כמה זמן עוד נצטרך להישאר עם מסכה? שני תרחישים ליום שאחרי החיסון

נעים לפנטז על היום שאחרי החיסון, שבו החיים יחזרו בהדרגה למסלולם. אבל איך בעצם נראה העתיד הזה? מה יוכלו המתחסנים לעשות שהם לא יכולים לעשות היום? פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית ויו"ר קבינט המומחים המייעץ לקבינט הקורונה בכנסת, אומר שהתשובה תלויה בשאלה אחרת, שאין לנו עליה מידע עדיין: באיזו מידה, החיסון מונע לא רק תחלואה קשה בקורונה, אלא גם הדבקה.

מדענים ורופאים מעריכים שחיסון שיעיל במניעת תחלואה יהיה יעיל לכל הפחות בהפחתת הדבקה, אם לא במניעתה. אולם הניסויים של פייזר ומודרנה לא תוכננו כדי לתת תשובה לשאלה הזאת ונדע את התשובה רק בעוד כמה חודשים.

אם כך, בינתיים נבחן את "היום שאחרי" בשני תרחישים אפשריים. הראשון והפחות אופטימי הוא שהחיסון מונע רק תחלואה והשני הוא שהוא ימנע תחלואה והדבקה

התרחיש הפסימי: המסכה על הפנים, אבל אפשר לקחת סיכונים

לדברי פרופ' עמוס פנט, וירולוג בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וחבר הוועדה המלווה לפיתוח החיסון של המכון הביולוגי, "בתרחיש הזה, מי שיתחסן תחילה יצטרך עדיין לעטות מסכה, אבל הוא יהיה פחות מוטרד אם אנשים אחרים בסביבתו אינם עוטים מסכה. מי שירצה להסיר מסכה בבית שיש בו לא-מחוסנים שהוא חושש להם, יצטרך גם להמשיך לשמור על עצמו מפני הידבקות מחוץ לבית".

מה לגבי טיסות ואירועים?
"סביר מאוד להניח שטיסות ואירועים ייפתחו למי שיש לו ‘תעודת מתחסן', ואולי גם לכולם בשילוב עם בדיקת קורונה בתוקף".

ומבחינת החברה כולה, לאיזו שגרה החיסון יחזיר אותנו?
"אפילו בתרחיש הפסימי, ברגע שאנחנו מחסנים את רוב האוכלוסייה שבסיכון הגבוה ביותר, התרחיש של אי ספיקה במערכת הבריאות מתרחק מאוד, והחברה כולה יכולה להרשות לעצמה לקחת יותר סיכונים".

בליצר: "בתרחיש כזה, אנחנו יוצרים חיץ בין הפצת התחלואה בציבור לבין ההשפעה של זה על מערכת הבריאות, וזה משנה את האסטרטגיה של המדינה".

התרחיש האופטימי: המגפה תדעך, אך נמשיך לבודד נוסעים מחו"ל

אם החיסון יתגלה כיעיל גם במניעת ההעברה של הווירוס מאדם לאדם, אלה יהיו חדשות מצוינות.

 פרופ' רן בליצר / צילום: שלומי יוסף

בליצר: "במצב כזה, כאשר יתחסנו 40%-30% מהאוכלוסייה, נתחיל לראות ירידה משמעותית של התחלואה. ברגע שה-R, כלומר מספר האנשים הנוספים שכל חולה מדביק, יורד מתחת ל-1, המגפה כבר נמצאת במצב של דעיכה. שילוב של התחסנות והמשך המגבלות יוביל אותנו למצב הזה, ובהדרגה תעלה רמת ההתחסנות ויירדו המגבלות. האם אחרי התחסנות של 40%-30% מהאוכלוסייה עדיין נעטה מסכות? ככל הנראה כן. החיסון לא מהווה 100% הגנה.

"כאשר נגיע ל-60%-50% מתחסנים, נראה ממש הגנת עדר. עם חיסון שמונע גם הדבקה אנחנו יוצרים אותה הגנת עדר בלי התחלואה, ומאחוז התחסנות של 60%-50%, ה-R מתחיל לרדת מתחת ל-1 באופן מובנה, כלומר ללא הגנות נוספות.

