למרות השיתוק הפוליטי, בזכות 15 השנים הטובות: כך ניצלה ישראל מהורדת דירוג אשראי. בינתיים

שר האוצר ורה"מ מיהרו לקחת קרדיט על החלטת חברת הדירוג S&P, אך הסיבות האמיתיות לא קשורות לממשלה הנוכחית • הכלכלה הישראלית נהנית בינתיים מקרדיט שנצבר ע"י ממשלות קודמות, משמרנות חברות הדירוג ומהגב החזק של בנק ישראל • השאלה היחידה היא כמה זמן זה יחזיק

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

מזמן לא חולל אירוע מקרו-כלכלי קרב קרדיטים כמו זה שפרץ בסוף השבוע בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ. שני האישים ביקשו לגזור קופון על הודעתה של S&P העולמית, אחת משלוש חברות דירוג האשראי, כי היא מותירה ללא שינוי את דירוג האשראי של ישראל על AA מינוס.

אפשר להבין את השמחה על ההודעה, שבאה במקום חשש אמיתי שהיה באוצר מפני הורדת דירוג או לכל הפחות הורדת תחזית דירוג (סוג של אזהרה לפני הורדת דירוג). מה הדאיג את הצמרת הכלכלית? נתוני המקרו של ישראל נראים רע - זינוק ביחס החוב הממשלתי, שיאי אבטלה וגירעון ומיתון כלכלי עמוק - אבל כל אלה מאפיינים את רוב הכלכלות המפותחות בעולם מוכה הקורונה ודירוג האשראי הוא בסופו של דבר יחסי. מה שהדאיג את הצמרת היה חיסרון ישראלי ייחודי: העובדה שהמדינה מתנהלת כבר 11 חודשים וחצי ללא תקציב מאושר, ללא יכולת לקדם רפורמות ומהלכים כלכליים ארוכי טווח ואפילו ללא הסכמה על איוש תפקידי מפתח כמו חשב כללי, והאפשרות שההתנהלות המופקרת הזו תימשך עוד חודשים במקרה שיוקדמו הבחירות.

כיצד בכל זאת זה קרה, למי מגיע הקרדיט, והאם כבר אפשר לחלוץ את פקקי השמפניה?

בישראל מתייחסים אל חברות דירוג האשראי כאל חבר שופטים בינלאומי שבוחן את ניהול המדיניות הכלכלית ומעניק ציון לקברניטיה. במציאות יש לחברות דירוג האשראי מנדט הרבה יותר צר: תפקידן הוא להעריך את ההסתברות שמדינת ישראל תפרע את מלוא חובותיה בזמן.

כדי לענות על השאלה הזו פיתחו חברות דירוג האשראי מתודולוגיה מורכבת שבוחנת שורת נקודות חוזק וסיכונים (כמו יציבות המערכת הפוליטית, מקצועיות המוסדות הכלכליים ועוד), אבל בסוף בסוף מה שמעניין את חברות הדירוג הוא לנסות ולהעריך את הרצון והיכולת של הממשלה להחזיר חובות - ולא שום דבר אחר.

ובכל זאת, הנה חמש סיבות לכך שדירוג האשראי נותר על כנו:

1. השמרנות 

כל מי שיקרא את דוח אשרור הדירוג של S&P יבחין מיד בנימה האופטימית. העובדה שהסנטימנט הבסיסי כלפי ישראל חיובי, היא אולי הגורם המשמעותי ביותר שמשחק לטובתה. השקל החזק נתפס כביטוי נוסף לסנטימנט הזה, למרות שאפשר להתווכח האם חוזקו של השקל נובע מעוצמת הכלכלה הישראלית או מפוזיציות מטבע שאינן קשורות כלל לישראל.

לגורם הסמנטימנט אפשר להוסיף גורם נוסף: חברות דירוג האשראי אינן ממהרות לשנות דירוג. אם מסתכלים, למשל, על המהלך האחרון שביצעה S&P של העלאת דירוג האשראי של ישראל באוגוסט 2018 - מגלים שהוא נעשה רק בתום 15 שנים כמעט רצופות של הפחתת החוב היחסי של ישראל, ולאחר שאחרוני הספקנים השתכנעו שישראל מדינה אחראית.

ההחלטה לאשרר את דירוג האשראי הנוכחי אינה מפחיתה את ההסתברות להורדת דירוג בהמשך, אולי כבר בחודשים הקרובים, ויש שיאמרו שהסיכוי לכך אפילו גובר.

2. 15 שנות קרדיט

נקודה נוספת שמשחקת לזכות ישראל הוא הרקורד שלה. המשוואה שחברות הדירוג בוחנות מורכבת מרצון ומיכולת להחזיר חובות. את היכולת אפשר לאמוד בפרמטרים קשיחים יחסית, אבל את הרצון הרבה יותר קשה להעריך. האנליסטים של S&P, מודי'ס ופיץ' מגיעים מעולמות האקסלים והם לא מסוגלים או אפילו מנסים לנתח לאן נושבת הרוח במערכת הפוליטית.

