כך עשויה הפגיעה בחוש הריח לסייע בפיצוח מנגנון ההחלמה של הקורונה

מדענים מתחילים להבין איך מחלת הקורונה פוגעת במערכת העצבים על ידי מחקר של תופעת לוואי ביזארית של המחלה שמעוותת את חוש הריח של הסובלים ממנה במשך חודשים רבים. מאז שהתפרצה המגפה, רופאים תוהים למה המחלה, הנגרמת מנגיף הקורונה, גורמת לכ-80% מהחולים בה לחוות תתרנות, אובדן זמני של חוש הריח.

אצל רוב החולים חוש הריח חוזר לאחר שבוע או שבועיים. אך אצל חלק קטן מהם, כנראה בין 10% ל-20% מאלה החווים הפרעה בחושים, התתרנות נמשכת זמן רב הרבה יותר, וכאשר חוש הריח שלהם חוזר, הם מגלים שריחות מוכרים, כמו ריחות של אוכל אהוב או אפילו הריחות של גופם עצמם השתנו, אומרים רופאים וחוקרים. לצ'יפס עשוי להיות ריח של בשר מרקיב. קפה מעלה ניחוחות של צמיגים נשרפים. ולשוקולד יכול להתלוות טעם כימיקלי מתוק אבל מעורר בחילה.

המצב הזה, המכונה פרוזמיה (תתרנות היא אנוזמיה) הוא תוצאה של שגיאה בשדרים ששולחים חיישני הריח לנוירונים, קצות העצבים הנמצאים בחלל האף ואחראים על גילוי ריחות. הנוירונים הללו הם החלק במוח האחראי על קידוד ופירוש של ניחוחות.

פרוזמיה קרתה גם לחולים שחטפו זיהומים נגיפיים או חיידקיים אחרים שידוע שתוקפים נוירונים באופן ישיר ופוגעים בהם. שפעת היא אחד הגורמים. במקרים אחרים, המצב הזה נחשב לנדיר, אבל עם הקורונה יש לחוקרים מצאי גדול של מקרים לחקור.

"ריח של עוף לא מבושל מתחת לכרית"

אלן גלין, מורה בתיכון בת 46 שמלמדת אמנות באליזבת', ניו ג'רזי, איבדה את חוש הריח שלה לחלוטין במשך שלושה שבועות אחרה שחלתה בקורונה במרץ. חוש הריח חזר באופן חלקי, אך במאי היא שמה לב שלכמה מוצרים מוכרים, גם מוצרי מזון וגם מוצרים ביתיים - בצל, שום, קפסולות קפה, אבקת הכביסה - היה ריח מוזר.

"חשבתי, איך זה יכול להיות שלכל הדברים השונים האלה יש בדיוק אותו ריח, של חיה מתה?" אמרה גלין. תוך זמן לא רב היא כל כך נגעלה שלא יכלה יותר לאכול הרבה מהמזונות שהייתה אוכלת במסגרת מה שתיארה כדיאטה צמחונית "הרפתקנית". לדוריטוס היה ריח מעופש. ניחוח של אייס קפה גרם לה כמעט להקיא. היא אמרה שהיה לו ריח "כאילו מישהו השאיר עוף לא מבושל מתחת לכרית בספה במשך כמה שבועות".

בימים אלה, אוכלת גלין בעיקר מאפינס, גזר חי ותפוזים, אך היא אומרת שלאט-לאט הריחות הנכונים חוזרים. היא שואפת שמנים אתריים כחלק מאורח-חיים טיפולי שנועד להזכיר לה מהם ריחות נורמליים. היא מקווה שחוש הריח שלה ישתקם.

"ערפל במוח" ו"שריפת גשרים"

אחד הדברים המסתוריים לגבי נגיף הקורונה הוא איך בדיוק המחלה הנגרמת ממנו גוררת אחריה תגובות נוירולוגיות, כגון תתרנות או אובדן חוש כיוון שהחולים מכנים אותו "ערפל במוח".

