משמעות הצעתו של אלקין היא הסגת האקדמיה בגליל לאחור

על פי הודעת השר אלקין, אוניברסיטת חיפה צפויה לשמש כאימפריה האקדמית הצפונית החדשה, שתחתיה יפעלו המכללות • אולם אוניברסיטת חיפה לא יכולה להיות אוניברסיטת הגליל כפי שאוגנדה לא יכלה להיות מדינת היהודים

אוניברסיטת חיפה / צילום: איל יצהר
אוניברסיטת חיפה / צילום: איל יצהר

לאחרונה הודיע השר להשכלה גבוהה ח"כ זאב אלקין כי הושג לכאורה מתווה מוסכם עם אוניברסיטת חיפה, לפיו יוכלו המכללות האקדמיות בגליל להצטרף לאוניברסיטה אם יבחרו, ובכך יהפכו לשלוחה של האוניברסיטה - ולכאורה לחלק ממנה. בכך, תבוא לידי ביצוע התחייבות הממשלה משנת 2005 להקמת אוניברסיטה בגליל.

אמנם עדיין לא התפרסמו הקווים הכלליים של ההצעה, אבל מן ההודעה משתמע שאוניברסיטת חיפה תהפוך להיות האימפריה האקדמית החדשה, שתחתיה יהיו המכללות מעין "קולוניות" שיזכו לזיו שמשה של האוניברסיטה. לכאורה, ובדגש רב על המילה, ההצעה תוביל לקידום ולשיפור התשתית האקדמית בגליל, כשבפועל ניתן להעריך שחיבור כזה לא רק שלא יפתח את האקדמיה בגליל - אלא דווקא יסיג אותה לאחור.

ראוי לציין שניסוי כזה נעשה בעבר כאשר המכללות היו הקולוניות, ואחת האוניברסיטאות הייתה האימפריה האקדמית. זאת כאשר מכללת הגליל המערבי, מכללת כנרת ומכללת צפת פעלו בחסות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן, ואילו מכללות עמק יזרעאל ותל חי פעלו בחסות אקדמית של אוניברסיטת חיפה. האם החסות האקדמית לבר-אילן ולחיפה הובילה לפיתוח סגל אקדמי מקומי? האם המכללות הפכו לגופים אקדמיים פעילים? האם המוסדות יכלו להתפתח באופן עצמאי?

התשובה היא באופן חד משמעי לא, שכן כל הפיתוח היה תלוי באימפריה ובעומדים בראשה; האוניברסיטה מינתה מקרב חברי הסגל שלה ראש אקדמי למכללה שתפקידו היה לדאוג להתנהלותה ולפיתוחה האקדמי. האוניברסיטה זכתה לתמורה כלכלית ובנוסף חלק מחברי הסגל שלה זכו ללמד כמורים מן החוץ במכללות. במכללות לא התקיימו תוכניות לתארים מתקדמים וקצב פתיחת החוגים החדשים במכללות אפילו לא התקרב לקצב פיתוח החוגים באוניברסיטאות. לעומת זאת, עם יציאת המכללות לעצמאות, התגבש סגל אקדמי בדרגות בכירות, והתהווה שלד הולך וגדל של פרופסורים שהיו חברי סגל קבועים של המכללות. התפתחו תוכניות ללימודי תואר שני ונבנתה תשתית פיזית מפוארת.

כיום לומדים במכללות האקדמיות בצפון עשרות אלפי סטודנטים מן הגליל - עובדה משמעותית ביותר לגבי פוטנציאל הפיתוח של אוניברסיטה עצמאית בגליל. בקרוב יוציא המכון לחקר הגליל דוח יסודי ורחב שיופץ לקובעי המדיניות, ובו יצביע על הגליל המערבי כמקום המתאים להקמת אוניברסיטה. המלצה זו נשענת בין היתר על כך שעיקר אוכלוסיית הגליל מרוכזת בגליל המערבי, על התרומה הכלכלית והחברתית הצפויה למחוז הצפון ולאזור הקריות מהקמת אוניברסיטה בגליל ועל כך שמספר האוניברסיטאות למיליון נפש בישראל הוא נמוך ביותר.

מהנתונים ניתן לראות שביחס לאוכלוסייה מספר האוניברסיטאות בישראל נמוך מאוד בהשוואה לשאר המדינות שבטבלה, כאשר בישראל קיימת פחות מאוניברסיטה אחת למיליון איש (0.87), ואילו מספר האוניברסיטאות הממוצע למיליון נפש בשאר המדינות המוצגות בגרף עומד על 6.26.

לסיכום, לדעתי עדיף בשלב זה להשאיר את המצב על כנו עד אשר המדינה תגיע להכרה שיש להקים אוניברסיטה בגליל ולא "להרוג" את רעיון האוניברסיטה בגליל על ידי הצעה להפוך את המכללות בצפון לקולוניות של אוניברסיטת חיפה. אוניברסיטת חיפה לא יכולה להיות אוניברסיטת הגליל כפי שאוגנדה לא יכלה להיות מדינת היהודים. 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה ונשיא האקדמית גליל מערבי

צרו איתנו קשר *5988