"הסיפור של חסינות העדר הוא סיפור מורכב, לא הומוגני. יכולים להיות כיסי התחסנות והבדלים בין תתי אוכלוסיות. רמת החיסון שדרושה כדי להוריד את ה-R מתחת ל-1 תלויה בצפיפות האוכלוסייה, בהתנהגותה, אפילו בעונת השנה, כי בחורף אנשים מתכנסים יותר פנימה.

"אני כבר יותר מ-15 שנה מלמד את הקורס במודלים מתמטיים של התפשטות מחלות מידבקות. מוזר לראות איך המציאות בקורונה עוברת שיעור אחרי שיעור. עכשיו אנחנו בשיעור של חיסוניות עדר וההגנה הבלתי ישירה. ובשיעור הזה האפקט של ההגנה הבלתי ישירה תלוי לא רק בשאלה כמה מתחסנים אלא גם בשאלה מי מתחסן. המודלים מביאים בחשבון שכל האוכלוסיות דומות, אבל בפועל יש פרטים שנמצאים במרכז של רשת חברתית, ואנחנו צריכים שדווקא הם יתחסנו. כרגע אנחנו מחסנים את הפגיעים ביותר, שהם לרוב דווקא בקצה של רשת, אבל בהמשך ננסה להגן עליהם גם על ידי חיסון מרכז הרשת. זו סיבה טובה לחסן צעירים ומורים".

גם במקרה שנוריד את ה־R מתחת ל־1 והמגפה תדעך, הגבולות הפתוחים עלולים להביא אלינו כל הזמן עוד מקרי קורונה.
"נכון, היבוא המתמיד הזה הוא בעיה גדולה. יצטרכו להמשיך לבדוק ואולי אף לבודד את המגיעים מחו"ל".

חלק מהאוכלוסייה חלה כבר. הם כנראה יצטרפו לאפקט החיסון כדי ליצור אפקט עדר משותף מהיר יותר.

"אין לנו כרגע מושג כמה מהישראלים חלו. הסקר הסרולוגי נערך ברובו לפני הגל השני. לצערנו, מחקרים שנערכו בעיירות ספציפיות שבהן כלל לא היו מגבלות הראו שגם אחרי 60% תחלואה, המחלה יכולה להמשיך להתפשט. עם זאת, אנחנו חושבים שתחלואה חוזרת היא יחסית נדירה, לפחות בלוחות זמנים של חצי שנה שראינו עד כה. אז כן, התחלואה שכבר הייתה תצטרף לאפקט החיסון כדי ליצור את ההגנה הבלתי ישירה".

הניסויים המשלימים: ילדים ונשים בהיריון עדיין אסור לחסן

יש כרגע שתי אוכלוסיות שהחיסונים לא נבדקו עליהן ולכן הן לא יחוסנו בשלב הראשון - ילדים עד גיל 16 ונשים בהיריון. "בימים אלה נערכים ניסויים ראשונים של החיסון גם בבני 12 ומעלה, ולכן מצב זה עשוי להשתנות בחודשים הקרובים", אומר פנט. "תיאורטית, הורה שהתחסן עדיין צריך להיזהר לא להידבק כדי לא להדביק את ילדיו, אבל כל זה מעורר בנו פחות חשש כי נראה שהילדים פחות רגישים למחלה".

גם בתרחיש האופטימי, אומר בליצר, ילדים יצטרכו להישמר. "בינתיים, הם אוכלוסייה גדולה לא מחוסנת ולכן יצטרכו כנראה להישאר עם הקפסולות והמסכות עוד זמן מה, עד שהתחסנות המבוגרים תוריד את התחלואה הכללית".

בהמשך מתוכננים ניסויים גם בקרב נשים בהיריון, אך אם ההתחסנות בכלל האוכלוסייה תביא לדעיכת המגפה, ייתכן שיוותרו על הניסוי הספציפי הזה. בכל מקרה, נשים יכולות להתחסן לפני או אחרי ההיריון. אין סימנים לכך שהחיסונים פוגעים בפוריות.