איך לקחת שליטה על החיים הפיננסיים שלכם בכמה צעדים פשוטים

אפליקציות הפיננסים נועדו לעזור בניהול התקציב שלנו, אך בטכנולוגיה הנוכחית קיים סיכון שהמידע שלנו יגיע לידיים זרות • עם כניסת רפורמת הבנקאות הפתוחה לתוקף, החיבור ייעשה דרך ממשק מאובטח יותר • המדריך המעשי לכיס שלנו

אפליקציות הפיננסים
אפליקציות הפיננסים

השבוע יעסוק "המדריך המעשי לכיס שלנו" בממשק שבין טכנולוגיה לכסף: אפליקציות לניהול הכסף שברשותנו מצד אחד, ואפליקציות תשלום מהצד השני. מדובר בסוגיות בוערות ורלוונטיות נוכח מספר התפתחויות שצפויות בזירה הזו בחודשים הקרובים.

רפורמת "הבנקאות הפתוחה" שעומדת בפתח נועדה לאפשר לנו, הצרכנים, להיעזר באפליקציות שונות כדי להבין ולנהל טוב יותר את הפיננסים שלנו. האפליקציות גם יוכלו לאפשר לנו לחסוך יותר, לצאת מהמינוס ואפילו לעשות "שופינג" קל בין מוצרים פיננסים.

בנוסף, לקראת סוף השנה צפוי להגיע לישראל הארנק האלקטרוני של אפל, אפל-פיי, ולהצטרף לעוד ארנקים אלקטרוניים שכבר פועלים כאן. מעל כל אלה עומדת הקורונה, שהעצימה את הצורך שלנו כצרכנים בתשלום מרחוק.

בסדרה נסביר את המשמעויות של כל אלה, נציג את האפליקציות השונות ונשיב על השאלות החשובות. קריאה מועילה.

רפורמת הבנקאות הפתוחה נועדה לקדם שקיפות ותחרות בתחום השירותים הפיננסיים בישראל. דרך מימוש אחת שלה היא אפליקציות לניהול תקציב והבנת פיננסים. אתמול עסק "המדריך המעשי לכיס שלנו" באפליקציות שמבוססות על מודל של מנויים. היום נציג בפניכם שתיים נוספות שעוסקות בתחום, אך מבוססות על מודל שונה. השימוש באפליקציות הוא חינמי, והן מרוויחות ממכירת מוצרים פיננסיים. גם אפליקציות אלה צפויות להצטרף בבוא העת לרפורמת הבנקאות הפתוחה.

המשמעות היא, שבמקום להזין את שם המשתמש והסיסמה של חשבון הבנק (או אתר חברת כרטיסי האשראי), כפי שנדרש כיום, על מנת שהאפליקציה תשאב משם את הנתונים, בעתיד החיבור ייעשה דרך ממשק מאובטח יותר המכונה API - Application Programming Interface. הממשק מאפשר לאפליקציה "לבקש" מחשבון הבנק מידע מסוים, למשל את היתרה בחשבון העו"ש, והמידע יימסר רק אחרי שנתנו את אישורנו לכך.

האם זה אומר שכרגע מסירת סיסמאות לאפליקציות היא מסוכנת? פנינו למערך הסייבר הלאומי, ושם הסבירו לנו שקיים סיכון שתתרחש פריצה לאפליקציה, והמידע שלנו יגיע לידיים זרות (ראו מסגרת). עם זאת, חשוב גם לזכור שמוסדות פיננסיים פועלים כדי להגן על לקוחותיהם מפני מצבים כאלה. בין אם אתם מוכנים לקחת את הסיכון כבר עכשיו או שתחכו לבנקאות הפתוחה, אלה הם היתרונות והחסרונות של האפליקציות עצמן.

פמיליביז

מייסד ומנכ"ל: אורן גולדשטיין
ותק בשוק: חצי שנה
מספר משתמשים: כמה אלפים

המהות: ריכוז מלוא המידע הפיננסי במקום אחד. לא רק מידע בנקאי, אלא גם פנסיות וביטוחים. החברה שעומדת מאחורי האפליקציה מחזיקה ברישיון סוכנות ביטוח ושיווק פנסיוני. לכן, משתמשי האפליקציה מקבלים הצעות בתחומי הפנסיה, החיסכון וההלוואות. לפי גולדשטיין, "אנחנו גם מתריעים על אירועים שדורשים התייחסות, כמו תנאי פנסיה לא טובים, למשל רווקים שמשלמים על כיסוי שארים (קצבה לבני זוג וילדים במקרה מוות) בפנסיה, או צפי לכניסה למינוס".

