מחלוקת בין עו"ד בני כץ למשרד של עו"ד עמית חדד על ייצוג בקובלנה

לפתחה של לשכת עורכי הדין הגיעה מחלוקת חדשה בנוגע לייצוג בתיק בין עו"ד בני כץ, שייצג את אלון חסן בפרשת רונאל פישר, לבין פרקליטיו של ראש הממשלה עמית חדד ונועה מילשטיין.

ועדת האתיקה בלשכה תצטרך להכריע האם התייעצות למטרת שכירת ייצוג משפטי עם שותף במשרדם של חדד ומילשטיין מצד תובע בקובלנה פלילית מונעת מהם לייצג לאחר  מכן את האדם שנגדו הוגשה הקובלנה.

משרד חדד, רוט, שנהר ושות' עוסק במגוון תחומים - ליטיגציה מסחרית, משפט מינהלי, צווארון לבן, נדל"ן, הגבלים עסקיים ותחומים נוספים. אחת המחלקות במשרד עוסקת בלשון הרע, ובראשה עומד עו"ד אורי שנהר, בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנים בתחום ומחבר הספרים "דיני לשון הרע" ו"אורים ותומים" בנושא לשון הרע בישראל.

תחילת המקרה בסוף ספטמבר 2020, אז עו"ד בני כץ, המייצג את חברת סלע בינוי ובכיריה, פנה לעו"ד שנהר במטרה לצרפו כמייצג עמו בקובלנה פלילית בגין לשון הרע מטעם סלע בינוי נגד שלומי זינו, חבר מועצת נשר מטעם הליכוד.

כץ שוחח בטלפון עם שנהר ושלח לו את טיוטת הקובלנה הפלילית יחד עם נספחיה לעיונו. לטענת כץ, במסגרת השיחה הטלפונית עם שנהר, נמסר לשנהר מידע סודי הנוגע לסכסוך, והוא שיתף אותו באסטרטגיה המתוכננת בתיק ובפרטים רגישים אודות הלקוחות - סלע בינוי ובכיריה. שנהר עבר על החומרים וחזר אליו למחרת עם הצעה לשכר טרחה עבור שירותיו בתיק.

 עו"ד בני כץ / צילום: תמונה פרטית

לאחר הצעת המחיר החליטו הלקוחות מחברת סלע בינוי שלא להמשיך את ההתקשרות, והקובלנה הוגשה לבית המשפט בסופו של יום על-ידי כץ לבדו באוקטובר 2020. לאחר הגשת הקובלנה שכר הנתבע, פעיל הליכוד שלומי זינו, את שירותיהם של חדד ומילשטיין, שותפיו למשרד של שנהר. חדד ומילשטיין עדכנו את בית המשפט בנטילת הייצוג בנובמבר 2020 והגישו בקשה למחיקת ההליך על הסף.

לטענת כץ, הוא הופתע ומיהר להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין מבלי לפנות קודם למשרד חדד בדרישה להפסקת הייצוג. בתלונה לוועדת האתיקה של הלשכה שהגיש כץ, באמצעות עו"ד מייק יורק-ריד, נטען כי חדד ומילשטיין מנועים מלייצג את זינו עקב חשש לניגוד עניינים לאור המידע הרגיש והמסמכים שהועברו לשותפם שנהר.

 עו"ד מייק יורק-ריד / צילום: טלי לקסר

עו"ד יורק-ריד, שהיה עד לפני שלוש שנים פרקליט ועדת האתיקה של מחוז תל אביב, טוען כי פרקליטי משרד חדד הפרו בכך את כללי האתיקה ופגעו באמון לקוח-עורך דין ובאמון בין עורכי דין.

בתוך כך הגיש כץ בקשה לבית המשפט בהליך נשוא המחלוקת, במסגרתה הוא מבקש לפסול את הייצוג של חדד ומילשטיין לאור חשש לניגוד עניינים. הסיכוי שבית המשפט יתערב נמוך מאוד, מאחר שנדרש בירור עובדתי בנוגע לשאלה אם קיים חשש לניגוד עניינים\ והמקום המתאים לבירור הנושא הוא בלשכת עורכי הדין.

