חיסון העולם השלישי: "התחייבות המדינות העשירות היא תקדים"

בישראל, ארה"ב ואירופה החל מבצע החיסונים לקורונה, ויחד איתו החלה הספירה לאחור ליום שבו מספיק אזרחים יהיו מחוסנים ונוכל להתחיל לחיי השגרה ואפילו להסיר בזהירות את המסכות. ומה עם יתר העולם? יש מי שהצטיידו בחיסון הרוסי, יש מי שממתינים לחיסון הסיני ואחרים פשוט ממתינים לתורם. כדי להאיץ את היום הזה, נוצרה קואליציית החיסונים העולמית GAVI.

הארגון, שנועד להבטיח חיסונים לכל העולם, קם כבר בשנת 2000. המטרה הייתה לגייס משאבים ממדינות עשירות כדי להביא חיסונים למדינות פחות עשירות. בפרויקט שותפים ארגון הבריאות העולמי, UNICEF, הבנק העולמי, חברות תרופות בינלאומיות וחברות תרופות מקומיות במדינות המשתתפות, קרן ביל ומלינדה גייטס ופילנתרופים נוספים. אולם רוב הכסף מגיע ישירות מהממשלות של מדינות מבוססות. הארגון אף אינו מסתיר את העובדה שהוא מנצל לפעמים תקופות בחירות כדי לרתום את שיתוף הפעולה של המתמודדים במדינות היעד, שאמורות להטמיע את החיסונים.

מוצר קשה להשגה, גם למדינות העשירות

בימים אלה, הארגון מוביל את פרויקט COVAX, לחלוקה שוויונית של החיסון לקורונה. הפרויקט הזה ייחודי משום שלראשונה מדובר במוצר שגם המדינות העשירות צריכות להתאמץ להשיג. המטרה הייתה לגייס את כל המדינות כדי ליצור מאגר משותף של חיסונים, שיחולקו באופן שוויוני לקבוצות הסיכון בכל העולם, ורק אחר כך לשאר הקבוצות על פי שילוב בין הצורך לבין היכולת לשלם. כמו כן, הפרויקט מבקש לעודד את חברות החיסונים לאפשר ליצרניות מקומיות במדינות הפחות עשירות לייצר את החיסונים בעצמן, בתמורה לתמלוגים מההכנסות. רוב מדינות העולם (כולל ישראל, לא כולל ארה"ב) משתתפות במיזם ונתנו תקציבים עבורו בהתאם לגודלן וליכולתן הכלכלית. בסופו של דבר, החליטו רוב המדינות העשירות (כולל ישראל) להתקשר עם חברות החיסונים באופן ישיר, ושריינו כך מעל 90% מהחיסונים עבור שנת 2021.

בינתיים, גייס הארגון 150 מיליון דולר כדי להשיג חיסונים ל-92 מדינות שכוח הקנייה שלהן שלהם נמוך יותר. בשלב זה אין ל-GAVI חיסונים מאושרים, אולם היא נמצאת במו"מ עם כמה יצרניות של חיסונים, נמסר מהארגון לגלובס.

אם וכאשר תצליח GAVI לרכוש חיסונים עבור המדינות המשתתפות, גם ישראל תהיה זכאית ליהנות ממאגר החיסונים, אולם ככל הנראה לא יהיה בכך צורך, אחרי שכבר שוריינו מנות חיסונים מספיקות לרוב האוכלוסייה מהחברות פייזר ומודרנה.

ממערכת משאבי אנוש לרפואה

לפני כשבועיים הוכרז שחברת הטכנולוגיה Salesforce תספק את מערכת הניהול לקואליציית החיסונים GAVI, באמצעות פלטפורמת Work.com שהשיקה במאי האחרון. "הקמנו את פלטפורמת Work.com כדי לעזור לעסקים בתקופת הקורונה", אומרת ד"ר אשוויני (אש) זנוז, המנהלת הרפואית בקבוצת Salesforce.

במקור, Work.com הושקה ב-2012 כפלטפורמה למנהלי משאבי אנוש. ב-2015 הוחלפה המערכת במערכות אחרות, אולם Salesforce עדיין החזיקה בתוכנה המקורית ולא פחות חשוב מכך, בשם הדומיין האטרקטיבי, והיא החליטה להשמיש אותו לכל מה שקשור לחזרה לעבודה תוך כדי הקורונה.

הפלטפורמה שימשה ארגונים רפואיים ולא רפואיים לבצע בדיקות אפידמיולוגיות, לנהל משמרות, לנהל פעילות התנדבותית, לעקוב אחר בריאות עובדים ולנהל הכשרות של מחדש של עובדים. עבור ארגונים רפואיים הוצעו יישומים ספציפיים כמו מעקב אחר בדיקות, ניהול מלאי של ציוד מיגון רפואי ועוד.

