ועדת העבודה והרווחה אישרה את מתווה מימון ימי הבידוד

לפי הסיכום שאושר בין שר האוצר ישראל כ"ץ ויו"ר ועדת העבודה חיים כץ, העובדים הנשלחים לבידוד יספגו שכר של יום אחד בלבד (ללא כל שכר) ועד 4 ימי מחלה, והמדינה תשלם 75% מעלות הבידוד למעסיקים קטנים המעסיקים עד 20 עובדים

ח"כ חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ח"כ חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר האוצר ישראל כ"ץ ויו"ר וועדת העבודה והרווחה חיים כץ הגיעו להסכמה בנוגע למתווה עלות ימי הבידוד. על פי המתווה המוסכם, שאושר בוועדת העבודה והרווחה, העובדים הנשלחים לבידוד יספגו שכר של יום אחד בלבד (כלומר: יום ללא כל שכר) ועד 4 ימי מחלה, והמדינה תישא ב-100% מעלות יום הבידוד השני וב-75% מעלות ימי הבידוד הנותרים - בעסקים המעסיקים עד 20 עובדים. שאר העסקים, המעסיקים 20 עובדים ומעלה, ייהנו אף הם ממימון של 100% על יום הבידוד השני על ידי המדינה, אך יתחלקו באופן שווה עם המדינה בעלות ימי הבידוד הנוספים.

עם השגת ההסכמות בין שר האוצר ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, נסללה הדרך לאישור המתווה בוועדה, ללא התייחסות להתנגדויות נוספות מצד ארגוני המעסיקים והעובדים. כעת לאחר שאושר בוועדה, החוק יעלה לאישור בקריאה שנייה ושלישית מחר במליאת הכנסת וייכנס לתוקף.

לבקשת המוסד לביטוח לאומי, בקשות המעסיקים לשיפוי יוגשו החל מחודש פברואר, זאת בכדי לתת למוסד להיערך למתן השירות, אולם הזכאות תהיה רטרואקטיבית מיום תחולת החוק.

חיים כץ לאוצר: "כל מה שנוגע אליכם תמיד באורך הגלות"

יו"ר הוועדה כץ הציג את המתווה בפתח הדיון ואמר "בדיון האחרון הבאנו כמה אפשרויות, ואני חשבתי עם האוצר ועשינו כמה שינויים שנשמעים בסדר. יום אחד העובד משלם או כיום חופשה או כיום מחלה, היום השני שהיה אמור העובד לשלם חצי ממנו - כולו ישולם על ידי המדינה. אם ניקח שמונה ימי בידוד בממוצע מינוס יומיים מנוחה, מינוס יום שהמדינה משלמת ויום נוסף אם הוא מפעל קטן - הוא משלם על ארבעה ימי בידוד בלבד. גם אם הארגונים לא מודים בזה - הם מרוצים".

כץ הוסיף כי "החוק המתוקן נושא בשורה גדולה ומעניק אוויר לנשימה למאות אלפי משפחות נוספות. אני מברך על ההסכמות עם שר האוצר. מתווה המימון לימי הבידוד שופר, תוך צמצום הנטל הכלכלי מהעובדים ומהעסקים. בנוסף, סיכמנו על מענק לחיילים ומתנדבי השירות הלאומי, שתורמים רבות לחוסנה של המדינה ועד כה לא זכו לתמיכה מספקת".

עם זאת, נושא המענקים לשבים לשוק העבודה עדיין לא עלה לדיון מאחר והצעת הצו למענקים עבור חיילים בעלי משפחות ומשרתי שירות לאומי שאיבדו את עבודתם עדיין לא הוגשה לוועדה. בהתייחס לכך אמר ח"כ חיים כץ לנציגי משרד האוצר: "הייתי שם ואני מכיר את ההתנהלות שלכם וזו בושה וחרפה. כל מה שנוגע אליכם תמיד באורך הגלות. אתם תעבדו ביעילות, לא ניתן לכם לקבור את זה".

