טראמפ מסלים את העימות במערב סהרה עם עסקת מרוקו-ישראל

ההכרה בריבונות היא ניצחון אסטרטגי למרוקו, שמבקשת לבצר את שליטתה על השטח מאז שסיפחה אותו ב-1975 • בבית הלבן החליטו שהסיכויים בהסכם כבדי משקל יותר מהסיכון שבו - הפוטנציאל להצתת סבב חדש של אלימות בצפון אפריקה

שגריר ארה"ב במרוקו חותם על המפה החדשה שבה סהרה המערבית מסופחת למרוקו / צילום: Moroccan  Diplomacy
שגריר ארה"ב במרוקו חותם על המפה החדשה שבה סהרה המערבית מסופחת למרוקו / צילום: Moroccan Diplomacy

החלטת נשיא ארה"ב היוצא, דונלד טראמפ, להכיר בריבונות של מרוקו על אזור סהרה המערבית מסיימת את הניטרליות האמריקאית בסכסוך, המאיים לערער את היציבות באזור של צפון אפריקה, שהוא חיוני לאינטרסים הביטחוניים של אירופה וארצות הברית.

הסכסוך בן עשרות שנים בין מרוקו לבין לוחמי עצמאות בסהרה המערבית היה רדום עד החודש שעבר. חיכוכים החלו שוב בנובמבר לאחר שקרוב לשלושה עשורים של הפסקת אש שתווכה על ידי האו"ם עזרו לשמור על יחסים תקינים בין מרוקו לאלג'יריה, המגבה העיקרית של תנועת העצמאות. שתי המדינות הן שותפות ביטחוניות חשובות של ארה"ב ואירופה.

אם האלימות תימשך בקצב הנוכחי, אומרים חוקרי האזור, היא עשויה לפגוע בביטחון ברדיוס גדול יותר, למשוך רשתות פשע שמבריחות כלי נשק וסחורות אסורות שיכולות לקשור את הסכסוך לסכסוכים בין לוב, מאלי לניז'ר.

"זה נושא שדורש תשומת לב, החלטיות, ונע במהירות מפעפוע לרתיחה. טראמפ בדיוק הגביר את האש", אמרה האנה ריי ארמסטרונג, מומחית עצמאית על הסכסוך.
הכרזתו של טראמפ משבוע שעבר תמכה בתביעתה של מרוקו על סהרה המערבית בתמורה לקיום יחסים דיפלומטיים עם ישראל. מרוקו היא המדינה הרביעית שעושה כך מאז אוגוסט, כחלק ממאמץ של הבית הלבן לתווך ביחסים בין ישראל למדינות ערביות באזור.

מרוקו מבקשת לבצר שליטה

ההסכם הוא ניצחון אסטרטגי הן לישראל הן למרוקו, שמבקשת לבצר את שליטתה בסהרה המערבית מאז שסיפחה את הקולוניה הספרדית לשעבר בשנת 1975, אך זו מכה קשה למורדים המכונים "חזית פוליסריו", שנלחמים על עצמאות האזור מאז שנות ה-70. החזית פועלת כממשלה גולה מאלג'יריה, בתמיכת אלג'יריה, הגובלת במרוקו.

בפוליסריו גינו את ההחלטה האמריקאית להכיר בריבונות של מרוקו, אך לא הודיעו אם יסלימו את המערכה הצבאית, אשר במסגרתה הופצצו באופן שגרתי עמדות מרוקאיות המוצבות לאורך חומת חול באורך כ-2,700 קילומטר, שמרוקו בנתה בתוך השטח שבמחלוקת. אלג'יריה לא הגיבה באופן פומבי.

על הקרקע בסהרה המערבית, אמרו פעילים שהחלטת טראמפ תעודד עוד אנשים להתגייס למלחמה נגד מרוקו. "אני ממש עצוב ואין לי מלים", אמר פעיל אחד בלעיון, העיר הגדולה ביותר במערב הסהרה. "זה סימן של סכסוך חמוש וארוך שגם ארה"ב וגם מרוקו מנסות לגרום לנו להילחם בו בדרך זו או אחרת".

סכסוך אלים רדום מאז 1991

הסכסוך בסהרה המערבית היה רדום במשך כמעט שלושה עשורים, לאחר חתימה של הסכם שביתת נשק בשנת 1991. על פיו יש לערוך משאל-עם על מנת לקבוע את גורל השטח. משאל-העם מעולם לא התרחש בגלל אי-הסכמה של מרוקו לגבי תנאי ההצבעה.