אחד ההסברים לתתרנות כולל את התיאוריה שהנגיף הורג נוירונים האחראים על חוש הריח, או שהגוף משמיד מסלולים עצביים מסוימים על מנת לחסום מהנגיף גישה אל המוח - מה שמכונה תיאוריית "שריפת הגשרים" - אך המידע שתומך בתיאוריות אלה מועט.

במהלך הקיץ, לעומת זאת, חוקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, בריטניה וגרמניה, בהובלת אוניברסיטת הרווארד, פירסמו שורת מחקרים בבעלי חיים שמצביעים על כך שחיישן ACE-2, החלבון העיקרי דרכו נגיף הקורונה נכנס לגוף, לא נמצא בנוירונים הקשורים לחיישני ריח.

הניסויים שלהם על עכברים הראו שיותר סביר שהנגיף פוגע בתאים בחלל האף המאפשרים לנוירונים לפעול. כאשר תאים תומכים אלה נפגעים, הגוף מייצר דלקת על מנת לבודד את הנגיף ולהילחם בו.

אם הפגיעה בתאים התומכים היא מינימלית, חולים לרוב חווים שיקום מהיר יחסית של חוש הריח. אך אם כמות מספיק גדולה של תאים אלה נפגעה, או אם הדלקת מספיק חריפה, הנוירונים יכולים גם להיהרס או להשתנות, מה שמוביל לתתרנות ארוכת-טווח או לפרוזמיה.

"השאלה הגדולה היא, האם נגיף הקורונה תוקף והורג נוירונים באופן ישיר", אמר ד"ר סנדיפ ר' דטה, נוירוביולוג באוניברסיטת הרווארד והמחבר המוביל של שניים מהמחקרים שפורסמו בקיץ. "התופעה הנפוצה של פרוזמיה משקפת את העובדה שבחלק מהחולים, נוירונים מתים. והרעיון המוביל הוא שהנוירונים האלה נהרגים דרך מנגנון לא ישיר".

החדשות הטובות לגבי פרוזמיה הן שכאשר היא קורית זה אומר שהתתרנות מתרפאת והגוף עובד על תיקון הנזק העצבי שגרם הנגיף. נוירונים פגומים או מתים יכולים להתחדש וליצור מחדש את חוש הריח על ידי מעבירים דמויי אנטנות שנקראים אקסונים, ומתחברים למוח דרך פתחים מיקרוסקופיים בחלק מהגולגולת שנקרא הפלטה הקריבריפורמית.

תהליך של ניסוי וטעיה במוח

מדענים מאמינים שפרוזמיה היא תוצאה של תהליך ניסוי וטעיה שקורה כשנוירונים חדשים צומחים ומתחברים אל המוח, שם הריחות מעובדים ועוברים פירוש. מה שמסבך את התהליך הוא שיש כ-350 סוגי חיישנים הקשורים להבחנה בניחוחות, והמוח האנושי מפרש ריחות כשילובים של שדרים שונים.

"אם התבנית הזו של שדרים אינה שלמה, המסר שהמוח מקבל לא יכול להתפרש", אמרה ד"ר ננסי רוסון, ביולוגית מולקולרית במכון "מונל" בפילדלפיה, החוקר את חוש הריח. "אז הוא חוזר לאיזו תפישת ברירת מחדל. ונראה שברירות המחדל של המוח רובן שליליות".

"אם אתה חושב על זה במונחים אבולוציוניים", הוסיפה, "אם יש לך חוש ריח פגום, עדיף לטעות לכיוון זה שמשהו יריח מסוכן".

המחקר כיום מתמקד בהבנה למה פרוזמיה כה נפוצה אצל חולי קורונה.

מוקדם יותר השנה, מדענים החוקרים הפרעות בחוש הריח בתאים של עכברים ושל בני אדם מצאו אינדיקציות נוספות לכך שאובדן חוש הריח הנגרם על ידי הנגיף נגרם בגלל שהוא פוגע בתאים התומכים ובגלל התגובה הדלקתית של הגוף.