רבים מארגוני המעסיקים תמכו

ל"גלובס" נודע כי רבים מארגוני המעסיקים, המייצגים בעיקר את המעסיקים הקטנים במשק, תומכים במתווה החדש ואף קידמו אותו מאחורי הקלעים. זאת אף שבמהלך הדיון אמרו ראשי הארגונים כי גם ההצעה הנוכחית פוגעת בעסקים ובעובדים באופן חריף, בדומה להצעות הקודמות שעלו. עם זאת, אם בעבר דרשו ראשי הארגונים כי המדינה תישא במלוא העלויות עבור כלל העסקים במשק, כעת חלקם מוכנים לשקול אפשרות כי המעסיקים יישאו ביומיים מעלות ימי הבידוד.

בנשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי בירכו על ההסכם. אמיתי אמר כי "היום עשינו מהפך. ביטלנו את גזירת המס החדש על העסקים. הפכנו כל אבן על מנת להסביר לכולם את העוול והניתוק שהוצע בתזכיר החוק. אני מודה ליו"ר וועדת העבודה, חיים כץ, שתיקן את העוול, נלחם עבור העסקים בישראל והבין שזו לא העת להטלת מס נוסף על המגזר העסקי. הכנסת הוכיחה כי במקרים שעולות יזומות שמשמעותן פגיעה בעסקים בישראל היא לא תשמש כחותמת גומי. אני קורא לממשלה להביא בהקדם האפשרי תקציב מדינה עם קביעת יעדים ברורים שיובילו להאצה וצמיחה של המשק בישראל".

נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל התנגדה להצעתו של חיים כץ והיא דרשה מהאוצר לחזור לסיכום המקורי שנחתם עמה או לנהל משא ומתן על מתווה חדש, ולא ללכת למתווה שמציע ח"כ חיים כץ, הגורע לטענתה מזכויות המעסיקים באופן חד.

מנשיאות המעסיקים והעסקים נמסר: "אנחנו מברכים על תוספת הפתרון למעסיקים קטנים. עם זאת, אנו דורשים מהאוצר לקיים את ההסכם החתום עם המעסיקים וההסתדרות כמתחייב בהסכם, ככתבו וכלשונו, ולפצות את המעסיקים על כל נזק שנגרם כתוצאה מהרעת תנאי המתווה בהצעה של יו"ר ועדת העבודה".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר, השתתף בדיון דרך הזום ואמר בתגובה לאישור המתווה כי "זה הסכם לא טוב. הוא לא צריך להיות על חשבוני אחרי שנתנו הרבה. אני כמעסיק לא רוצה לתת לעובד שלי ימי מחלה רטרואקטיביים כשהם יסתיימו לו, האוצר היה אמור לקחת אחריות על זה. עסקים מעל 20 עובדים - נפגעו. שאף אחד לא יתרפס פה. זכותכם להיטיב עם העובדים אני רק מבקש שזה לא יהיה על חשבוננו אחרי שנתנו 8 חודשים מלאים וספגנו את הפגיעה".

בתגובה אמר חיים כץ כי "זה הסדר מאוזן. אף אחד לא יצא פה מרוצה. זה הסדר לחמישה חודשים - אם לא יהיה טוב, נמשיך הלאה. זה נכון שבהתחלה מי ששילמו יותר היו המעסיקים והמדינה לא השתתפה - זה לא בסדר. היום אנחנו הולכים צעד גדול קדימה. אנחנו רוצים לעצור את המצב שמי שמשלמים עכשיו על ימי הבידוד הם העובדים".

"ההצעה פוגעת קשות במצבם של המעסיקים"

הרקע למחלוקת סביב עלות ימי הבידוד הנה פסיקת בג"ץ מיולי האחרון לפיה "בידוד אינו מחלה", ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד. בג"ץ ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים שנאלצים לשהות בבידוד, ושלח את המדינה למצוא תשובה לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד. בסוף ספטמבר הגיעו ההסתדרות, האוצר ונשיאות המעסיקים והעסקים להסכמות בנוגע לאופן חלוקת נטל התשלומים על ימי הבידוד.

על פי ההסכמות אז, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו) עוד הוסכם כי התשלום למעסיקים יחול רטרואקטיבית מה-1 באוקטובר וכי במקרה שבו אין לעובד ימי מחלה לניצול המדינה תישא במלוא עלויות ימי הבידוד.

הסכם זה זכה לביקורת חריפה והתנגדות מצד מרבית ארגוני המעסיקים במשק, וכן מצד ארגוני העובדים, ועד כה לא קודם בחקיקה. בשבוע שעבר העלה חה"כ חיים כץ את הצעתו החדשה על השולחן, אך הודיע כי לא הגיע להסכמות עם האוצר לגבייה.

