מנכ"ל משרד הביטחון מזהיר מפני השפעת היעדר תקציב המדינה על מערכת הביטחון וצה"ל

האלוף במיל' אמיר אשל: "כשאין תקציב ולא נקבעים סדרי עדיפויות למשק, אין יכולת תכנון ארוכת-טווח. בראייה ביטחונית צה"ל נדרש לתר"ש לצורך הצטיידות. אין סופרמרקט של אוניות או מטוסים. כל תהליך התקשרות כזה לוקח 7-8 שנים. אתה לא יכול לתכנן אם אינך יושב על בסיס מוצק של מרחב המשאבים"

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר אשל / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר אשל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר אשל, מזהיר מפני השפעת היעדר תקציב המדינה על מערכת הביטחון וצה"ל. בשיחה עם עיתונאים אמר אשל כי "כשאין תקציב ולא נקבעים סדרי עדיפויות למשק, אין יכולת תכנון ארוכת-טווח. בראייה ביטחונית צה"ל נדרש לתר"ש (תוכנית רב-שנתית) לצורך הצטיידות רחבת-היקף. אין סופרמרקט של אוניות או מטוסים לקנות מהמדף. כל תהליך התקשרות כזה לוקח 7-8 שנים ולפעמים אף יותר. אתה לא יכול לתכנן אם אינך יושב על בסיס מוצק של מרחב המשאבים.

"אומרים לנו' תסתדרו על בסיס מה שהיה'. אבל אם רוצים לשנות?! אתם מבינים שתקציב השנה הקודמת לא בהכרח מתאים למה שצריך. מערכת הביטחון חייבת ראייה רב-שנתית, כי רוב ההתעצמות שלה היא רב-שנתית. כשאין לך בסיס לניתוח רב-שנתי, כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה".

אשל סיפר כי האוצר דחה תוכנית שהציע משרד הביטחון לפני 3 חודשים, תוכנית שלדבריו מחברת את צורכי הביטחון והמצב הכלכלי במשק. הרעיון בבסיס התוכנית: משבר הקורונה יצר תת-ביצוע של משרדי הממשלה. מדובר במיליארדים שלא מומשו מתוך התקציב הקיים, וממשלת ישראל מחפשת איך להזריק אותם חזרה לתוך המשק.

"באנו והצענו תוכנית ביטחונית-כלכלית, שהיקפה 4-5 מיליארד שקל, שעונה על שלושה פרמטרים: קודם כל צורכי ביטחון, אמצעי לחימה שנחוצים לצה"ל. הפרמטר השני הוא כמה מקומות עבודה חדשים אפשר לייצר בתוכנית הזאת. הדבר השלישי הוא כמה מהר אפשר להוציא את התוכנית לדרך בהינתן תקציב. אנחנו משוכנעים שמשרד הביטחון הוא הגורם הגדול במדינת ישראל, שיודע להזריק כסף למשק, דרך פרויקטים ביטחוניים.

"התחייבנו שכל שקל שנקבל, יוזרק ישירות למשק דרך התעשיות הביטחוניות, ומהר יותר מכל גוף אחר. כל שקל. לא למערכת הביטחון, לא לאימוני צה"ל, אלא לכלכלה. הצגנו כיצד התוכנית תייצר עד 8,000-12,000 מקומות עבודה חדשים, 4,000 ישירים בתעשיות ועוד 4,000-8,000 עקיפים במעגל שני ושלישי של ספקים ונותני שירותים; והשאר עקיפים. התוכנית. בנוסף חייבנו את התעשיות הגדולות להעסיק לפחות ב-20% תעשיות קטנות, בדגש על הפריפריה. התוכנית הוצגה לאוצר ובהמשך גם לראש הממשלה. התשובה שקיבלנו מהאוצר היא שזה יקר מדי". 

ההסכמים עם מדינות המפרץ הם הזדמנות

בנוגע להשלכות ההסכמים עם מדינות המפרץ אמר אשל כי "מרגע שנודע על הסכם השלום עם האמירויות וההבנה שההסכם בא עם חבילה ביטחונית מאוד גדולה לאמירויות, שר הביטחון נתן החלטה מאוד ברורה ומהירה לצאת לדרך ולהתחיל לדבר על זה. זה נגמר בחתימה על הסכם שמשמר את היתרון האיכותי של ישראל. מה שנחתם שם, יעבור ויכובד על-ידי הממשלים הבאים. ההסכם שחתמנו יבטיח את היתרון היחסי של ישראל לעשרות שנים.

