12 החודשים האחרונים היו מהמאתגרים והייחודיים שהיו במערכת הבנקאית. בתקופה הנוכחית לפני כשנה מונו בזה אחר זה שלושה מנכ"לים חדשים בשלושה בנקים גדולים: דב קוטלר החל לנהל את הפועלים בתחילת אוקטובר 2019, חודש לאחריו חנן פרידמן מונה למנכ"ל לאומי וחודש לאחר מכן היה זה אורי לוין שמונה בדיסקונט, כשבשניים מהבנקים הללו גם התחלף יו"ר בסמוך למינוי המנכ"ל החדש. באמצע ספטמבר השנה התחלף עוד מנכ"ל בבנק אחר, כשמשה לארי החל לנהל את מזרחי טפחות.
בינתיים זו הייתה שנה יוצאת דופן שטורפת את הקלפים לכל המשק. משבר הקורונה מעמיד במבחן אדיר את איכות תיקי האשראי שבנו הבנקים לאורך שנים, עם התיאבון לסיכון ולצמיחה של המנהלים הקודמים. עד כה השנה, בשני הרבעונים הראשונים הבנקים כבר הפרישו סכומי עתק בגלל המשבר והיקלעותם של מאות אלפי משקי בית ועסקים למצב של קושי תזרימי בשל השלכות הקורונה.
בימים הקרובים יפרסמו הבנקים את הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה, שבסופו הוטל על המשק לסגר השני. בהכללה ניתן לומר שהבנקים הגדולים בארה"ב ובאירופה הציגו ברבעון השלישי שיעור הפרשות לחובות בבעיה נמוך ביחס לשיעור שהיה להם ברבעונים שקדמו. גם בישראל היה שיעור הפרשה גבוה מאוד בשני הרבעונים הראשונים השנה. עם זאת, לדעתו של אלון גלזר, סמנכ"ל ומנהל מחקר בלידר שוקי הון, לא בטוח שמה שקרה מעבר לים יקרה גם פה, ושסביר שההוצאות בגין הפסדי אשראי בישראל ימשיכו להאמיר בקצב גבוה.
"כשדיברתי עם הבנקים בסוף הרבעון השני הם אמרו שהם הפרישו הרבה מאוד", אומר גלזר. "אבל, מאז הגיע הסגר השני בישראל, מה שלא קרה באותה עוצמה בארה"ב ובאירופה, כשבנוסף בנק ישראל רוצה שהבנקים ימשיכו להפריש ולהיערך להרעה במצב", הוא מסביר.
לצד זאת מציין גלזר, כי "מה שמשנה הוא עם איזה תיק אשראי הבנקים באו למשבר, למי ניתן האשראי ואיך מנהלים את האשראי, כשמתן ה'גרייס' (מתווה לדחיית הלוואות ללא שזה ייחשב כאירוע אשראי, שסוכם בין בנק ישראל והמערכת הבנקאית בשל השלכות משבר הקורונה, ר"ש) דוחה את האפשרות להבין מה קורה באמת. זה בכלל בעייתי לבנקים כי כשמאפשרים ללקוחות לדחות החזרים לבנקים הרי שבפועל נותנים קדימות ליתר החובות על פני הבנקים, בעיקר בהיבטים של משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים".
"לצד זה", הוא מוסיף, "גם יש פגיעה בפעילות של הבנקים. אך מהצד השני יש גם קיטון בהוצאות. זה ממתן את הפגיעה בבנקים, ששינו בשנים האחרונות את הסכמי השכר באופן שתורם להם, כשהם ממשיכים לייצר תוכניות התייעלות".
במקביל יש לזכור כי מדובר בדוחות של תחילת כהונה לארבעה מהמנכ"לים, כך שעל פניו יש להם צידוק לשמרנות ניכרת שאותה ניתן יהיה לשחרר בעוד כמה שנים ברווחים.
דחיית ההחזרים עוד לא מאיימת על היציבות
גלזר נותן משקל רב ל"גרייס" הרוחבי שניתן לציבור, ושבמסגרתו ניתן לדחות החזרי תשלומי הלוואות לתקופה מוגבלת, ובצדק. על פי נתונים שפרסם לאחרונה הפיקוח על הבנקים, נכון לסוף אוקטובר נדחו החזרי הלוואות בהיקף כולל של כ-10.4 מיליארד שקל בכ-821 אלף הלוואות. נכון לסוף ספטמבר האחרון כ-6.8% מתיק האשראי הבנקאי הכולל היה "חובות שנמצאים בדחיית תשלומים". בשקלים מדובר בהיקף חוב שהיקפו הכולל עומד על כמעט 73 מיליארד שקל ושבו נעשית עדיין דחיית תשלומים.