אפליקציית פמיליביז
 אפליקציית פמיליביז

פיצ'רים בולטים: שיקוף מצב העו"ש וכרטיסי האשראי; פילוח הוצאות החודש לפי תחומים (משק בית, סופר, משכנתא, רכב), ניהול תקציב וקביעת יעדים להוצאה בקטגוריות; הצגת אפשרויות להוזלת תנאים; פירוט הביטוחים והחיסכון הפנסיוני, דרך מתן גישה לאתרי הר הביטוח והמסלקה הפנסיונית של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וגם דרך חברות ביטוח. מדובר באפליקציה בלבד, שאינה זמינה במכשירים שאינם סלולריים.

סיסמאות ואבטחה: נדרשת הזנת סיסמאות של אתרי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, כדי למשוך נתונים לאפליקציה. בכרטיסי אשראי בנקאיים המידע נמשך ישירות מחשבון הבנק, ואין צורך להזין סיסמה של אתר חברת כרטיסי האשראי. הסיסמאות שמורות בחברה בשרת נפרד. הן מוצפנות ועומדות בתקן אבטחת מידע (ISO).

כמה זה עולה: השימוש באפליקציה הוא חינמי, והמודל העסקי נוגע ליכולתה להציע מוצרים פיננסיים שונים, ולקבל על כך עמלה. "אין שום חובה לרכוש דרכנו, והמטרה שלנו היא להציע את ההצעה הכי טובה והכי מתאימה למשתמש", אומר גולדשטיין.

תמיכה וליווי למשתמשים: בתוך האפליקציה יש צ'ט אנושי, ואפשר גם לבקש שיחה טלפונית.

דבר המייסד: "המידע הפיננסי שלנו מפוזר מאוד. צריך להיות לפחות ברבע משרה כדי להבין ולנהל את מה שיש לנו בבנק, בביטוחים, בפנסיה ובהשקעות. זה בלגן, וכרוך בהמון זמן. המטרה שלנו היא לשים הכול במקום אחד, לאפשר ניהול תקציב, להתריע כאשר משהו נראה לא בסדר או דורש תזכורת, כמו ביטוח שעומד לפוג, וגם להציע הצעות למוצרים פיננסיים ולשפר תנאים".

דבר הנסיינית: האפליקציה משקפת את המתרחש בעו"ש בצורה נגישה ונוחה, כולל פירוט ההוצאות בחלוקה לפי קטגוריות, ואפשרות לקביעת יעדים. לעתים יש תחושה של עומס מידע ופרטים, ואין אפשרות לדעת אם אנו עומדים להיכנס למינוס בחודש הקרוב. יש יתרון בכך שאפשר להסתכל על הביטוחים והפנסיה לצד המידע הבנקאי. החסכונות שלי לא שוקפו באפליקציה במדויק.

פיזבק

מייסדים: קרן צוקרמן (מנכ"לית), אאור שרף
ותק בשוק: 4 שנים
מספר משתמשים: עשרות אלפים

המהות: השם פיזבק מבוסס על השילוב שבין Fees, כלומר עמלות, ל-Feedback. "האפליקציה מאפשרת למשתמש לנהל שיח טקסטואלי מול המנהלת האישית של הכסף שלו, שהיא למעשה בוט חכם", מסבירה צוקרמן. "המנהלת הזו מסתכלת ומנתחת את הפיננסים שלו כפי שהם מפורטים בחשבונות הבנק וחשבונות כרטיסי האשראי, ונותנת טיפים בהתאם".

אפליקציית פיזבק
 אפליקציית פיזבק

פיצ'רים בולטים: שיקוף של מצב היתרות בחשבון הבנק ובכרטיסי האשראי, ועדכונים שיכולים להיות רלוונטיים. האפליקציה גם "שואלת" במה היא יכולה לעזור. היא יכולה לעדכן לגבי שינויים בתשלומים קבועים שמפורטים בחשבון; להציע הצעות להלוואות ואפשרויות חיסכון שונות; וגם להתריע לגבי העלאות מחירים בשירותים שונים, שלא שמנו לב אליהן. השירותים זמינים באפליקציה בלבד, ולא במכשירים שאינם סלולריים.

סיסמאות ואבטחה: נדרשת הזנת סיסמאות של אתרי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, כדי למשוך נתונים לאפליקציה. בכרטיסי אשראי בנקאיים המידע נמשך ישירות מחשבון הבנק. הסיסמאות מוצפנות ונשמרות רק במכשיר הטלפון. הן אינן נשלחות לשרתי החברה.

כמה זה עולה: המודל העסקי מבוסס על כך שהשימוש הוא חינמי, והחברה מרוויחה משירותי פרימיום באפליקציה, וגם מעמלה שהיא גובה מגופים פיננסיים, אם המשתמש רוכש את המוצר שלהם. ההצעות הן למוצרים פיננסיים כמו הלוואות, תיקי ניירות ערך והחזרי מס, ולדברי צוקרמן "הן אף פעם אינן מוטות, אלא נועדו להיטיב עם המשתמש".