יחד עם זאת, שביתת הנשק נמשכה ומשמעותה הייתה שסהרה המערבית היא שטח יחסית רגוע אפילו כאשר חלקים מהאזורים הסמוכים נקלעו למשברים. לוב נשארה קרועה במלחמה לאחר שהמעבר שם לדמוקרטיה נכשל, לאחר ההתקוממות משנת 2011 בה הופל העריץ מועמר קדאפי. אזורים לא-נשלטים ומרידות בחלקים ממאלי, ניז'ר, ניגריה ובמדינות אחרות יצרו הזדמנויות להגירה לא חוקית לאירופה ולפעילות של אל קעידה וקבוצות הנאמנות לדאע"ש.

הרגיעה היחסית נגמרה בחודש שעבר. מרוקו החלה במבצע צבאי באזור חיץ שהאו"ם שולט עליו, על מנת לסלק משם מפגינים שחסמו כביש שמחבר את השטח עם מאוריטניה הסמוכה. בתגובה, חזית פוליסריו נסוגה מהסכם שביתת הנשק של שנת 1991 והכריזה מלחמה על מרוקו.

ההסלמה באלימות זרקה מקל אל תוך הגלגלים של ניסיונות ארה"ב לגרום למרוקו להכיר בישראל. בכירים בממשל טראמפ פנו למנהיגים מרוקאים והזהירו אותם שהידרדרות באלימות קטלנית עשויה לפגוע בשיחות השלום, כך מסר בכיר אמריקאי אחד. הצד האמריקאי הדגיש את המסר הזה שוב בשיחות נוספות שנעשו עם מנהיגים מרוקאים במהלך השבועות האחרונים.

לבסוף החליטו בבית הלבן שהסיכויים בהסכם כבדי משקל יותר מהסיכונים שבו - הפוטנציאל להצתת סבב חדש של אלימות בצפון אפריקה.

בעוד העסקה החדשה, במסגרתה תכיר ארה"ב בריבונות מרוקו בסהרה המערבית תעניק לוושינגטון כוח ללחוץ על מרוקו, מומחים על האזור אומרים שלארה"ב אין השפעה או יכולת לשלוט על איך אלג'יריה ובני בריתה בחזית פוליסריו יגיבו להסכם.

לחזית פוליסריו כוח צבאי גדול, שנבנה במשך השנים בתמיכה אלג'יראית, והוא כולל תותחנים וטנקים. בחזית כבר הודיעו שהתחילו להכין את החברים לקראת מלחמה חדשה עם מרוקו.

פעילים בסהרה המערבית חוששים מכך שהחלטת טראמפ לתמוך במרוקו עשויה לגרום לממשלה במרוקו להגביר את הלחץ שלה על אנשים המזדהים עם תנועת העצמאות. בנובמבר, משטרת מרוקו הקיפה את בתיהם של כמה פעילים ועצרה לפחות ארבעה אנשים, כך לפי פעילים בשטח וארגון אמנסטי.

החלטת טראמפ מסבכת את הממשל הנכנס של ג'ו ביידן. ביידן עשוי להיות נתון ללחץ מצד חברי מפלגתו ובנות ברית מחוץ לארה"ב לסגת מהכרתה של ארה"ב בריבונות מרוקו בסהרה המערבית.

נסיגת מהחלטת טראמפ תביא לחיכוכים

אבל כל הפיכה של החלטת טראמפ תגרום לחיכוכים גם עם מרוקו וגם עם ישראל, שיתווספו לשורה ארוכה של בעיות מדיניות חוץ שיהיה על ביידן להתמודד עימן, כולל מתחים גוברים מול איראן וחששות מהיציבות לאורך זמן הן של עיראק הן של אפגניסטן, - שתי מדינות שטראמפ הודיע שארה"ב תמשוך מהן את חייליה.

למרוקו לקח זמן להכיר בהסכם עם ישראל, והיא הודיעה עליו רק שעות רבות לאחר שהוכרז על ידי טראמפ ועל ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדבר משקף את הלחץ מבית, שתחתיו נתון מלך מרוקו, מוחמד השישי, בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

במשרד של המלך אמרו שמרוקו הסכימה לפתוח ביחסים דיפלומטיים עם ישראל ושיתאפשרו טיסות ישירות בין שתי המדינות למרוקאים יהודים ותיירים ישראלים. המלך גם הבטיח לאפשר יחסים כלכליים עם ישראל, כולל פתיחת משרדי קשר בשתי המדינות.

צרו איתנו קשר *5988