בפתיחת העונה החגיגית של ה-NBA השבוע היה הכול חוץ מחגיגיות. הדרבי של לוס אנג'לס בין הלייקרס לקליפרס שוחק בסטייפלס סנטר ללא קהל בכלל. בצד המזרחי שובץ המשחק בין ברוקלין נטס לגולדן סטייט ווריורס, שהבטיח מפגש מרתק בין קווין דוראנט לסטף קארי, אבל גם שם מול אפס צופים זה נראה כמו משחק אימון.
צריך להתרגל למראה הזה של כדורסל ללא קהל. אלא שהבעיה היא לא המראה, אלא כמה זמן יוכלו הליגה ובעלי הקבוצות למשוך את חוסר הוודאות, אחרי שהפסידו בעונה שעברה הכנסות של כ-1.5 מיליארד דולר בשל נגיף הקורונה. מה הפתרונות של הליגה כדי לעבור עוד עונה כזאת? בכמה יינזקו השחקנים? ואיך יושפע מכך הישראלי דני אבדיה, שמגיע לליגה שאחרי שנים של התפוצצות כלכלית, מחפשת איך להשאיר את הראש מעל המים?
דני אבדיה. נהנה מכך שלשחקנים בכירים יש מעט דקות על המגרש / צילום: Reuters, Wendell Cruz
1. הקריטיות של הקהל
ה-NBA נמצאת ב"חברה טובה" מבחינת הפסדים כספיים. כל הליגות בארה"ב ספגו מכה כואבת בעקבות הנגיף: ליגת הבייסבול (MLB) מדווחת על הפסדים תפעוליים צפויים של 2.8-3 מיליארד דולר בעונה האחרונה, ולפי הקומישינר של הליגה, החובות של קבוצות הבייסבול הגיעו לשיא של 8.3 מיליארד דולר; ליגת ההוקי קרח הכניסה לפי "פורבס" בעונה שעברה 700 מיליון דולר פחות מבעונה שלפני כן (14% פחות), ולראשונה מאז 2001 שווי הקבוצות בליגה ירד.
היתרון העיקרי של ה-NBA הוא שהליגה נכנסה למשבר במצב כלכלי מצוין. "הליגה החמה ביותר בספורט האמריקאי", כינו אותה במאמר ב"פורבס" ערב הופעת הנגיף. 30 הקבוצות רשמו ערב המשבר רווח תפעולי ממוצע של 61 מיליון דולר לקבוצה, הגבוה בהיסטוריה של הליגה, והשווי של חלק מהקבוצות זינק ביותר מ-200% בתוך 5 עונות, כולל קבוצה אחת (גולדן סטייט) שיותר משילשה את שווייה.
אבל בעונה שעברה חלק גדול מהרווחים של בעלי הקבוצות נמחקו, והצפי הוא שזה יימשך גם ב-2020/21. הסיבה העיקרית: כ-40% מהכנסות הליגה מגיעים בזכות נוכחות של קהל במשחקים. לא מדובר רק ברכישת כרטיסים - זו פעילות כלכלית שלמה, שנשענת על מכירת אוכל במהלך משחקים, מרצ'נדייז בערב המשחק ורווחים מתשלומי חנייה.
ניו יורק ניקס, למשל, הכניסה בעונה האחרונה שלפני הקורונה 132 מיליון דולר ממכירת כרטיסים למשחקים, מתוך הכנסה כוללת של 472 מיליון דולר (28%). הכסף הזה אבוד בטווח הנראה לעין. על פי הערכות בליגה, כל קבוצה שעולה למשחק ללא קהל מפסידה כסף.
בארה"ב מתקיים מנגנון מסוים של התרת כניסה של קהל למגרשים. הכוח ברוב המקרים נמצא בידי המושל המקומי. בליגת ה-NFL הצליחו חלק גדול מהקבוצות להכניס קהל בחודשיים וחצי שעברו מאז פתיחת העונה, ועד כה נכחו באצטדיונים 1.05 מיליון צופים, רחוק מאוד מהתכולה האפשרית אבל בכל זאת משהו.
