שר האוצר ישראל כ"ץ סימן הישג חשוב עם קבלת אישור הממשלה למינויו של רו"ח יהלי רוטנברג למשרת החשב הכללי. מדובר במינוי חשוב קודם כל לכלכלת ישראל, לממשלה ולמשרד האוצר, אך גם באופן אישי לשר שפעל בנושא בניגוד להמלצת יועצו המשפטי.
לאחר הצלחת מינוי מועמד משלו לתפקיד מפתח במשרד מתעוררת השאלה מה הלאה? האם בכוונת כ"ץ להמשיך ולמנות מועמדים קבועים לשתי המשרות הבכירות האחרות שהתפנו במשרד בחודשים האחרונים. מדובר בתפקידי המנכ"ל והממונה על התקציבים שמאוישים כרגע על ידי שני ממלאי מקום, ערן יעקב ויוגב גרדוס - כשהראשון ממשיך לשמש בינתיים גם בתפקיד מנהל רשות המסים. כ"ץ כבר הציע כידוע את תפקיד המנכ"ל לנסים פרץ מנכ"ל נתיבי ישראל אותו הוא מעריך מאד - אך פרץ סרב בנימוס.
על הרקע הזה עלו וצפו בימים האחרונים מחדש הערכות כי כ"ץ יפנה לחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו ויציע לה את אחד משני התפקידים הבכירים. אפשר להניח גם שכ"ץ בחר ברוטנברג בהסתמך על המלצתה החמה של עבאדי-בויאנג'ו (גם החשב הכללי הקודם רוני חזקיהו ואישים אחרים שכ"ץ פנה אליהם המליצו על רוטנברג, ע"ב). יש גם מי שמניחים שעבאדי-בויאנג'ו מייעצת לכ"ץ מאחורי הקלעים למרות שהוא אינו מרבה לפנות ליועצים.
אבל בין אם היא מייעצת לו מאחורי הקלעים ובין אם לאו - הסיכויים שעבאדי-בויאנג'ו תחזור לאוצר נראים לפי שעה נמוכים. בסביבת כ"ץ הבהירו כי מינוי כזה אינו על הפרק והוסיפו כי השר מרוצה מעבודתם של שני ממלאי המקום שמינה.
ועוד הערה על מינוי רוטנברג. כ"ץ לקח הימור מחושב כשהתעקש לא למנות לתפקיד ממלא מקום, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של האוצר, שטען כי התפקיד חייב להיות מאויש כל העת. בהקשר הזה חשוב לדייק את הרושם המוטעה שנוצר כאילו היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט סיפק רוח גבית לכ"ץ כשקרא למנות חשב כללי בהקדם האפשרי. ואולם מקריאת מכתבו של מנדבליט מתברר כי היועץ המשפטי לממשלה קרא לכ"ץ למנות ממלא מקום לתפקיד. שר האוצר פעל אם כן בניגוד להמלצות הדרג המקצועי - אך את העובדה שההימור שלו הצליח אפשר לזקוף לזכות חושיו הפוליטיים המחודדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