בספטמבר האחרון, התבקשה ד"ר זנוז ליישם את הפלטפורמה לתחום של ניהול חיסונים. "כבר ישנם 15 לקוחות של המערכת בארה"ב, וכעת גם קואליציית GAVI תשתמש בה. הארגון הוא לקוח שלנו זה שנים רבות, ואנחנו עוזרים לו להפיץ את החיסונים במדינות העולם. כעת נעשה זאת גם עבור החיסונים לקורונה".

מה צריכה לכלול פלטפורמה טכנולוגית לתחום החיסונים?
"אם מחר נוחתים עליכם 100,000 חיסונים משני יצרנים, איך יודעים היכן נמצא כל חיסון ולאיזו נקודת חיסון הוא יצא? איך קובעים את התורים? איך מוודאים שכל מחוסן מקבל מנה שנייה בדיוק מאותו חיסון? מתי צריך להזין את המנה הבאה? תיעוד תופעות הלוואי".

מוצרי הקורונה והרפואה של Salesforce הם מוצרים מסחריים, אבל הטיפול ב-GAVI הוא פרו בונו. התפקיד של החברה אינו כולל מעקב פיזי אחרי מנת החיסון בעודה מטיילת ברחבי המדינה (מעקב זה נעשה באמצעות GPS על קופסת החיסונים אשר לרוב משדר ישרות לחברת החיסונים או לממשלה שלקחה אחריות על מבצע החיסונים), וגם לא את בקרת הטמפרטורה.

אתם צריכים עכשיו להטמיע את המערכת ב-190 מדינות?
"זו פלטפורמת ענן, ואנחנו מרוצים דווקא מכך שכל המדינות יחלקו אותו מידע. כל מדינה תגדיר מה הצרכים שלה, כמה מנות היא מזמינה, בכמה כבר השתמשו ומה התרחש בעקבות מתן החיסון. ניתן יהיה להשוות בין המדינות והן יוכלו ללמוד זו מזו. בהמשך תהיה כנראה לוקאליזציה מסוימת, כי בכל מדינה יאושרו חיסונים אחרים במועדים אחרים. מדובר בהיקף מידע שחלק מהארגונים הללו מעולם לא התמודדו איתו".

אתם צופים אתגרים בחלוקה ההוגנת של החיסונים?
"בינתיים, אני מתרשמת משיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי סביב התהליך הזה, אבל אנחנו לא בטוחים שהכול יהיה באמת מתוק ונקי כל הזמן. אני מצפה שיהיו הפתעות מצד חלק מהמדינות, אבל אני מעריכה שב-GAVI ערוכים לזה.

"זו לא המגפה הראשונה שבה אנחנו נתקלים במה שנקרא 'לאומנות חיסונית'. גם במגפת שפעת החזירים, המדינות העשירות קנו את כל המלאי. ארגון הבריאות העולמי גייס משאבים אבל לא הצליח להשיג מספיק חיסונים למדינות הפחות עשירות. לכן GAVI ניסו להשיג מחויבות מהמדינות הללו מהיום הראשון. בעיניי זו הדרך הנכונה להתמודד עם המגפה, וזה ייצור תקדים. אם אכן יצליחו להביא 2 מיליארד חיסונים לכל המדינות החברות בארגון, האנשים בסיכון הגבוה ביותר יקבלו הגנה.

"אני מאמינה שבחודשים הקרובים נראה חברות נוספות מביאות חיסונים לשוק, ואז האתגר שלנו יעבור מהשאלה איך משיגים את החיסונים לאיך מביאים אותם לאנשים. בכל פעם שבה חברה גדולה עובדת עם חברה מקומית כדי שתוכל לייצר את החיסונים בשטח המדינה שזקוקה לחיסון, בעלות פחותה, זה מעודד אותי".

רפואה מרחוק זה לא רק וידיאו

כחברת טכנולוגיה בעולם הרפואי, ב-Salesforce נהגו לשאול "איך נביא את חוויית הריטייל, את חוויית אמזון לעולם הרפואי", אומרת זנוז. "איך נגיע לצרכן הרפואי היכן שהוא נמצא, במקום לתזז אותו למקום שבו מרוכזים השירותים הרפואיים". הקורונה הפכה את השיחה הזאת מהרהור לעובדה שאי אפשר בלעדיה, היא אומרת. "מי שאין לו גישה לצרכן בביתו לא יוכל להתקיים בתחום הרפואי".

החברה עצמה הקימה מוקדים טלפוניים מאובטחים גם בשיחות עם הבית, מוקדי ניהול מידע ממכשירי ניטור ומוקדים לניהול שילוח של תרופות. "רפואה מרחוק לא יכולה להיות רק וידיאו", אומרת זנוז. "צריך להביא מידע מהמטופל, ולהביא טיפול עד אליו.

