כך נכשלה גרמניה בהתמודדות עם הגל השני של מגפת הקורונה

אחרי שעברה את הגל הראשון בהצלחה יחסית, כעת מתמודדת גרמניה עם קרוב ל-600 מתים מקורונה ביום • זה המחיר שהמדינה נאלצת לשלם בשל הזחיחות, חוסר הרצון של הפוליטיקאים לנקוט צעדי סגר והטחת האשמות בין הממשלה הפדרלית לממשלות מדינות המחוז

קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל / צילום: Associated Press, Olivier Matthys
קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל / צילום: Associated Press, Olivier Matthys

קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עמדה השבוע בפני הפרלמנט והתחננה בפני העם הגרמני לכבד את ההגבלות שנועדו למנוע את התפשטות מגפת הקורונה. קטע הווידיאו המתעד אותה הפך לוויראלי, בעיקר בגלל הרגשות העזים שהפגינה מרקל, ששומרת אותם לרוב לעצמה. אבל התוכן של דבריה היה מופרך. מרקל הפצירה בציבור לא לאכול ופל בלגי יחד מול הדוכנים שמוכרים אותו, אלא לקחת אותו הביתה. היא ביקשה לא לשתות יין חם בקבוצה, אלא לשמור על מרחק. כאילו שאלה הם הגורמים האמיתיים להתפשטות חסרת-התקדים של הקורונה בגרמניה.

למעשה, זו אוזלת היד של המערכת הפוליטית הגרמנית שהובילה למצב הנוכחי. 590 מתים נרשמו ביממה שעברה בגרמניה מקורונה. 24 אלף מקרים חדשים נרשמו ביממה האחרונה. גרמניה נכשלת עד כה כישלון חרוץ בהתמודדות עם הגל השני של הקורונה. מרקל, בדבריה, האשימה גם את הציבור וגם את ראשי מדינות המחוז של גרמניה, שהם אלו שאחראים באופן פורמלי להגבלות הקורונה בשטחם. היא האשימה את כולם חוץ ממנה.

אבל הממשלה הפדרלית היא זו שהעניקה לראשי מדינות המחוז, באופן פומבי ופחות או יותר מסוף הגל הראשון, את האחריות הבלעדית להתוות את המדיניות. היא זו שחתמה על ההסכמה שלהן להטיל "סגר לייט" בלבד בתחילת נובמבר, שכולל את שמירת כל מוסדות החינוך פתוחים, עבודה כרגיל וגם פתיחה של כל החנויות, מלבד תחום המזון והתרבות.

"למעשה למערכת הפוליטית שלנו לא הייתה שום אסטרטגיה להתמודד עם הקורונה", כתב השבוע המגזין "דר שפיגל", "היא נכנסה לתוך הגל השני בלתי מוכנה לחלוטין. עם ה'סגר לייט' שהוטל בתחילת נובמבר, הממשלה הפדרלית וממשלות מדינות המחוז סמכו בעיקר על תקווה. אבל התקווה התנפצה. ההגבלות הנוספות והארכת הסגר לייט לא הביאו לתוצאה הנחוצה".

הטעות הדרמטית של הממשלה

כמו במקומות אחרים בעולם, הדינמיקה שהובילה את גרמניה להיכשל בהתמודדות עם הגל השני מתחילה בזחיחות. אחרי שעברה את הגל הראשון בהצלחה יחסית (לעומת איטליה וצרפת, למשל), עם מספר מתים נמוך ביחס לאוכלוסייה ואזורים שלמים שבהם כמעט ולא נרשמה תחלואה, התפתחה שאננות בקרב הפוליטיקאים וגם בקרב הציבור וחלק מהמערכת הרפואית בנוגע לקורונה.

הפוליטיקאים הביעו ביטחון כי בעזרת הכללים שאומצו - חבישת מסכות, שמירת מרחק, שמירה על היגיינה והוספה של אוורור למשוואה - התפשטות הקורונה תיבלם. "הרע מהכל מאחורינו", הכריז שר הכלכלה פיטר אלטמאייר כבר באוגוסט. כל כך גבוה היה הביטחון העצמי הגרמני, עד שהממשלה התחייבה בפני האזרחים לשמור את בתי הספר והגנים פתוחים "בכל מקרה", וכן לאפשר את העבודה - בין אם מהבית או במשרדים ומפעלים. "זו העדיפות הראשונה במעלה שלנו", אמרה מרקל בקיץ.

