הסדקים המתרחבים בקואליציה והחלטת כחול לבן לתמוך בחוק לפיזור הכנסת אם לא תימצא הפשרה להעברת תקציב 2021, מגלגלים את מדינת ישראל למערכת הבחירות הרביעית בשנתיים האחרונות. לצד המגפה והפגיעה הכלכלית המתמשכת, המאבקים הפוליטיים בין הליכוד לכחול לבן וחוסר המוכנות של ראש הממשלה נתניהו לעמוד בהסכם שחתם מול גנץ רק לפני חודשים ספורים - צפויים לתקוע על הנייר לא מעט רפורמות שהיו צפויות להיכנס לתוקף בקרוב.
לאחר ששילמו את המחיר הכלכלי של המגפה, אזרחי ישראל כולם צפויים לשלם גם את מחיר אי המשילות הישראלית. מלכתחילה היציאה לבחירות ללא תקציבים 2020 ו-2021 תוביל לשיתוק בפועל של משרדי הממשלה כולם. ואבל גם הרפורמות והתוכניות שכבר נכתבו והוכנו צפויות להישאר על הנייר לפחות חצי שנה קדימה עד להקמת ממשלה חדשה. הנה הרפורמות שייקברו לאחר שייקבע מועד לבחירות לכנסת ה-24.
1. דיור במחיר מופחת
התוכנית שהגה שר השיכון יעקב ליצמן ואמורה להחליף את תוכנית "מחיר למשתכן" של כחלון, עלולה שלא לצאת אל הפועל מרגע שהבחירות יוקדמו. מדובר בתוכנית לדיור מוזל שמתבססת אמנם על נוסחאות כלכליות שונות במקצת לעומת "מחיר למשתכן", אך מעוכבת כשלושה חודשים על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ, שסירב לחתום על החלטת מועצת מקרקעי ישראל לשווק את הקרקעות בנוסחה החדשה. התוצאה: התוכנית לא תצא אל הפועל, לפחות לא בזמן הקרוב.
2. סיוע לרוכשי דירות יד שנייה
תוכנית נוספת מבית היוצר של ליצמן, שנועדה לתמרץ רוכשי דירות זולות בפריפריה באמצעות מענק של 100 אלף שקל. התוכנית מגבילה את שווי הדירות הנרכשות ל250- עד 700 אלף שקל, לדירות בבינוי רווי ולמקומות שבהם הדירות נרכשות השתתפו ב"מחיר למשתכן", החל מ-2018. נכון לעכשיו יש תקציב ייעודי לא גדול לנושא - 17 מיליון שקל, אולם ספק כבד אם ניתן יהיה להתחיל את התוכנית בתקופת ממשלת מעבר.
3. התחליפים לתמ"א 38
התוכנית הלאומית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה עומדת לסיים את חייה באוקטובר 2022. במקומה הגו במינהל התכנון של משרד הפנים תוכנית שלפיה הסמכויות להתחדשות עירונית וציפוף הבינוי במרכזי הערים יועברו מהמדינה לרשויות המקומיות. תוכנית זו מחייבת לעבור שינוי חקיקתי רחב היקף בחוק התכנון והבנייה, ושר הפנים אריה דרעי החל בימים האחרונים בקידום השינוי. ואולם כל זה עלול להיעצר ולהתעכב בתקופת ממשלת המעבר.
4. המטרו
פרויקט התחבורה הגדול בתולדות המדינה, שההשקעה בו מוערכת ב-150 מיליארד שקל, מצוי אמנם בהליכי תכנון, אך ההתקדמות המשמעותית שלו תלויה בהעברת חוק ההסדרים, שיידחה עד לכינון ממשלה חדשה.
5. התוכנית הרב-שנתית של צה"ל
לדידו של צה"ל ומשרד הביטחון ככלל, הליכה לבחירות ודחיית אישור תקציב משמעם אסונית כמעט. צה"ל עמל על הכנתה של התכנית הרב-שנתית (תר"ש) תנופה, שהותוותה על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי. התוכנית מתמקדת בהגדלת יכולות התקיפה הצבאיות בכל סוגי שדות הקרב, משמע הצטיידות בכלי נשק ותחמושת מדויקים הן יבשתיים הן ימיים והן אוויריים. בהיבט של הכסף הגדול, רכישת המטוסים והמסוקים החדשים מארה"ב על הפרק ואף שהמימון הוא מהסיוע האמריקאי - הוא נכלל בתר"ש שטרם אושרה בממשלה. יש לעיכוב אינספור משמעויות, מדחיית תוכניות להשארתם של אנשי קבע איכותיים בצבא ועד שינויים מבניים כמו סגירת חטיבות וטייסות, והקמת אחרות במקומן. התר"ש היא תוכנית חומש שבפועל כבר החלה לצאת לדרך ככל שניתן במגבלות התקציביות הקיימות, ללא אישור מלא היא פשוט תעצור וצה"ל יאלץ להשתמש במסגרות התקציב מ-2019.