לטענת נשיאות המעסיקים, הכוונה של האוצר לקבל את המתווה שמציע ח"כ חיים כץ מהווה הפרת הבטחה שלטונית, מאחר שההצעה החדשה אינה כוללת את כל ההתחייבויות שהתחייב האוצר בעת החתימה על ההסכם המקורי.

במכתב ששיגר יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, לאוצר הבוקר לפני שהמתווה אושר בוועדת העבודה, נכתב בין היתר כי "לצערנו, גילינו למרבה ההפתעה כי הצעת החוק אשר נידונה הבוקר סביב שולחן ועדת העבודה והרווחה בכנסת שונה מהותית הן מהתחייבות משרדך והן מתזכיר החוק שהונח בפני הוועדה". בין היתר, כתב תומר, כי בהצעת החוק החדשה אין זכר להתחייבות לתחולה הרטרואקטיבית על בסיסה שילמו מעסיקים לעובדים בגין בידוד במהלך חודש אוקטובר 2020; בהצעת החוק החדשה עובד אשר אין לזכותו יתרת ימי מחלה לניצול יוכל לנצל יתרת מחלה שלילית, והמעסיק ישופה רק בגין 50% מהוצאותיו, לעומת 100% שיפוי על פי ההתחייבות המקורית; בהצעת החוק החדשה זכאי העובד לתשלום 100% שכר החל מהיום השני וזאת לעומת זכאותו במכתב ובהצעה הקודמת בה רק ביום הרביעי יהיה זכאי העובד ל-100% שכר ובהתאם לחוק דמי מחלה; בהצעת החוק מהיום לא ניתן לזקוף יותר מ-4 ימי מחלה ממכסת ימי המחלה של העובד וזאת אף אם שהה בבידוד מעל 4 ימים, וזאת בניגוד להצעה הקודמת בהם כל ימי הבידוד נזקפו כימי מחלה.

לטענת תומר, השינוי לרעה בהסכמות הצדדים, יושת כולו על כתפי המעסיקים ששרדו בדוחק עד עתה את גזירות המשבר ולבטח יביאו להחמרת מצבם הקשה גם ככה בעקבות הפגיעה הכלכלית של הקורונה.

תומר ציין במכתב כי "נשיאות המעסיקים הסכימה למתווה תוך ראיית הצורך לפשרה, שתשרת באופן שקול את העובדים והמעסיקים במגבלות המימון של המדינה. גילינו אחריות לצורך הלאומי, ובכך תרמנו את חלקנו, ולא היה עולה על דעתנו כי הסיכום הכתוב עם האוצר לא יחייב את האוצר בהשגתו.

"נציין, כי ההצעה פוגעת קשות במצבם של המעסיקים, לעומת המתווה עליו סוכם בין נשיאות המעסיקים והעסקים, משרד האוצר וההסתדרות. לו תקודם ההצעה ותיחקק, ברי כי היא מבטלת את נכונות המעסיקים שלא לתבוע שיפוי רטרואקטיבי בגין מימון ימי הבידוד מחודש מרץ 2020 וכל עוד לא ישופו המעסיקים בגין הוצאותיהם הכבדות".

עוד הזכיר תומר במכתב כי "עד כה מימנו המעסיקים באופן שערורייתי! את ימי הבידוד במשק בהיקף של לא פחות מכ-4 מיליארד שקל, וזאת כידוע בתקופת משבר כלכלי שהמשק הישראלי והעולם כולו לא ידעו כמותו בהיקפו, בסוגו ובמאפייניו, ובזמן שעסקים רבים נפגעו אנושות".

לכן, כתב תומר לשר האוצר, "לו ייתמך מתווה אשר גורע מזכויות המעסיקים כמפורט במכתב ובתזכיר החוק, נשיאות המעסיקים והעסקים שומרת על זכותה למצות את זכויותיה בכל הדרכים העומדות לרשותה", ומסכם: "התחייבות משרדך הינה בגדר התחייבות שלטונית חתומה, ואנו עומדים על קיומה ככתבה וכלשונה. לפיכך אנו דורשים כי תפעל למשיכת תזכיר החוק, ויחד נפעל למו"מ חדש על גובה הפיצוי לעסקים שנפגעים ממתווה ההצעה החדשה".