ב-NBA המצב מורכב יותר: אולמות סגורים הם בעייתיים מבחינת סיכויי הידבקות, ונכון לתחילת העונה רק שבע קבוצות מתוך 30 קיבלו אישור להכניס אוהדים. מדובר במספרים סמליים בלבד: קליבלנד קבאלירס קיבלה אישור ל-300 צופים - 1.5% מהתכולה של האולם; ניו אורלינס פליקנס קיבלה אישור ל-750 צופים (4% מהתכולה); ואילו יוסטון רוקטס ממשיכה ליהנות מההקלות היחסיות שמאפשרת מדינת טקסס, ומאפשרת 4,500 צופים למשחק (25% מהתכולה) - יותר מכל קבוצה אחרת בליגה.
2. לסגור את הבור
ב-NBA בונים כמו כולם על החיסון, ובמקביל נערכים לעונה של הפסד כספי. הליגה התאימה את תקרת השכר, והותירה אותה כמו בעונה שעברה, על מנת להקטין את סך הבזבוזים על שכר שחקנים.
בטווח הרחוק יש ניסיון להחזיר חלק מהכסף באמצעות שתי קבוצות נוספות שייכנסו לליגה. הקומישינר של ה-NBA, אדם סילבר, רמז בראיון שבעונת 2022/23 תנסה הליגה להתרחב מ-30 ל-32 קבוצות. התרחבות אמורה לסייע בסכום כסף מיידי שיוזרם לליגה. בהנחה שה-NBA תחזור להיות אטרקטיבית, ויהיו בעלי הון שירצו להיכנס לליגה באמצעות קבוצה חדשה שתיפתח, הליגה תקבל אוטומטית את סכום הזיכיון עבור הפעלת הקבוצה.
על כמה כסף מדובר? הפעם האחרונה שהליגה קלטה קבוצה הייתה ב-2004. אז זו הייתה שארלוט בובקאטס ששילמה תמורת הזיכיון 300 מיליון דולר. ההערכה היא כי סכום הזיכיון שווה פחות או יותר לשווי של הקבוצה. אם לוקחים אפילו את הקבוצה בעלת השווי הנמוך ביותר היום בליגה, ממפיס גריזליס (שווי של 1.3 מיליארד דולר), המשמעות היא ששתי קבוצות חדשות יזרימו לליגה באופן מיידי כ-3 מיליארד דולר. במילים אחרות, שני זיכיונות כאלו יהיו שווים לכל קבוצה 90-100 מיליון דולר.
האם זה יקרה? הקורונה ללא ספק תקדם את הרעיון הזה לפסים יותר מעשיים.
3. הספין בשכר השחקנים
ה-NBA היא הליגה שמשלמת את השכר הממוצע הגבוה בעולם, מעל 7 מיליון דולר בעונה לשחקן. 23 שחקנים ירוויחו העונה יותר מ-30 מיליון דולר, ולברון ג'יימס יהפוך העונה לכדורסלן שהרוויח את השכר המצטבר הגבוה בהיסטוריה של המשחק - 349.3 מיליון דולר.
מאחר שההסכם הקיבוצי בין הבעלים לשחקנים קובע כי השכר נקבע על פי חלוקת הכנסות של 50-50 (הכנסות הקשורות לכדורסל בלבד), הרי שבמידה ותהיה צניחה בהכנסות, היא תחול גם על השחקנים.
אבל מה יקרה אם ישחקו ללא קהל כל העונה, והצניחה בהכנסות תעמוד על 40%? כדי למנוע מצב שבו שחקנים יספגו בעונה אחת הפסד עצום, נקבעה קרן שבה יופקדו 20% משכר השחקנים, ולא משנה מה יקרה - הקיזוז שלהם בשכר יוגבל עד לשיעור זה.
מצד שני, את ההפסדים הצפויים של העונה הזאת הם יצטרכו להמשיך ולשלם בעונות הבאות - תקרת השכר לא תעלה כפי שעלתה בעבר, על מנת שתאפשר לבעלים להחזיר חלק מהכסף שאיבדו בעונות הבאות.