"גם במתחים הפוליטיים והמדיניים הכי גדולים עם ממשל אובמה, שיתוף-הפעולה הביטחוני היה חסר תקדים בהיקף ובעומק שלו. חלק לא קטן מהאנשים שיחזרו למשרות בוושינגטון, הם אנשים שאנחנו מכירים. מבחינת אישורים, ממשל טראמפ אפשר לנו לרכוש עוד דברים. עסקת הרכש הגדולה, שאני מקווה שתמומש, מייצרת חיזוק לקשרים האסטרטגיים בין ישראל וארה"ב".

אשל נשאל אם נתניהו היה בסוד המגעים הללו, וענה: "לא עבדנו בהסתר, הפעילות שלנו הייתה חשופה".

לדבריו, ההסכמים עם מדינות המפרץ הם הזדמנות. "זה לא סוד שלמדינת ישראל יש יחסים עם המפרציות, עוד לפני הסכם השלום, כולל יצוא ביטחוני. הסכם השלום אומר שהמדינות האלה החליטו לעלות קומה. היו מכירות בעבר, אבל אני מניח שברשימת הקניות של האמירויות יש דברים שלא אישרנו בעבר".

אשל, שהיה מפקד חיל האוויר, אמר כי צה"ל הגדיר שהוא צריך בדחיפות מטוסי תדלוק, מסוקים מחליפי יסעור, טייסת קרב, חימושים, מיירטים ועוד, בין השאר בשל גילם המתקדם של המטוסים הנמצאים בחיל האוויר כיום.

"הרובד הבטיחותי הוא משמעותי ביותר. לקחת החלטות להטיס מטוסים בני 50 שנה עם יותר מ-50 חיילים בפנים, זה לא טריוויאלי. אלה רמות סיכון לא פעוטות. אם חס וחלילה יקרה משהו, מה נגיד לעצמנו. אין לזה אח ורע בעולם, שמטוסים ומסוקים כאלה טסים. עוצמת הצורך המבצעי והבטיחותי היא מהמעלה העליונה. אין דרך אחרת להציג את זה".

מימון הרכש הנרחב וההכרחי הזה, שהיקפו כ-8 מיליארד שקל, הוא לדברי אשל באמצעות דחיית תשלומים, משמע הלוואות שעלותן כ-800 מיליון שקל (עלות דחיית התשלומים והריביות), כשהתשלומים ימומנו בכספי הסיוע האמריקאי בעשור הקרוב.

"אני מניח בסבירות גבוהה שיהיה לנו הסכם סיוע ביטחוני נוסף עם ארה"ב", אמר אשל. "אם מסתכלים על יתרת החוב הזאת בדחיית תשלומים, הסיכון שאנחנו לוקחים הוא 1.5 מיליארד דולר בעוד 10 שנים. בשורה התחתונה זה או 8 מיליארד שקל כאן ועכשיו או ריבית של 800 מיליון שקל בעוד עשור, שמשרד הביטחון יישלם בדולרים מתקציב הסיוע".

לדבריו, "מדינת ישראל כבר עשתה את זה כמה פעמים בעבר. את עסקת ה-F 35 ביצענו בדיוק בטכניקה הזאת. גם שם נשאלו אותן שאלות, ההנהגה קיבלה החלטה תחת אותו ראש ממשלה. גם כשרכשנו 100 מטוסי סופה, היו תשלומים. האמירה שזה מגדיל את חוב הממשלה היא לא אמירה נכונה. זו אותה מחויבות שכבר לקחנו, ואנחנו מחזירים יותר מאוחר בדולרים, לא בשקלים. לא נופל לי על השכל שמדינת ישראל תיקח עכשיו בשיא הבור התקציבי שלה 8 מיליארד שקל ותשים אותם באמריקה. יש טכניקות אחרות לפתור את זה".