אסף רפפורט מספר איך גייס 100 מ' דולר: "הקורונה לקחה מהמתחרים בארה"ב את היתרון, מה שחשוב זה מקצועיות"

רפפורט ייסד את הסטארט-אפ Wiz לפני כתשעה חודשים, לאחר שעזב את תפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט • החברה עוסקת באבטחה בענן • את הגיוס הובילו קרנות סקויה ואינדקס ביחד עם אינסייט, סייברסטארטס וסרקה

אסף רפפורט / צילום: נתנאל טוביאס
אסף רפפורט / צילום: נתנאל טוביאס

פחות משנה מאז הכריז אסף רפפורט כי הוא עוזב את תפקידו כמנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל, אליה הגיע לאחר שמכר לה את הסטארט-אפ שלו "אדאלום" תמורת 320 מיליון דולר - הודיעה היום החברה החדשה שהקים Wiz על השלמת סבב גיוס ראשון בהיקף של 100 מיליון דולר. את הגיוס הובילו קרנות סקויה ואינדקס, והשתתפו בו גם הקרנות אינסייט, סייברסטארטס וסרקה.

וויז, המתמחה באבטחה בענן, נוסדה במרץ השנה על ידי רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק. בעקבות הגיוס יצטרפו לדירקטוריון החברה דאג ליאונה מסקויה, שארדול שאה מאינדקס, ג'ף הורינג מאינסייט וגילי רענן מקרן סייברסטארטס. בחברה השקיעו באופן פרטי גם מייסדי חברת הסייבר "ארמיס", יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל.

אסף רפפורט, מנכ"ל ומייסד שותף של וויז, הסביר כי הרקע לפיתוח המוצר של החברה הוא ש"מוצרי האבטחה לענן כיום הם מורכבים ומייצרים יותר מדי התראות לצוותי האבטחה. לכן, הפלטפורמה שלנו סורקת באופן רציף את כלל סביבת הענן כולל כל סוגי המחשוב, מנתחת לעומק את מבנה הרשת וכן את הרשאות הגישה בסביבה ובונה באופן אוטומטי תמונת סיכונים כוללת לצוות האבטחה, כל זאת ללא צורך בשינוי כלשהו של הסביבה עצמה. המערכת ניתנת לפריסה בכל ענן תוך דקות ומשפרת באופן מהותי את אופן העבודה והיעילות של צוותי אבטחת המידע בענן".

המשקיע גילי רענן, מייסד קרן סייברסטארטס, שהשקיע באדאלום כשותף בסקויה אמר כי "אבטחת ענן הפכה להיות משימה מורכבת מדי וצריך להגדיר מחדש את התחום. הצוות הזה הוא בפוזיציה הטובה ביותר בעולם לעשות זאת, לאחר שכבר בנה את מוצר הענן המוביל בתחומו, והוביל אותו למכירות של מיליארד דולר".

רפפורט, לוטבאק, קוסטיקה ורזניק היו המייסדים של חברת אדאלום, שנמכרה ב-2015 למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר. על בסיס הסטארט-אפ שלהם הקימה מיקרוספט חטיבת אבטחה בענן שרפפורט ניהל. אחרי שנתיים בניהול חטיבה זו רפפופרט מונה בגיל 34 בלבד לתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. הוא עזב את ניהול מרכז הפיתוח אחרי שנתיים בלבד כדי להקים את וויז עם שותפיו הישנים, אותם הכיר עוד במהלך השירות הצבאי. אדאלום פיתחה מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות.

רפפורט בוגר תוכנית תלפיות בצה"ל ובעל תואר שני במדעי המחשב מהטכניון. הוא שירת ביחידת 8200 של חיל מודיעין ועבד בחברת הייעוץ מקינזי באוסטרליה, לפני שהקים את אדאלום ב-2012.

"אם אין פתרון הוליסטי שבאמת מבין את הענן - הבעיה לא תיפתר"

בשיחה עם גלובס הסביר רפפורט את מהות הפלטפורמה שפיתחה החברה. "הבעיה שהבאנו - אבטחת מידע בענן - היא לא בעיה חדשה. זו בעיה שקיימת הרבה מאוד זמן. יש המון פרצות בעננים, והפתרונות שיש לארגונים היום מאוד מסורבלים, ומורכבים להתקנה ולשימוש. ואם זה לא מספיק אז הם גם לא פותרים באמת את הבעיה בסוף ורק מציפים באתראות".

רפפורט המשיך והסביר כי "עולם העננים מאוד מורכב וכולל אתגרים כמו אבטחה של תחומים כמו מכונות וירטואליות (VM) קונטיינרים וגם את עצם העובדה שארגונים משתמשים בכמה עננים. וזאת נוסף על יש בעיות שקשורות בתקשורת, ובזהויות. זה עולם מורכב שלא תמיד נמצא בשליטה של אנשי הסקיוריטי, ובנוסף הוא מאוד דינמי. טכנולוגיות חדשות נכנסות והסקיוריטי נמצא במצב של רדיפה תמידית - כל פעם יוצא פתרון אבטחה לנושא מסוים ואין ביניהן קורלציה. זה הפער משמעותי, כך שלא משנה כמה פתרונות יש, אם אין פתרון הוליסטי שבאמת מבין את הענן ונותן תמונת אבטחה מלאה של כל הטכנולוגיות בעננים השונים - זה לא באמת מצליח לפתור את הבעיה".

על הלקוחות שהחברה גייסה בזמן הקצר לקיומה אמר רפפורט, כי החברה הגיע לעשרות לקוחות משלמים, מקרב חברות פורצ'ן 100 ופורצ'ן 1000. לדבריו המוצר רלוונטי לכל סוגי הלקוחות, כולל כאלה שנמצאים תחת רגולציה כבדה כמו פיננסים ובריאות.

וויז מעסיקה לדברי רפפורט כ-30 עובדים בתל אביב בלבד - בבניין של Fiverr ברחוב קפלן. "חלק מהסיפור הוא שהצלחנו להגיע לכל ההישגים בצד העסקי, רק עם הצוות הטכנולוגי, ללא אנשי מכירות בכלל".

היכן תהיו בעוד שנתיים, האם בכוונתך לחזור על הסיפור של אדאלום ולמכור את החברה בסכום כסף גדול לאחת הענקיות?
"אם הייתי מתכנן מכירה, לא הייתי יוצא לגיוס כה גדול ולא מגייס את המשקיעים הספציפיים האלה".

איך השפיעה עליכם הקורונה? אתם בעצם פועלים ממש מאז תחילת המשבר.
"הקורונה לקחה את היתרון התחרותי שהיה לסטארט-אפים האמריקאים בגלל הקירבה ללקוחות ועכשיו יש יתרון לישראלים, בזכות הטכנולוגיה. היתרון הזה הוא לא רק מול הלקוחות אלא גם מול המשקיעים. אם קודם הייתי נאלץ להתחרות בפאלו אלטו, שיש לה סניף בכל עיר גדולה, היום אני יכול לעלות על אותן פגישות, באפס תשתית".

לסטארטאפ האמריקאי אין היום את היתרון של היכולת לקחת את מנהל האבטחה של הלקוח למשחק גולף. הרבה מהתהליך היה סביב יחסים ועכשיו הוא סביבי מקצועיות. זה היתרון של ישראל".