"היום אנחנו מרגישים שהכלים שפותחו בתקופת הקורונה (לא רק על ידינו) מאפשרים לנו להיות ערוכים לכל אסון - לא רק למגפה הבאה, אלא לכל מקרה שבו אנשים מאבדים את הנגישות שלהם למערכת הבריאות".

אתם מנהלים את מבצע החיסונים בכמה מדינות מרכזיות בארה"ב. מה מידת ההיענות אליהם בינתיים?
"לעומת ישראל, שנראה עד כה שמתחסנת בהתלהבות רבה, אנחנו רואים באזורים מסוימים של ארה"ב חוסר אמון, בעיקר בציבורים האפריקנים וההיספנים. אפילו עובדי מערכת הבריאות מהמגזרים האלה שואלים שאלות. אלה מגזרים שסבלו ועדיין סובלים הפליה קשה מצד מערכת הבריאות בארה"ב. הניסויים הלא אתיים שביצע ד"ר מריון סימס בנשים בעבדות בדרום ארה"ב במאה ה-19 - זה בסך הכול קרה לפני 150 שנה, זה לא כל כך מזמן.

"אנחנו צריכים לוודא שיש תקשורת אמינה וברורה בין מערכת הבריאות לבין הציבורים הללו. במקום שיש תקשורת אמינה וברורה, רואים מיד עלייה בהיענות. למשל, כאשר שואלים איך החיסון אושר כל כך מהר, אז הם נרגעים כשהם שומעים שהמחקר בטכנולוגיה הזאת בעצם התחיל כבר לפני 30 שנה ורק היישום הנוכחי הוא בן שנה.

"בתקשורת עם הציבור אי אפשר להתבסס רק על רופאים, ודאי לא על רופאים שמגיעים מחוץ לקהילה. לפעמים צריך לגייס את ערוץ החדשות המקומי, את איש הדת, או בשכונה מסוימת אנשים סומכים דווקא על הספר השכונתי. אני עוקבת אחרי מה שקורה בישראל ונראה שההסברה טובה מאוד".

באמת?
"הנה, משרד הבריאות שלכם אמר בבירור - תעטו מסיכות. בארה"ב אפילו את זה לא אמרו באופן ברור. משרד הבריאות שלכם סימן כמה פעולות רצויות והוא מציג גם באופן ויזואלי, למי שקשה לו יותר עם מילים. אני חושבת שיש אמון בהנהגה. עובדה שאנשים שיתפו פעולה עם הסגר והושגה שליטה טובה במחלה, וכאשר ראו שהפתיחה לא טובה, סגרו שוב והסגר שוב היה אפקטיבי. אני מרגישה שנוצר אצלכם אמון".

אצלנו? אמון?
"ממש אהבנו את האיורים. נראה שיש לכם ממש הצלחה בתקשורת".

מי מממן את קואליציית החיסונים

הפעילות של GAVI הובילה לכך שכיום ניתנים חיסונים למחלות ילדות לרוב ילדי העולם. הקנייה המרוכזת על ידי הארגון עוזרת להשיג מחירים נמוכים עבור המדינות העניות מחברות התרופות והחיסונים. אלה בתורן מרוצות מכך שיש מי שמרכז עבורן את הפעילות במדינות המורכבות הללו, וחוסך מהן לשווק חיסונים בכל מדינה ומדינה.

  

לצד הפעילות המבורכת, נמתחה לאורך השנים לא מעט ביקורת על הארגון, בעיקר על מידת ההשפעה עליו מצד גורמים פרטיים, כמו קרן ביל גייטס, ועל כך שהוא מאפשר לחברות התרופות למכור לו חיסונים במחירים גבוהים, לעומת חיסונים ותיקים יותר ויקרים פחות. הטענה היא שהארגון דואג כך לאינטרסים של חברות התרופות על חשבון מיקסום האינטרסים של הממשלות המקומיות.

טענת הנגד היא שללא הגישה העסקית והרווח לחברות התרופות, היה קשה להשיג את התוצאות שהושגו עד כה. הגישה העסקית, פרו-חברות התרופות, נחשבת להשפעה של ביל גייטס והקרן שהקים. קרן גייטס היא התורם הגדול ביותר לארגון, אחרי ממשלת בריטניה, שאחראית לכ-25% מתקציב הארגון. ממשלת ארה"ב היא התורם השלישי בגודלו. 

Salesforce

חברת תוכנה אמריקאית מבוססת ענן ● נוסדה ב-1999 על ידי מרק בניוף (המכהן כמנכ"ל) ופקר האריס ● ברבעון השלישי של 2020 הכנסותיה עמדו על 5.4 מיליארד דולר ● מעסיקה 55 אלף עובדים