הדרך היחידה עבורם למדוד רצון של ממשלה להחזיר חובות היא ביצועי העבר - וכאן יש לישראל יתרת זכות גדולה שנצברה לאורך 15 שנים של מדיניות ממשלתית אחראית ועקבית של צמצום החוב היחסי. בזכות הרקורד הזה הצליחו שר האוצר ישראל כ"ץ ואנשי המקצוע באוצר ובבנק ישראל לשכנע את האנליסטים הזרים שישראל באמת מתכוונת לטפל בגירעון הענקי שלה מיד אחרי שמשבר הקורונה יחלוף.

3. הקורונה

מתחילת משבר הקורונה הורידו חברות הדירוג את דירוג האשראי של מדינות מפותחות רק במקרים חריגים מאוד. בקבוצת הדירוג של ישראל למשל ספגה רק כוויית הורדת תחזית דירוג, וכל שאר המדינות נותרו ללא שינוי. כפי שאמר החשב הכללי הפורש רוני חזקיהו בראיון ל"גלובס", חברות הדירוג "שמות בצד" את אירוע הקורונה כשהן בוחנות את דירוג האשראי של המדינה. מדובר בסוג של פסק זמן שבו חברות הדירוג מתייחסות בסלחנות למדינות שלא נוהגות בהתאם לכללים המקובלים בשגרה. לכן, העובדה שישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב סביר, עם יחס חוב נמוך יחסית (59% לעומת מעל 100% בארה"ב) משחקת מאוד לטובתה.

משבר הקורונה סייע לישראל בעוד שני אופנים: ראשית, המשק הישראל נפגע בצורה יחסית מתונה מהסגרים ומהמגבלות, לא מעט הודות לסקטור ההייטק, וייצוא שירותי ההייטק שהמשיכו לצמוח גם לאורך חודשי הקורונה. שנית, כי רעש הרקע האדיר של הקורונה בלע וטשטש את קולות החריקה שהמשמיעה המערכת הפוליטית והשלטונית בישראל.

4. בנק ישראל

לצד המחמאות הכלליות שישראל מקבלת ("משק עמיד לזעזועים", "מאזן תשלומים חזק"), יש גוף כלכלי אחד שזוכה לשבחים מיוחדים - בנק ישראל המנהל על פי האנליסטים של S&P תוך שמירה על "מדיניות מוניטרית אמינה ואפקטיבית".

האנליסטים מתייחסים לשני מהלכים מרכזיים שביצע הבנק המרכזי: תוכנית לרכישת אגרות חוב ממשלתיות שהופעלה במרץ בהיקף התחלתי של 50 מיליארד שקל, שאפשרה לממשלה לממן את הגירעון הענקי שלה במידה ניכרת באמצעות חוב מקומי בשקלים - הישג ש-S&P שבה ומזכירה לאורך הדוח. העובדה שמרבית החוב של ממשלת ישראל נקוב בשקלים מרגיעה את השווקים בגלל שלממשלה תמיד תהיה אפשרות להדפיס שקלים.

מחוץ לגבולות ישראל נהנית הממשלה מנחשול הכסף ששופכים לשווקים בנקים מרכזיים כמו הפד וה-ECB. הטריליונים מבטיחים שהריבית בשווקים תישאר נמוכה ומאפשרים לישראל לגייס כסף במט"ח בריביות אפסיות - וכשהריבית כל-כך נמוכה, החשש מחדלות פירעון כמעט ואינו קיים.

5. השיתוק הפוליטי

כן, זה נשמע לא הגיוני בעליל. אבל השיתוק הפוליטי מסייע לישראל מול חברות דירוג האשראי בשני מובנים חשובים לפחות. השיתוק הפוליטי שמנע העברת תקציב, אילץ את האוצר לנהל את המדינה לפי תקציב 2019. נכון שבסופו של דבר הצליח כ"ץ להוסיף למסגרת התקציב המצומצמת הזו עוד 11 מיליארד שקל (יתר ההפרש מקורו בהצמדה למדד המחירים) - אבל בשורה התחתונה המסגרת התקציבית גדלה ב-2020 בקצב נמוך מאוד.

הפיל שבחדר הוא קופסאות הקורונה החוץ-תקציביות שהממשלה ניהלה, אבל בחברות הדירוג התרשמו מההקפדה היתירה שהנהיג החשב הכללי שדרש - ללא סמכות בחוק - לבדוק ולוודא שהתקציבים בקופסאות מיועדים אכן לקורונה ולא לצרכים תקציביים שוטפים.

השיתוק הפוליטי "קנה זמן" לממשלה ודחה את מועד המימוש של ההבטחות לבצע טיפול שורש בגירעון תקציבי המבני. חברות דירוג האשראי שומעות את ההבטחה הזו כבר קרוב לשנתיים, מאז שהתברר כי ישראל סובלת מגירעון תקציבי מבני גבוה מדי. בכל פעם שהם מגיעים לכאן שומעים האנליסטים של חברות הדירוג משר האוצר ומהפקידים הבכירים הצהרות על כך שטיפול השורש יגיע ברגע שתוקם ממשלה יציבה ויועבר תקציב. מה הסיכוי שזה באמת יקרה? תרשו לנו להיות ספקנים. טוב מאוד שההצהרות האלה לא עמדו למבחן גם הפעם. 

צרו איתנו קשר *5988