אחד הכללים אליהם מפנים יורק-ריד וכץ הוא הכלל לפיו "עורך דין לא יטפל נגד לקוח בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו".

השאלה המרכזית: איזה מידע נמסר בשיחת הטלפון

ככול הנראה, השאלה המרכזית שתעמוד בפני ועדת האתיקה היא מהו המידע שנמסר בשיחת הטלפון בין כץ לשנהר. מצד אחד, מדובר בשיחת טלפון ראשונית בין עורכי דין ללא הלקוח ובהתייעצות שלא הבשילה לייצוג. מצד שני, הוועדה בודקת מהותית ולא טכנית אם נמסר מידע שעלול להציב בניגוד עניינים. הוועדה גם תתייחס לכך שטיוטת הקובלנה ונספחיה הועברו לשנהר, ואם מדובר בנוסח שונה מזה שהוגש לבית המשפט בסופו של יום.

שאלה נוספת ולא פחות סבוכה במצב הנתון היא - גם אם ייקבע כי קיים חשש לניגוד עניינים לגבי שנהר, האם כל המשרד מנוע מלייצג את הנתבע?

הכלל בישראל הוא שברגע שעורך דין אחד נגוע בניגוד עניינים, כל הפירמה כבולה בניגוד העניינים. לצד זאת, הכלל משתנה בהתאם לנסיבות. ועדת האתיקה קבעה בעבר כי ניתן לבצע מידור בתוך המשרד, כך שניגוד עניינים לא יחול על כל המשרד. שיטת המידור מכונה "חומות סיניות" המורמת בין מחלקות שונות בתוך משרד, והמבחן הוא האם יש פוטנציאל אמיתי למעבר מידע.

כללי האתיקה מנסים לשמר איזון בין חופש העיסוק לבין הפגיעה באינטרס הלקוח. אם כל התייעצות ראשונית שלא הבשילה לכדי ייצוג תוביל לכך שכל עורכי הדין בפירמה לא יוכלו לייצג את הצד שכנגד - מדובר בפגיעה כלכלית קשה ופגיעה בחופש העיסוק.

בחלק ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ קיימת פרקטיקה של שליחת מייל לכל השותפים אשר לוקחים ייצוג בתיק, בעיקר בתיקי ליטיגציה, על-מנת לברר עם יתר השותפים האם מי מהם נמצא בניגוד עניינים. מדובר בשיטה מקובלת מאוד בחו"ל.

לצד זאת, המחוקק בישראל לא מחייב את המשרדים לפעול בדרך זו או בכל דרך אחרת על-מנת להימנע מטיפול תוך חשש לניגוד עניינים, ובמקרים רבים עורכי הדין נוטלים ייצוג כשהם אינם מודעים כלל לניגוד העניינים. שיטה אחרת הקיימת במשרדים הגדולים היא מערכת מידע שבה מוזנים התיקים כך שניתן לבדוק ניגודי עניינים טרם קבלת הייצוג.

ממשרד חדד, רוט, שנהר נמסר בתגובה כי "התלונה מופרכת וחסרת שחר. עו"ד שנהר לא מכיר ולא פגש מעולם את עו"ד כץ או לקוחותיו, ומעולם לא התקיימו ביניהם יחסי עורך דין-לקוח. די לעיין בהתכתבות הקצרצרה ביניהם שצורפה לתלונה כדי ללמד שכל מה שהועבר לעו"ד כץ הוא הצעת שכר-טרחה שלקוחותיו לא אישרו.

"העובדה שעו"ד כץ העביר את התלונה המופרכת לכל כלי התקשורת, אבל לא טרח להעבירה לידינו עד רגע זה, מלמדת על כוונתו האמיתית - ניסיון נואש ופסול לקושש רסיסי תשומת-לב תקשורתית".

עוד נמסר כי "אין ספק שתלונה כזאת כלל לא הייתה מוגשת אילולא היה מדובר בעו"ד חדד שעומד בראש אחת הפירמות המשפטיות המובילות בישראל".