ישראל עשויה להיות המקום בו יוכח שחיסוני הקורונה מפחיתים את ההדבקה ולא רק את התחלואה

האם החיסונים של החברות פייזר ומודרנה מונעים מאנשים להידבק בקורונה, או רק לחלות בגרסה חמורה של המחלה? התשובה היא שעדיין לא יודעים. הניסויים של שתי החברות תוכננו קודם כל כדי לענות על השאלה השנייה. רק המתנדבים בניסוי שחשו תסמינים כלשהם, פנו לקבלת בדיקת PCR לאישור האם יש להם קורונה, ואלה נמצאו בשיעור הרבה יותר גבוה בקבוצה שקיבלה את חיסון הדמה.

לא נערכו בדיקות תדירות במהלך הניסוי כדי לראות האם המתנדבים חיוביים לקורונה אך לא תסמיניים. לכן אי אפשר להגיד בוודאות, כי שיעור הלא-תסמיניים נמוך יותר בקבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת.

יש לציין כי זה שאי אפשר לומר שהחיסון לא מונע הדבקה לא תסמינית, עדיין לא אומר שהוא אמנם לא עושה זאת, אלא רק שאנחנו לא יודעים. למעשה, רוב הרופאים העוסקים בתחום מעריכים כי חיסון שיוצר נוגדנים בדם של המחוסנים וגם מונע מחלה חמורה, כן ימנע גם מחלה לא תסמינית. אבל מדענים לא נוטים לומר שהם יודעים בוודאות, את מה שהם לא בדקו.

הדבר הכי חשוב הוא שהחיסון ימנע מחלה תסמינית, כולל מחלה חמורה ותמותה. אולם, יש הבדל גדול מאוד בין חיסון שמונע הדבקה לא תסמינית לבין כזה שלא עושה זאת. אם אנחנו יודעים שחיסון מונע הדבקה, מי שמתחסן יוכל להפסיק להיזהר מלהדביק אחרים שלא התחסנו, והוא יוכל לחזור לשגרה מלאה. אם החיסון אינו מונע הדבקה, יקח הרבה יותר זמן או שיעור הרבה יותר גבוה של מתחסנים באוכלוסיה, עד שהמחלה באמת תדעך ונוכל באמת לחזור לשגרה.

אז איך אפשר לדעת אם החיסון אכן מונע הדבקה לא תסמינית? פייזר ומודרנה תמשכנה לעקוב אחרי זה בניסוי שלהן, אולם בעולם האמיתי, אפשר לקחת מדינה קטנה יחסית, שהיא פחות או יותר מדינת אי לצרכים אפידמיולוגיים, ולראות את ההשפעה של החיסון על חלק משמעותי באוכלוסיה. במדינה כזו, אפשר לבנות מודלים מתימטיים שיאמדו את ההתפשטות הצפויה של הקורונה, בשיעורי התחסנות שונים, במידה והחיסון אכן מונע רק תחלואה, לעומת מצב שבו הוא מונע גם הדבקה.

ייתכן שהרצון של חברות החיסונים להדגים כי החיסון מפחית את התפשטות המחלה בעולם האמיתי, היא אחת הסיבות שהובילו לתעדוף של השוק הקטן הזה בתור לרכישת חיסונים (שנרכשו, בכל זאת, במחיר מלא). חיסונים ראשונים כבר נחתו בישראל, ומבצע החיסון עשוי להתחיל בעוד כחודש.