קרן צוקרמן ואאור שרף, מייסדי פיזבק / צילום: מיכה לובטון
 קרן צוקרמן ואאור שרף, מייסדי פיזבק / צילום: מיכה לובטון

תמיכה וליווי למשתמשים: אפשר לפנות אל החברה במייל, והיא חוזרת למשתמש במייל או בטלפון.

דבר המייסדת: "פיזבק הוא הסטארט-אפ השני שלי", מספרת צוקרמן. "הוא נוסד מתוך ההבנה שלצרכנים קשה מאוד להבין ולהתמודד לבד עם העולם הפיננסי. הפוקוס שלנו הוא האפשרות של המשתמשים להיעזר ב'מנהלת כספים צמודה'".

דבר הנסיינית: בהתנסות שלי מול "מנהלת הכספים" ביקשתי הצעה להלוואה של 40 אלף שקל לתקופה של שלוש שנים, וקיבלתי הצעה עם ריבית שנתית של 6.1%, שהיא גבוהה מאוד. הבנק שלי הציע לי הלוואה בתנאים כאלה בריבית שנתית של 2.35%. בהלוואות על חשבון קרנות השתלמות, הריביות נעות סביב פריים (1.6%), ולפעמים אפילו למטה מכך.

לפי צוקרמן, הסיבה שזו ההצעה שהתקבלה היא ש"זו ההצעה הכי טובה שיש לנו במערכת, בהתאם לנתונים שידועים לנו עלייך. אם היית שואלת את האפליקציה מה צריך לדעת כשנוטלים הלוואה, היית מקבלת מאתנו תשובה שלפיה חשוב להיות זהירים עם הלוואות. כמו כן, היינו מציעים לך לצפות בסרטון שמסביר שחשוב לפנות לכמה גופים לקבלת הצעות להלוואה, כולל הבנק, ושכדאי לבדוק אפשרות להלוואה על חשבון קרן ההשתלמות או קרן הפנסיה".

מעבר לכך, חוויית השימוש נעימה וזורמת, ונוח לקבל עדכונים מהירים לגבי היתרונות והחיובים העתידיים. לא הייתי ממהרת לאמץ אוטומטית את ההצעות שמציעה המנהלת האישית. 

הטכנולוגיה החדשה שתגן עליכם יותר

הטכנולוגיה שמאפשרת לאפליקציות "לשאוב" את המידע הפיננסי שלנו מכונה Scraping. יש בה כמה סיכונים, למשל שתתרחש פריצה לאפליקציה, והמידע שלנו יגיע לידיים זרות. אלה יכולים להיות פרטי שם המשתמש והסיסמה שבאמצעותם אפשר להיכנס לחשבון הבנק ולבצע פעולות; וזה יכול להיות המידע שלנו ששמור באפליקציה, ויכול לשמש האקר למטרות שונות, כמו מכירה שלו.

בעולם כבר התרחשו בעבר מקרי פריצה כאלה, "ולכן זה סיכון שכל משתמש פינטק שמזין לתוכו סיסמאות צריך להביא בחשבון", אומר לביא שטוקהמר ממערך הסייבר הלאומי. עם זאת, הוא מסייג ואומר שמוסדות פיננסיים פועלים כדי להגן על לקוחותיהם מפני מצבים כאלה.

המעבר לטכנולוגיה של שיתוף מידע על בסיס API בטוח הרבה יותר, מכמה היבטים. "ראשית, מדובר בממשקי הזדהות שנעשים מאחורי הקלעים. אפשר לדמות זאת למצב שבו הבנק מגיש לפינטק כרטיס כניסה חד פעמי למידע, וזה נעשה באמצעות קוד. ברוב המקרים אין בכלל שיתוף סיסמאות", אומר שטוקהמר.

שנית, מדובר בשיתוף מידע בסטנדרט גבוה של אבטחת מידע. ושלישית, ברגע שתהיה כאן בנקאות פתוחה שתכלול גם בנקים, גם חברות כרטיסי אשראי וגם פינטקים, הרי שכל הגופים האלה יהיו תחת פיקוח בנושא, ויצטרכו לעמוד בסטנדרטים מסוימים כדי לקבל רישיון ולפעול באמצעות API.

בשורה התחתונה, אם תחליטו להיעזר בפינטקים כמו אלה המופיעים בכתבה אחרי שהבנקאות הפתוחה תתקיים בישראל במלואה, הסיכון לפריצות מידע יהיה קטן בהרבה בהשוואה למצב כיום.