הלבנת הון | בלעדי

התופעה שמדאיגה את רשויות איסור הלבנת ההון מסביב לעולם

בחסות הקורונה, גורמי פשיעה ומממני טרור מנצלים לרעה את רשתות הסחר הבינלאומי לצורך הלבנת תוצרי פשיעה ומימון פעולות טרור, לרוב תוך שימוש במלביני הון מקצועיים • מפרשת הזהב הבלתי חוקי ועד ארגון הטרור שנתפס פועל בישראל – הכל על התופעה שמטרידה את רשויות איסור הלבנת ההון בעולם

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בין 2013-2017 ארבעה אזרחים זרים מפרו קשרו קשר על מנת לרכוש במיליארדי דולרים זהב שהושג באופן לא חוקי, בין היתר כתוצאה מכרייה לא חוקית, שוחד מגורמים זרים והברחה. במסגרת פעילותם הם ניצלו חברה לסחר במתכות יקרות בארה"ב, ובהמשך הזהב נמכר לבתי זיקוק בארה"ב אשר השלימו את מעגל הלבנת ההון באמצעות תשלומים עבור הזהב דרך העברות בנקאיות שנראו כלפי חוץ כהעברות לגיטימיות עבור רכישת זהב סיטונאי. הארבע נתפסו והואשמו בארה"ב.

במקרה אחר שנחשף, אזרחים איטלקיים אשר גרו בספרד הקימו רשת של חברות במטרה להלבין רווחי מכירת סמים והונאת מס. העבריינים רשמו חברות והשתמשו בהם על מנת לבסס "שביל מסמכים מתועד" (paper trail) כוזב למכירה ורכישה של רכבי יוקרה שנרכשו בכסף שחור, וכן ליצור שרשורי מע"מ. בהמשך, הם ניצלו את מערך הסחר על מנת להסוות את רווחי העבירות הראשוניות וכן בכדי לייצר רווחים לא-חוקיים נוספים. בשלב מסוים העבריינים הצליחו לשכנע ספק חוקי לשלוח משלוח של רכבים כל שנה, דבר אשר תרם להסוואה נוספת של הפעילות. בנוסף למסחר ברכבי יוקרה, העבריינים ניצלו חברות ייבוא/ייצוא אשר נמצאות בשליטתם על מנת לרכוש מוצרים נוספים כגון שעוני יוקרה, בגדים ובדים. הרשויות איתרו רכוש ששוויו מעל 8 מיליון יורו ברחבי אירופה.

עוד נתפסה בחקירה בינלאומית, רשת של מלביני הון שקיימה סחר במוצרי אלקטרוניקה על מנת להלבין הון שמקורו במכירת סמים בארה"ב. רווחי מכירת הסמים הועברו לחשבונות בנק בדרום מזרח אסיה ולאחר מכן עברו ריבוד דרך חשבונות בנק רבים באוסטרליה והועברו לחשבונות במקלטי מס או שימשו לקניית מוצרי אלקטרוניקה קטנים לצורך ייצוא לחברות מדרום מזרח אסיה ובמזרח התיכון. הערכת החסר של מחיר המוצרים לייצוא הגדילה את היקף ההון הלא חוקי שהועבר למקלטי המס.

בכל המקרים הללו ניצלו עבריינים ומלביני הון את נתיבי המסחר הבינלאומיים בכדי להסתיר כספים אסורים בתוך מכלול הסחר העולמי החוקי, וכך להעבירם בין מדינות.

עלייה מדאיגה בתופעות הונאה, מרמה וזיוף

כעת, בתקופת הקורונה, עם צמצום האפשרויות להעברת כספים בין מדינות באמצעות בלדרים, גורמי פשיעה ומממני טרור מנצלים לרעה את רשתות הסחר הבינלאומי ואת שרשראות האספקה לצורך הלבנת תוצרי פשיעה ומימון פעולות טרור, לרוב תוך שימוש במלביני הון מקצועיים. בחודשים האחרונים פורסמו נתונים על כך שגורמים עבריינים מנצלים את תקופת הקורונה לביצוע פעולות של הלבנת הון תוך שימשו ברשת וביצוע הונאות סייבר, וכן חלה עלייה בתופעות של הונאה, מרמה וזיוף ועלייה בשימוש בנותני שירותים פיננסיים ובפעילות סחר להלבנת הון ובנכסים וירטואליים (מטבעות קריפטוגרפיים). כעת גם תופעת ניצול נתיבי הסחר הבינלאומיים להלבנות ומימון טרור עולה על המפה העולמית ומטרידה את רשויות איסור הלבנת ההון ברחבי העולם.

לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "קיימת עלייה מדאיגה בניצול לרעה של מלביני הון ומממני טרור מקצועיים את ערוצי הסחר הבינלאומי, כדי לבצע העברות כספים בלתי חוקיות, להלבין תוצרי פשיעה ולממן פעילות טרור. ישראל זיהתה שימוש בערוצים אלו באמצעות חלפנים ברחבי העולם גם למטרות מימון טרור. פעילות זו נמשכת גם בתקופת הקורונה. בשל מגבלות הנסיעות הבינלאומיות, פיחות השימוש בבלדרים, בהעברת כספים באמצעות יהלומים, והירידה בשימוש במזומן בשל מיעוט אינטרציות פיזיות בתקופת הקורונה, בולט המעבר לשיטות העברת והלבנת כספים אחרות, ביניהן השימוש לרעה במערכת הסחר העולמית".

לשאלה מה היקף התופעה שמטרידה כעת את רשויות הלבנת ההון ברחבי העולם אין תשובה ברורה, כמו שאין תשובה לשאלה מה היקף ההון השחור שמסתובב בעולם (בלתי אפשרי לכמת הון שנותר בצללים). לדברי ווגמן-רטנר, "יש הסכמה על כך שמדובר בהיקפים משמעותיים".

במילה "היקפים משמעותיים" מתייחסת ווגמן-רטנר למיליארדי דולרים שמועלמים מהרשויות בעולם ומולבנים תוך שימוש בסחר הגלובלי. כך עולה מהמקרים הבודדים שנחשפו, ומדוחות שפרסמו הרשויות בארה"ב.

הלבנת הון באמצעות סחר קשה לזיהוי

לאור התגברות התופעה שמה לה הרשות לאיסור הלבנת הון למטרה לרדוף אחר מלביני ההון וממני הטרור שעושים שימוש בנתיבי הסחר, תוך סימון הנורות האדומות לרשויות האכיפה, הביטחון והגופים הפיננסים לגופים שדרכם עוברים הכספים. בתוך כך, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סקירה בנושא ביצוע הלבנת הון ומימון טרור מבוססי סחר (TBML/TBTF). זאת, בהתבסס על דוח חדש שפרסמו ארגון ה-FATF וקבוצת Egmont.

הייחוד של פעילות הלבנת הון באמצעות סחר (Trade-Based Money Laundering - TBML) או מימון טרור באמצעות סחר (Trade-Based Terrorism Financing - TBTF), בניגוד לעבירות מקור הנוגעות לסחר עצמו (הפצת חשבוניות פיקטיביות, סיווג כוזב של סחורות על-מנת להימנע ממגבלות יבוא או ממכס וכיוצא באלה) היא, שהשימוש בפעילות המסחר נעשה לצורך העברת כספים, ולא לצורך העברת סחורות. מטרתן של עבירות הסחר היא לייצר רווחים לגורמי הפשיעה, בעוד שמטרת פעילות הלבנת ההון באמצעות הסחר היא לגרום לכך שתוצרי הפשיעה ייראו ככספים לגיטימיים.

תופעת הלבנת ההון באמצעות סחר קשה לזיהוי, במיוחד בהיעדר הבנת מספקת של הטכניקות לביצועה. בדוח מפורטות שיטות מגוונות בהן עושים שימוש מלביני ההון באמצעות סחר, וביניהן הוצאת חשבוניות תוך שימוש במחירים נמוכים או גבוהים מערכן האמיתי של הסחורות; הוצאת משלוחים עם עודף או חוסר בכמות הסחורה בהשוואה למסמכי המשלוח והתשלום; שימוש חוזר בחשבוניות ומסמכי סחר בשביל לבצע מספר פעולות תשלום בגין אותה סחורה; תיאור כוזב של טיב או איכות הסחורה לעומת זו שנשלחה בפועל; שימוש בסחר על-מנת להחדיר כסף מזומן שמקורו בעבירה לתוך המערכת הבנקאית; שימוש בגורמים שלישיים לביצוע תשלומים עבור סחורות (ובתוך כך הכנסת תוצרי עבירה למערכת הפיננסית.

הסיכונים הופכים ליותר מורכבים עם התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטליזציה של הענף. האתגר בזיהוי הלבנת הון ומימון טרור מבוססי סחר הוא גדול במיוחד, כאשר נעשה שימוש לרעה במגוון זירות סחר, החל בזהב ומתכות יקרות, דרך מוצרי אלקטרוניקה ומזון ועד לטקסטיל. לפעמים לאורך כל מסלול העברת הכספים הפעולות נראות כלגיטימיות או מגיעות ממקור חוקי והפעילות הפלילית מתגלה רק בקצה, כאשר הכסף מועבר לגורמי טרור.

