נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מותח ביקורת חריפה על התנהלות תובע משטרתי ביחידת התביעות להב 433 במסגרת הליך מעצר עד תום ההליכים. בהחלטתו מבקר רוזן את הניסיון של התובע המשטרתי להגיש מידע לבית המשפט מבלי לחשוף אותו בפני ההגנה.
עניינה של התלונה, שהוגשה על-ידי עו"ד אמיר נבון, היא התנהלות תובע משטרתי בדיון מעצר עד תום ההליכים של צעיר בן 23 שהוגש נגדו כתב אישום בגין איומים. הצעיר הואשם בשליחת סרטון מאיים לקצין מודיעין בכלא מעשיהו, בו נראית יד אוחזת באקדח, ונשמעות 8 יריות לקרקע, עם הכיתוב "זכור שיש לך ילדים".
במהלך הדיון שהתקיים בפני השופטת איילה אורן בבית משפט השלום בראשון לציון, ניסה התובע המשטרתי להגיש לשופטת מסמך שנכתב על-ידי גורם בשירות בתי הסוהר ולא היה בידי ההגנה. לטענת עו"ד נבון, משביקש התובע להגיש לשופטת את המסמך, היא הורתה לו להעבירו לעיון ההגנה קודם. או-אז חזר בו התובע מרצונו להגיש את המסמך.
עו"ד נבון הלין בפני רוזן על הניסיון להגיש את המסמך במעמד צד אחד, וטען כי יש בו מידע שעשוי להביא לשחרור לקוחו.
בהחלטתו דחה הנציב רוזן את הטענה כי היה במסמך להביא לשחרור הצעיר. לצד זאת, רוזן קבע כי מדובר במסמך הכולל מידע הנוגע להגבלת שימוש בטלפון שהוטלה על העצור, לצד הערכה אישית של כותב המסמך, וכי "לא היה מקום בשום פנים ואופן להציג את המסמך לעיני בית המשפט בלבד".
עוד מוסיף רוזן כי "שימוש בהגשת חומר חסוי לבית המשפט צריך להתבצע בצורה מדודה ומושכלת. הגשת חומר חסוי אינה בבחינת פתיחת ערוץ תקשורת נוסף וחסוי בין התובע לבית המשפט. משכך, באם סבר התובע כי נכון להביא את תוכן המסמך לידיעת בית המשפט, היה עליו לעשות כן בדיון הפתוח בבית המשפט, כך שתהא לסנגור אפשרות להגיב ולומר את דברו בנושא".
רוזן המליץ לראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל לעגן את ההנחיה בכתובים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
התביעה טענה מצידה כי המסמך שהוגש אינו מהווה חומר חקירה, אלא הוא תרשומת פנימית בין רשויות שאין חובה לגלותה להגנה.
בהחלטה מזכיר רוזן כי הצגת חומר חסוי לבית המשפט היא בבחינת חריג לעיקרון פומביות הדיון. חומר חסוי יוגש לעיון בית המשפט רק כאשר מתקיימים תנאים המצדיקים זאת, כמו חשש לפגיעה בחקירת המשטרה או באינטרס ציבורי חשוב אחר.
לפי הנחיות פרקליט המדינה, הגשת מידע במעמד צד אחד לבית המשפט, בשלב של דיון עד תום ההליכים, ייעשה באופן מצומצם ביותר. בהנחיות פרקליט המדינה נקבע כי "יש להימנע ככל הניתן מהגשת חומר חסוי, מאחר שמהלך חריג זה סוטה מעקרונות יסוד של ההליך הפלילי". לצד זאת נקבע כי תובע רשאי, בנסיבות המתאימות, להגיש ראיות חסויות לעיונו של בית המשפט בלבד, לצורך הוכחת עילת המעצר או בחינת חלופת מעצר. תובע יפעל כך רק במקרים חריגים ובאישור של פרקליט המחוז או ראש יחידת תביעות או משנהו.
ההנחיה אף קובעת באילו מצבים ניתן להגיש ראיה חסויה לבית המשפט בהליך המעצר. מדובר בתנאים מצטברים, ורק בהתקיימות כל התנאים יוכל התובע להגיש ראיה, בהליך המעצר עד תום ההליכים, במעמד צד אחד - המידע כולל כוונה של נאשם להימלט מהארץ, לפגוע באדם או לשם בחינת כשירותו של ערב, קיימת מניעה שבדין מלמסור את הראיה לנאשם או לסנגורו, או קיים אינטרס ציבורי משמעותי שלא למסור, ומדובר בראיה אמינה.
לצד זאת, בהליכי מעצר ימים מותר למשטרה להגיש מסמכים במעמד צד אחד, ואלה מכונים דוחות סודיים. זאת על-מנת לחשוף את בית המשפט להתקדמות החקירה ולפעולות החקירה הנדרשות, מבלי לחשוף את אלה בפני העצור וסנגורו ולפגוע במהלך החקירה.
ממשטרת ישראל נמסר: "תרשומות פנימיות אינן מהוות חומר חקירה ועל אף זאת, הסנגור קיבל מהתביעה מענה רלוונטי. נציין כי רשויות התביעה כפופות להנחיות פרקליט המדינה ופועלות לפיהן. המלצת הנציב בהקשר להתייחסות זו תילמד ותיבחן כמקובל ויודגש כי רובן המוחלט של טענות הסנגור נדחו על ידי הנציב וכי הנאשם נעצר עד תום ההליכים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.