6. תוכנית החומש לחברה הדרוזית והצ'רקסית
דחייתן של רפורמות ותוכניות חומש אזרחיות, משמעה כניסה לבורות שיהיה קשה מאוד לצאת מהם בהמשך ובמחיר כבד. אחת מהן היא תוכנית החומש לחברה הדרוזית והצ'רקסית שהסתיימה כבר לפני שנה, ובשל הבחירות המתמשכות לא אושרה תוכנית ההמשך. הוסיפו לכך את משבר הקורונה ועשרות היישובים הדרוזים והצ'רקסים שנכנסו למשבר קשה, הרשויות כמעט ולא מתפקדות, וחלק גדול באוכלוסייה שנדחק מטה אל מתחת לקו העוני.
7. העלאת גיל הפרישה לנשים
במשרד האוצר מנסים לקדם כבר למעלה מעשור את התוכנית להעלאת גיל הפרישה לנשים. בחודשים האחרונים ניסו באוצר להתניע מחדש את התהליך בוועדת הכספים מאחר שבינואר 2021 כזכור אמור להתבצע קיצוץ של 1.3% בקצבאות שבקרנות הפנסיה הוותיקות כדי לטפל בגירעון האקטוארי שנוצר בהן. גם הפעם התנגדויות חברי הכנסת תקעו מקלות בגלגלי קידום החוק, כפי שקרה פעם אחר פעם בשנים האחרונות. עכשיו לרשימת התירוצים לדחייה תתווסף שוב מערכת בחירות.
8. חיזוק ההייטק הישראל
בטיוטת חוק ההסדרים האחרון שולב פרק שלם שעוסק בהייטק הישראלי, המעניק הטבות והקלות מס נרחבות לענף. בין היתר כוללות הטבות אלה מתן אפשרות לחברות ישראליות לנכות לצורכי מס את עלות הרכישה של חברה ישראלית או זרה בתנאים; דחיית תשלום המס על כספי האקזיט תמורת החזרת הכסף להייטק וביטול המס שחל על גוף פיננסי זר בגין הריבית שהוא גובה מהגוף הלווה (החברה הישראלית).
9. פרסום הליך "גילוי מרצון" חדש
בכנס שנערך בנובמבר השנה חשף רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, כי ברשות שוקלים לחדש את נוהל הגילוי מרצון או לגבש הסדר חדש, שיאפשר למי שרוצה לדווח על הון לא מדווח להכניס אותו למעגל הכספים החשופים בפני הרשויות ולשלם את המס הנדרש. כפי שנחשף ב"גלובס", בחודשים האחרונים היו גישושים בין הממשלה, האוצר ורשות המסים על פרטי אותו נוהל, ובין היתר עלו רעיונות שיאפשרו להכניס מזומנים שלא נמצאים בבנקים או במערכת פיננסית מדווחת אל תוך המערכת. נוהל כזה יכול לסייע להכניס לקופת המדינה עשרות עד מאות מיליוני שקלים.
10. מיסוי חברות בינלאומיות
באוקטובר פרסמה רשות המסים תזכיר חוק חדש המטיל חובות דיווח נרחבות על חברות רב לאומיות. על פי התזכיר, חברות ישראליות, השייכות לקבוצה רב-לאומית שמחזור עסקאותיה עולה על 3 מיליארד שקלים, יחויבו לדווח על הפעילות הבינלאומית שלהן גם לרשות המסים בישראל. בעקבות חובות הדיווח וחילופי המידע הללו, ישראל תקבל ממדינות אחרות מידע גם בנוגע להכנסותיהן של חברות ענק בינלאומיות כמו גוגל ופייסבוק, אשר פועלות בישראל אך אינן כפופות לחובות דיווח לרשות המסים הישראלית וקיימות מחלוקות בנוגע לחבות המס שלהן בארץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