בבחינת החלוקה, היקף החוב הכולל במשכנתאות שנמצא בדחיית חוב עומד על 47.2 מיליארד שקל; במשקי הבית ובעסקים הזעירים והקטנים - שבמידה רבה דומים יותר לאשראי למשקי בית מאשר לאשראי לעסקים גדולים - מדובר על תיקי אשראי שעדיין בדחיית תשלומים בהיקפים של 5.8 מיליארד שקל, 8.8 מיליארד שקל ו-2.7 מיליארד שקל, בהתאמה.
הסכום האמור אינו בהכרח ההיקף של תיק ההלוואות שייקלע לבעיה "אמיתית ונמשכת" בסוף תקופות המתווים המוסכמים לדחיית החזרי ההלוואות, לכשיגיע. כרגע מדובר על כך שניתן לבקש דחייה שאינה הפרה של ההלוואה עד סוף השנה, וזו יכולה להתארך עד לחצי שנה. במערכת הבנקאית העריכו לאחרונה - עוד לפני שידועות כל השפעות הסגר השני - כי סך החובות שיהיו בבעיה גם בתום תקופת דחיית ההחזרים (המתווים), ושיצטרכו דחייה ארוכה מאוד, ברמת הסדר חוב וטיפול פרטני, נאמד בכ-15 מיליארד שקל. סך התיק הרלבנטי שהיו בו דחיות תשלומים עמד על 17.3 מיליארד שקל בסוף ספטמבר.
היקף זה אינו מאיים על יציבות הבנקים כשמצב האשראי לעסקים גדולים ובמשכנתאות - שמהווים חלק משמעותי מהאשראי הבנקאי שבדחיית תשלומים - נתפס לפי שעה כפחות בעייתי. אבל, ברור שאם וככל שיקרה דבר מה בתחום המשכנתאות יהיה מדובר על תוספת של מיליארדי שקלים למצבת החוב שבבעיה שאינה זמנית. זאת משום שהיקף התיק הנוכחי שבדחיית תשלומים מסך תיק האשראי במשכנתאות עומד על 11.3%. כל 0.1% מהתיק שייקלע לבעיית החזר לאחר תום הגרייס משקף יתרת אשראי של יותר מ-400 מיליון שקל.
הבינלאומי שונה, תחת המנכ"לית הוותיקה
לצד ארבעת הבנקים שהזכרנו יש עוד בנק גלובלי ששונה ממתחריו. הוא שונה לא רק בגלל שיש בו בעל שליטה מובהק שצמח מבנקאות, אלא בגלל שהוא בא למשבר האדיר עם יציבות וניסיון רבים בתפקיד המנכ"ל, גם אם היו אצלו לאחרונה שינויים בתפקיד היו"ר עם עזיבתה של אירית איזקסון ומינויו של רון לבקוביץ במקומה לאחר חודשים של יו"ר זמני.
מדובר בבנק הבינלאומי שבניהול סמדר ברבר צדיק שנכנסה לתפקידה בתחילת 2007. בימים האחרונים הובילה ברבר צדיק שינוי בהנהלת הבנק, לאחר שנים שבהם עיצבה אותו מחדש והשלימה בהצלחה מיזוג של בנקים קטנים יותר שרכשה.
במסגרת זו הודיע הבנק כי בשל פרישתו לגמלאות של אילן בצרי, בנצי אדירי ימונה למנהל החטיבה העסקית. את אדירי תחליף אלה גולן שהובילה שנים את החטיבה הבנקאית ובמקומה בא רון גריסרו, מנכ"ל מתף, חברת המחשוב של הבנק. מבחינת ברבר צדיק מגיע עם ידע בתשלומים, העברות ודיגיטציה - כיוונים חשובים לכל הבנקים לא בעתיד אלא כבר היום. אגב זאת נציין כי הבינלאומי כנראה נהנה מהפעילות הגדולה שלו בתחום שוק ההון, שם יש לו מעמד דומיננטי בהרבה מאשר בתחומים אחרים, שחוותה עדנה בימי הקורונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
