דנמרק תוציא מהאדמה מיליוני גוויות חורפנים שחוסלו עקב הקורונה

גוויות החורפנים יישרפו לאור החשש שהן עשויות לזהם מקורות מים, לאחר שמפקחים של איכות הסביבה מצאו מקורות מים שייתכן וכבר הזדהמו

חורפנים בשבי / צילום: AP Photo, AP
חורפנים בשבי / צילום: AP Photo, AP

דנמרק תחפור ותוציא מיליוני גופות חורפנים שחוסלו כדי למנוע התפשטות מוטציה של נגיף הקורונה שהיה חשש שהיא קטלנית, לאחר שהתגלה שקבורת הגוויות ההמונית עשויה להוות סכנת זיהום בפני עצמה.

הפרלמנט הדני הצביע ביום ראשון להוציא את גוויותיהם של 5.5 מיליון החיות שהוטמנו באדמה החל מתחילת מאי. זאת לאחר שמפקחים של איכות הסביבה מצאו מקורות מים שייתכן וכבר הזדהמו בבקטריות שמקורן בפעולת ריקבון הגוויות. פועלי בריאות הציבור יצטרכו להמתין כמה חודשים על מנת לוודא שאין סכנה להידבק בקורונה מגוויות בעלי החיים לפני שיועברו למשרפות, אמרו בממשלה, אך היו פקידים שאמרו שהם מקווים שבכך סוף סוף תסתיים הסאגה שטלטלה את ממשלת דנמרק וגרמה לחששות גדולים לגבי בטיחות תעשיית הפרווה הבינלאומית.

הדרמה החלה בנובמבר, כשהממשלה בראשות מטה פרדריקסן קיבלה את ההחלטה להמית את 17 מיליון החורפנים במדינה - מספר גדול פי שלושה ממספר האזרחים בה. חוקרים גילו שהחוות בהן גודלו החיות בשביל הפרווה שלהן עשויות לשמש כמדגרות לזן חדש של הנגיף - שאינו קשור לזן שהתגלה לאחרונה בבריטניה - אשר עשוי להיות עמיד בפני חיסונים לקורונה. מדענים המייעצים לממשלה הזהירו מפני מוטציה שעשויה להיות נפוצה בין חיות מינק בטבע, וליצור בעיה שתימשך לאורך שנים.

חיסול החיות הביא את תעשיית הפרוות בדנמרק - עסק המגלגל 750 מיליון דולר בשנה - לסיום עד למועד לא ידוע.

דנים רבים שיבחו בתחילה את הממשלה על פעולתה המהירה. דנמרק הייתה גם בין המדינות האירופאיות הראשונות שסגרה את גבולותיה כאשר מגפת הקורונה פרצה, והדגישה את המנהיגות של פרדריקסן במדינה בה לרוב לוקח לפוליטיקאים זמן רב להגיע להסכמה רחבה בציבור על החלטות מדיניות גדולות.

יריבים פוליטיים וחוואים רבים, עם זאת, אומרים שהממשלה פעלה מהר מדי, בעוד פעילי זכויות אדם אומרים שעל דנמרק ללכת עכשיו בעקבות בריטניה, גרמניה ומדינות אחרות אשר הוציאו מחוץ לחוק גידול חיות למטרת שימוש בפרווה שלהן.

ראשית, משפטנים אמרו שחיסול החיות הוא נגד החוקה. לממשלה לא היה בסיס חוקי להחליט על החיסול; היא העבירה חוק בנושא באופן רטרואקטיבי. שר החקלאות התפטר, ומחוקקים מהאופוזיציה רוצים לראות ראשים נוספים מתגלגלים.

חוואים התלוננו שהסכם הפיצויים שניתן להם עוד לא סוכם כאשר הוחלט על החיסול. בחודש שעבר, הם נהגו במאות טרקטורים אל תוך הבירה קופנהאגן על מנת להפגין, והם עדיין מחכים לפרטים על תוכנית הפיצוי. ביום שני הסכים הפרלמנט על חבילת סיוע בשבילם.

ואז גוויות החורפנים החלו לצוץ, כאשר הגזים הנוצרים מפירוק הגופות הציפו חלק מהן אל פני הקרקע. עיתונים דניים החלו לכנות אותם חורפנים זומבים, הרודפים אחרי הממשלה המתמודדת עם מקרים חדשים של קורונה באוכלוסייה האנושית של המדינה.

החיות אמורות היו להישרף, אך בגלל היקף החיסול, כמות של עד 5.5 מיליון חורפנים נקברו סמוך לעיירות קארופ והולסטברו.

להיפטר מהחיות היה אתגר. חורפנים רגישים במיוחד לנגיף מפני שהם פגיעים לנגיפים מסוג הקורונה ומגודלים בכלובים צפופים בכמויות גדולות, מה שמקל על התפשטות המחלה. חוקרים מצאו שבעה סוגים שונים של מוטציות בחלבון הספייק של הנגיף בקרב החורפנים המגודלים בחוות, לאחר שחטפו את המחלה מהחוואים. אחת המוטציות כללה ארבעה שינויים גנטיים שהגדילו את עמידות הנגיף לנוגדנים - ובאופן פוטנציאלי הפכה אותו ליותר עמיד לחיסונים.

כתריסר עובדים בחוות נדבקו גם הם במוטציה, מה שהופך אותם למקרה הראשון המתועד של חיות הנדבקות במחלה מבני אדם ואז מדביקות אותם בחזרה במחלה. היא לא התפשטה מעבר לכך.

התפרצויות של הזן הנפוץ יותר של קורונה התגלו בחוות חורפנים במקומות אחרים באירופה, וגם בהם יצאו הוראות חיסול, כמו גם בארה"ב, שם משרד החקלאות הודיע בשבוע שעבר שהתגלה מקרה מאומת בחורפן פרא ביוטה כחלק מפרויקט מעקב אחרי חיות בר באזורים שסובבים חוות הנגועות בנגיף. "לפי מיטב ידיעתנו, זה המקרה הראשון של חיית בר הנפוצה בסביבתה, שנמצאה בטבע, ונמצאה חיובית לסארס קוב־2", הודיע משרד החקלאות בהתראה שנשלחה לחברה הבינלאומית למחלות מידבקות.

עתידם של מגדלי החורפנים הדנים, בינתיים, לוט בערפל. ישנן חוות המגדלות חורפנים במשך דורות, והפרוות הדניות נחשבות לטובות ביותר בעולם והן מבוקשות במיוחד ברוסיה ובסין.

פעילי זכויות בעלי חיים טוענים שהחיסול ההמוני צריך לסמן את קץ תעשיית גידול הפרוות בדנמרק לחלוטין. הסבירות שהתעשייה תתאושש מהמכה בלאו הכי לא גדולה. בלי המינים שטיפחו להרבעה, חוואי חורפנים לא יצליחו לדרוש את הפרמיה של 20% שנהגו לדרוש בשוק העולמי, ושרבים מהם אמרו שנחוצה על מנת לכסות את ההוצאות השוליות שלהם. בגלל חקיקה מהעת האחרונה אסור להכניס חורפנים לדנמרק עד סוף השנה הבאה.

הפרווה גם יוצאת מהאופנה בתעשיית הביגוד, כאשר היקף הדרישה והמחיר המשולם על פרווה גולמית ירדו בקרוב לחצי מאז 2014, כך לפי הבורסה העיקרית של התחום, Kopenhagen Fur. בבורסה אומרים כעת שיורידו את נפח הפעילות בשנתיים־שלוש הקרובות.