה"ב ובגרמניה. הכוונה היא לשנע 7.6 מיליון מנות חיסון בכל יום.

גם חברות שילוח כמו פד אקס ו-UPS שותפו במאמצי התכנון ונבנתה איתן תוכנית הפצה מסודרת. הכוונה היא לשנע את המוצרים בתוך שלושה ימים. בשנים הראשונות, לא צפוי להצטבר מלאי במרכז הלוגיסטי. החיסונים ייצאו לדרך ממש ברגע הייצור. ארה"ב שריינה 100 מיליון מנות של החיסון, האיחוד האירופאי - 200 מיליון, יפן 120 מיליון ובריטניה 30 מיליון. זה כבר מעבר לקיבולת הייצור בשנה הראשונה.

פייזר תהיה אחראית ישירות לרוב תהליך ההפצה, יחד עם צבא ארה"ב, שגייס לצורך זה את חברת הפצת הציוד הרפואי McKesson. 

צרו איתנו קשר *5988