אבל אז הגיע הסתיו. הרשויות הגרמניות, מסתבר, המעיטו בחשיבות העונתיות של הנגיף, בשינוי הדרסטי שקורה כאשר החיים הציבוריים והמשפחתיים מתכנסים כמעט בין-לילה לחללים סגורים ומחוממים, וכאשר בתי הספר והגנים משמשים כווקטורים להפצת הנגיף. סגירת המסעדות לא הועילה, שיתוק חיי הלילה לא עזר והמסכות לא הספיקו. מספר החולים הלך ועלה בהדרגה, גם אם מספר המתים עדיין לא זינק.

בסוף אוקטובר התרחשה הטעות הדרמטית של הממשלה ושל ממשלות מדינות המחוז. במקום ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות, לפיהן יש לפעול באופן חזק ומהיר, הממשלה הגרמנית ניסתה למצוא איזון בין ההגבלות שתטיל לבין החיים הנורמליים. מבחינה ציבורית, היא השתמשה בחג המולד כדי לנמק את הצעדים. במקום לקחת אחריות ולהודיע כי צעדים קשים הם הכרחיים, הפוליטיקאים הגרמנים - כולל מרקל - אמרו כי ההגבלות המינוריות נחוצות כדי "שנוכל לחגוג את חג המולד".

החגיגה המשפחתית, לעתים הפעם היחידה שבה משפחות גרמניות נפגשות כל השנה, הפכה לנימוק העומד בבסיס ההגבלות, ולכן זכתה למעמד "קדוש". עם תחלואה אדירה ומספר מתים גבוה יותר מאשר בשכנותיה האירופיות, הגרמנים עדיין מתכוונים לאפשר את חגיגת חג המולד, במפגשים עם עשרות משתתפים (עשרה מבוגרים ועוד מספר בלתי מוגבל של ילדים) ברוב מדינות המחוז.

במקום להחליט באומץ על כך שהשנה חג המולד וחגיגות השנה החדשה יוגבלו, ראשי מדינות המחוז ביחד עם מרקל החליטו להחריג את הגבלות הקורונה בתקופה שבין חג המולד לשנה החדשה. מרקל התייצבה בפני הציבור ואמרה כי אלה ההגבלות "המאוזנות" הדרושות. כעת הפוליטיקאים מפצירים בציבור לשנות את הרגליהם באופן עצמאי. הם מבקשים ממשפחות לבודד את עצמן לפני שהן נוסעות לביקורים משפחתיים. אבל צעדים וולונטריים כאלה לא הוכיחו את עצמם, לא בשבדיה ולא בשום מקום אחר.

צועדת לעבר סדר הדוק

לאט-לאט, התמונה מתחילה להשתנות. סגר הדוק על גרמניה נראה כבר באופק, אבל באופן אבסורדי, השאלה היא מתי הוא יוטל. מדינת סקסוניה הודיעה על סגר דה-פקטו כבר השבוע, והשעתה את הלימודים בבתי הספר. גם בוואריה מחמירה משמעותית את ההנחיות וראש המדינה מדבר על "סגר מוחלט" החל מאחרי חג המולד ועד ה-10 בינואר. גם נורדריין-וסטפאליה שוקלת הטלת סגר רק אחרי חג המולד, בעוד שבועיים תמימים, שעלול להפוך לאירוע הפצה רחב-ממדים.

"האם האזרחים עצמם אחראים לכך שה'סגר לייט" לא עובד?", תהה הבוקר העיתון "די ולט". "נראה שכך סבורים מקבלי ההחלטות. אבל מאחורי הנזיפות (של מרקל) מסתתרת אוזלת יד". איגוד רופאי הטיפול נמרץ אמר כי "ראשי מדינות המחוז הגיבו לאט מדי ובחוסר עקביות". גם "האקדמיה לאופלודינה", האקדמיה למדעים של גרמניה, אמרה כי יש לנקוט סגר מיידי, לפני חג המולד - ולא אחריו. "כל התעלמות מההמלצות הללו תהיה התעלמות מכל מה שהמומחים אומרים", אמר פרופ' כריסטיאן דרוסטן מה"שאריטה", שייעץ בנושא לממשלה.

ומרקל? הקאנצלרית-מדענית שהובילה את גרמניה ואת מדינות המחוז ביד בוטחת בגל הראשון, עם צעדי סגר הדוקים וסיוע כלכלי מהיר, מטיחה את האשמה באחרים. "אולי צריך למצוא באמת דרך להקדים את חופשת חג המולד לתלמידים מה-19 בדצמבר ל-16 בדצמבר", אמרה בנאום, "אני לא יודעת, זה לא תחום המומחיות שלי". חלק מכך נובע מהמבנה הפדרלי של גרמניה, אבל חלק נובע גם מחוסר האחריות של הממשלה בראשותה, שלא התוותה מדיניות ברורה כבר מהקיץ, וקיוותה לנס.