מתוך ראייה של העתיד המאוד לא ברור, בקיץ האחרון שינו השחקנים את התנהלותם בחתימה על חוזים. אם בעונות קודמות שחקנים בכירים בליגה לא מיהרו לחתום על חוזים ארוכי טווח, מאחר שהעלייה בתקרת השכר איפשרה להם להרוויח יותר כסף בכל חתימה מחדש, בקיץ האחרון כולם מיהרו לחתום ולהאריך חוזים.
פול ג'ורג', שאמור להיות שחקן מבוקש בקיץ הבא, העדיף לחתום על חוזה של 4 שנים עם הקליפרס בסך 190 מיליון דולר. יאניס אדטוקומבו, מהכוחות העולים של הליגה, שאמור לצאת בקיץ הבא לשוק השחקנים החופשיים, העדיף לחתום הקיץ על חוזה ארוך טווח של 228 מיליון דולר במילווקי, שייתכן ומסנדל את הסיכויים שלו לזכות באליפות בשנים הבאות.
אנתוני דייויס, שיכול היה לחתום על שנתיים עם הלייקרס, שיאפשרו לו לצאת ב-2022 ולחתום על חוזה גדול יותר, העדיף ללכת בדרך הבטוחה. הוא האריך את החוזה שלו בקבוצה לחמש שנים תמורת 190 מיליון דולר, ובכך הפסיד 10 מיליון דולר (פער בין החוזים).
אנתוני דייויס. האריך חוזה ל־5 שנים, והפסיד 10 מיליון דולר / צילום: Reuters, Mark J. Rebilas
למה כולם ממהרים לחתום פתאום? דייויס הסביר כי "אני צריך לחשוב גם על המציאות. יש לי היסטוריה של פציעות, ובחתימה על חוזה לשנתיים אתה מהמר על עצמך. אני מעדיף להבטיח לעצמי כמה שיותר שנים, ולכן חשבתי שלחתום לחמש שנים זו הסיטואציה הנכונה ביותר".
בכתבת פתיחת עונה ב-CBS הסבירו מומחים מתחום הפסיכולוגיה כי הקורונה גרמה לשחקנים, כמו לאוכלוסייה כולה, לחשוב שעדיף להיות בצד הבטוח. יש הרבה אי ודאות, גם עבור אנשים שמרוויחים הרבה כסף. הקורונה הביאה חשש קיומי אמיתי אל כולם. עם חשש מפציעות וממחלות, עדיף לקחת מה שיש היום.
4. הרווח של דני אבדיה
דני אבדיה פתח את קריירת ה-NBA שלו עם נתון חלומי של 28 דקות במדי וושינגטון וויזארדס - בדיוק כמו כמות הדקות שקיבל לברון ג'יימס במשחק הפתיחה של העונה.
ג'יימס והלייקרס עלו למשחק הפתיחה 71 ימים בלבד אחרי תום העונה הקודמת, שהסתיימה כזכור בבליץ משחקים מטורף בבועה באורלנדו. לשם השוואה, במצב נורמלי יש לשחקנים כ-120 ימי פגרה בין סיום העונה לתחילת העונה הבאה.
ד"ר טי.או סוריאל, שבילה למעלה משני עשורים כרופא של דאלאס מאבריקס, אמר בשיחה עם לוס אנג'לס טיימס "אני לא יודע איך קבוצות ינהלו את זה (את העומס)". צוותים רפואיים ומאמנים התבטאו כי הם חוששים מהעונה הלא-רגילה שממתינה להם, עם פגרה קצרה, וההערכה היא שכולם יעשו ככל יכולתם לשמור את השחקנים המובילים כמה שיותר טריים.
את הדוגמאות הראשונות לשחקנים בכירים שמקבלים מעט דקות על המגרש אפשר היה לראות במשחקי הפתיחה: אף אחד לא שיחק יותר מדי. לדני אבדיה הצעיר זה פשוט מצוין. דקות משחק זה כל מה שהוא צריך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