שיטת החוואלה וארגון הטרור שפעל בישראל

בדוח מתוארת פרשה בה הרשויות בישראל איתרו וסיכלו פעילות מימון טרור באמצעות רשת סחר חוקית, בה היו מעורבים חלפנים אשר ביצעו העברות כספים בכסות של פעילות מסחר לגיטימית באמצעות ערוצי קיזוז (חוואלה) בין מספר מדינות. במסגרת הפרשה, הוקמה רשת סחר חוקית למסחר השוטף בין יבואנים בטריטוריה א' 'ליצואנים במדינה ב'. במסגרת רשת זו יבואנים בטריטוריה א' רכשו סחורות מיצואנים במדינה ב' ואת התשלום עבור הסחורות העבירו היבואנים לנותן שירותים פיננסי (נש"מ) בטריטוריה א'. הנש"מ בטריטוריה א' העביר את התשלום לנש"מ במדינה ב' באמצעות שיטת החוואלה. הנש"מ במדינה ב' העביר את התשלום ליצואנים במדינה ב' דרך הבנק. על מנת להתקזז במסגרת יחסי החוואלה, הנש"מ בטריטוריה א' העביר כסף מזומן באמצעות בלדר לנש"מ במדינה ג' - וזה העביר את הסכום דרך הבנק לנש"מ במדינה ב'.

בשלב מסוים ארגון הטרור החל לנצל את רשת הסחר החוקית הזו על מנת להעביר כספי טרור לפעיליות בטריטוריה א'. פעיל טרור של הארגון היושב במדינה ד' העביר דרך הבנק סכום כסף ל-MSB במדינה ג', ואותו MSB העביר את הסכום לנש"מ במדינה ב', והנש"מ בטריטוריה א' הוריד סכום זה מכספי הקיזוז שהיה כביכול צריך להעביר לנש"מ במדינה ב'. במקום זאת, את אותו סכום כסף העביר הנש"מ בטריטוריה א' במזומן לפעילים בארגון הטרור היושבים בטריטוריה א'. באופן זה ארגון הטרור הצליח לנצל את רשת הסחר החוקית על מנת להעביר כספי טרור לפעיליו בטריטוריה א'.

נשמע מסובך? לכן הפעולות הללו כל כך קשות לאיתור.

ארגון ה-FATF וקבוצת ה-Egmont פועלים על-מנת להשלים רשימת דגלים אדומים אשר תסייע בזיהוי מנגנוני הסחר בהם נעשה שימוש לצורך הלבנת הון ומימון טרור.

במקרה נוסף שאותר, אזרחים מקולומביה והודו הקימו רשת להלבנת הון בארה"ב שמקורו במכירת סמים בשיטת BMPE באופן כזה שהכספים בארה"ב לא הועברו בצורה פיזית. אזרחים קולומביאנים עבדו כביכול כמתווכים שקיבלו כסף שחור מבלדרים שנמצאים ברחבי ארה"ב וכן קיבלו העברות בינלאומיות שונות. הכסף המזומן הושם קודם במערכת הפיננסית האמריקאית על מנת שלא לעורר חשש, ולאחר מכן הועבר לחשבון בנק עסקי בשליטתו של סוחר הודי שייצא מוצרי אלקטרוניקה מסביב לעולם כולל ליבואנים בקולומביה. הסוחר ייצא פחות או יותר את אותו ערך של מוצרים ליבואנים בקולומביה, והם העבירו תשלום בפזו למתווכים בקולומביה אשר העבירו את התשלום לסוחרי הסמים. באופן זה לא היה צורך להעביר כסף מעבר לגבול אלא רק סחורות ובאופן זה להלבין כספים תוך ניצול מערכת הסחר.

במקרה אחר, חברות לייצוא פירות בניו זילנד קיבלו תשלומים מחשבונות בנק במזרח אירופה אשר נרשמו תחת חברות קש במדינות בסיכון גבוה. הרשויות בניו זילנד גילו כי התשלומים לחברות הייצוא ניתנו תמורת ייצוא חוקי של פירות מניו זילנד למדינות בדרום מזרח אסיה, אך חברות הייצוא לא יכלו להסביר מדוע הן קיבלו את התשלומים מחשבונות בנק במזרח אירופה. החשבוניות שסופקו היו מזויפות וצוין בהן כי התשלום היה עבור ייצוא של אריחים קרמיים והן נחתמו בשמו של מנהל שלא היה קיים בחברה. מתוך חקירת הרשויות עלה כי הפעילות הייתה חלק מרשת TBML שהוקמה במזרח אירופה בה כסף שחור הוחלף בסחורות שנמכרו ויצרו כסף מולבן במדינות שונות.