הממצאים "מצביעים על כך שניהול הדלקת הקשורה למחלה הנגרמת מהנגיף יכול להיות נתיב מאוד חשוב להבראה", אמר דטה. זה גם מחזק מחקר המצביע על כך שנגיף הקורונה עצמו לא מגיע למוח, הוסיף.

"הקנרית במכרה"

אובדן חוש הריח עשוי להיות "הקנרית במכרה" (הדרך של הכורים לוודא אם יש גז מתאן מסוכן במכרות) שיכול להצביע על איך הפרעות נוירולוגיות אחרות, כמו ערפל מוחי או אובדן זיכרון מתרחשים, אמר ד"ר ג'ונתן אוברדבסט, מומחה אף אוזן גרון בביה"ח הפרסביטריאני של ניו יורק. אוברדבסט מפקח על מחקר לגבי תפקוד חוש ריח לקוי על 1,400 חולי קורונה. כעשרים אחוז מהחולים במחקר סובלים מפרוזמיה.

"הדאגה הייתה בהתחלה שמדובר בנגיף הפולש למערכת העצבים כמו הזיקה... ואם הנגיף יכול להגיע ישירות למוח, היה חשש שאנשים הולכים לסבול מבעיות נוירולוגיות חמורות, כמו שבץ וסערות ציטוקינים", אמר אוברדבסט. "הניסויים האחרונים הבהירו שלא מדובר בנגיף החודר למערכת העצבים כפי שחששנו בהתחלה. והגילוי הזה מגיע במידה רבה מההתעסקות שלנו בתופעת הפגיעה בחוש הריח".

הבנה זו "תעזור לנו להבין את הזמן הנחוץ להתאוששות, ולמה יש אנשים שמחלימים מזה ויש כאלה שלא", אמר.

הטבחית שאיבדה את חוש הריח

ברנדה ג'נקינס, טבחית קייטרינג ממנהטן, איבדה את חוש הריח שלה לחלוטין באמצע מרץ אחרי שנחשפה לנגיף במהלך עבודתה. אחר כך היו לה תסמינים דומים לשפעת והיא יצאה חיובית בבדיקה.

אחרי שמונה חודשים, חוש הריח שלה חזר באופן חלקי אך נשאר קהה, ויש ריחות שהם מעוותים. למכוניות המוכרות מזון ברחוב יש ריח "מעופש ושמנוני" כמו של בשר מקולקל, והבשמים שהיא מריחה מריחים לה כמו חיתול מלא קקי. ישנם ריחות מוכרים שהיא לא יכולה להריח כלל, כמו וניל או תה היביסקוס שהייתה אוהבת לשתות כל יום. היא איבדה את כל הלקוחות הפרטיים שלה ומסתמכת על קולגות במטבח לטעום את האוכל שהיא מבשלת.

"זה כמעט כאילו מישהו שם מחסום לפני כל האזור החושי שלי", אמרה ג'נקינס. "אני מקווה שזה משהו שישתפר, אבל לעת עתה אני מסתמכת על הטיימר הרבה יותר כשאני מבשלת. אני לומדת להסתגל, אני פשוט לא יכולה לתפקד עוד באופן נורמלי במטבח".

לעזור לחולים לשחזר את חוש הריח נמצא גבוה בסדר העדיפויות של הרופאים, מפני שלחוש הריח קשר הדוק לבריאות הנפש. חולים רבים הסובלים מתתרנות או מפרוזמיה במשך זמן רב סובלים גם מדיכאון ומחרדות.

ד"ר ג'יין פארקר, כימאית שחוקרת את הבסיס המולקולרי של ריחות וטעמים באוניברסיטת רדינג בבריטניה, מסיימת בימים אלה מחקר על 45 חולים, שלחמישה עשר מתוכם הייתה פרוזמיה הקשורה לקורונה, בניסיון ללמוד עוד על תרכובות הריח העשויות לגרום לתסמין זה.

"יש כל כך מעט מחקר על פרוזמיה שאנחנו פשוט חייבים לגלות איך זה קורה, ועד שנבין איך זה קורה, התקווה שנצליח לטפל בזה או להפחית את זה קלושה", אמרה.