מחקר: השכר במשרד מבקר המדינה גבוה ב-60% מהממוצע במשרדי הממשלה

השכר החודשי הממוצע של 578 עובדי המשרד עמד על 26,848 שקל ב-2018, כך עולה מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת • תקציב משרד מבקר המדינה ל- 2020 ו-2021 אושר היום בוועדת הכספים של הכנסת

השכר הממוצע של עובדי משרד מבקר המדינה גבוה בכ-60% יותר מהשכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה האחרים, כך עולה מניתוח תקציב משרד מבקר המדינה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת. משרד מבקר המדינה ועובדיו מתוקצבים באופן עצמאי ותנאי שכרם אינם מפוקחים על-ידי הממונה על השכר באוצר ונציבות שירות המדינה - על מנת להבטיח את עצמאות הביקורת. תקציב משרד מבקר המדינה ל-2020 ו-2021 אושר היום בוועדת הכספים של הכנסת.

מהניתוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי השכר הממוצע של 578 העובדים שהועסקו במשרד מבקר המדינה ב-2018 עמד על 26,848 שקל לחודש. שכרם של 484 עובדים בדירוג ביקורת עמד על 29,725 שקל ושכרם הממוצע של העובדים בדירוג המנהלי עמד על 12,626 שקל לחודש.

כותב הדוח הכלכלן נתן שבע מציין כי במספר העובדים בדירוג המנהלי חלה ירידה חדה בעשור האחרון מ-133 בשנת 2008 ל-62 בלבד ב-2018. במקביל גדל מספרם של העובדים בדירוג הביקורת באותן שנים מ-394 ב-2008 ל-484 ב-2018. להערכת כותב הדוח מגמות אלה יכולות להיות תוצאה של מעבר פנימי של עובדים מהדירוג המנהלי לדירוג הביקורת לצורך שיפור תנאי השכר של אותם עובדים. סיבה אפשרית נוספת שמציין שבע היא פרישה טבעית של עובדים.

390 מיליון שקל ל-2021

לאחר מכן אישרה ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה כאמור את תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2020, התקציב יעמוד על 390 מיליון שקל, כאשר 240 מיליון מתוכו מיועדים לשכר עובדי המשרד. התקציב לשנת 2021 דומה לתקציב שהוקצב למשרד לשנת 2020, ועמד על 390 מיליון שקל. במסגרת התקציב יעמדו הסכומים הבאים: כ-153 מיליון שקל לצורך ביצוע הביקורת, כ-122 מיליון שקל לצורך אמרכלות, כ- 42 מיליון שקל לצורך נציבות תלונות הציבור, כ-33 מיליון שקל להוצאות חד פעמיות, כ-31 מיליון שקל לצורך ניהול ומטה, כ-8 מיליון שקל רזרבה.

על פי ניתוח התקציב, שערך מכון המחקר והמידע של הכנסת לרגל הדיון, משנת 2015 עד שנת 2019 גדלה ההוצאה של המשרד בשיעור נומינלי מצטבר של כ-15.7%, או בשיעור גידול שנתי ממוצע של כ-3.7%. בתקופה האמורה, 2015-2019, גדל סך תקציב המדינה המקורי (לחישוב מגבלת ההוצאה) בשיעור נומינלי מצטבר של כ-20.6% או בשיעור שנתי ממוצע של כ-4.8% .

מבקר המדינה הציג כי 28 מיליון שקל עודפי תקציב מתקציב 2020 הוחזרו ע"י משרד המבקר לקופת המדינה כעודפים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני רוצה לדעת בתוך שבוע ממשרד האוצר מה עושים עם הכסף הזה, יש המון נושאים חשובים הזקוקים לתקציב הזה".

מתכנית העבודה לשנת 2021 שהציג המבקר עולה כי בשנה הבאה מתכנן המשרד לבצע 113 ביקורות מהם 23 ביקורות מעקב, ו-13 הנוגעות לתחום הקורונה. נתון מעניין נוסף שציין אנגלמן הוא כי חל גידול ניכר במספר התלונות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור: מתחילת השנה התקבלו בנציבות כ-16,000 תלונות לעומת 13,000 בתקופה המקבילה אשתקד. לעניין הקורונה התקבלו כ-2,900 תלונות נכון לחודש נובמבר.

עוד הציג המבקר כי במסגרת משרות ייעודיות כייצוג הולם, יועדו בשנת 2020, 9 משרות לבני החברה החרדית, הערבית ליוצאי אתיופיה ולאנשים מוגבלויות. חברי הוועדה ביקשו מהמבקר כי יעמיד בפניהם נתונים עדכניים של שילוב זה, וקראו לו לקדם את הנושא.

מבקר המדינה בודק מתקפות סייבר אפשריות נגד ועדת הבחירות

במהלך דיון לעניין אישור תקציב משרד מבקר המדינה לשנת 2021, אליו הגיע עם צוות משרדו, התייחס אנגלמן למערכת הבחירות המתקרבת על רקע מתקפת הסייבר הנרחבת נגד חברת שירביט ואמר כי גם במשרדו באגף לביקורת סייבר ודיגיטל בוחנים מתקפות אפשריות על ועדת הבחירות שעשויות לחבל בבחירות ותוצאותיהן.

"מרגע כניסתי לתפקיד מבקר המדינה, הגדרתי את הביקורת בתחומי הסייבר והדיגיטל כחלק מתחומי הליבה של משרד מבקר המדינה, מתוך הסתכלות צופה פני עתיד על האתגרים הלאומיים מולם ניצבת מדינת ישראל", אמר אנגלמן. "בתוך כך, וביתר שאת על רקע אירועי העת האחרונה, אני רוצה לעדכן אתכם היום כי אנו עובדים מזה זמן מה על ביקורת בעניין מערכות המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית, פעילותה המיחשובית בשלוש מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2019 - 2020 ובכלל זה מוכנותה של ועדת הבחירות המרכזית להתמודדות עם מתקפות סייבר חיצוניות, זאת מתוך רצון לאפשר את קיומו של ההליך הדמוקרטי באופן תקין וללא התערבות גורמים שונים.

מרבית הביקורת הושלמה, אך ישנם עוד כמה תחומים שאנו מקיימים בהם העמקות למול הוועדה. מטרת הביקורת הנה להפיק לקחים למערכות בחירות עתידיות, לרבות זו שיכול ותתקיים בחודשים הקרובים, ובכך לטייב את עבודתה של ועדת הבחירות ולסייע לפעילותה, שהיא בליבת ההליך הדמוקרטי בישראל ובעלת חשיבות עליונה עבור כל אחת ואחד מאיתנו".