ביהמ"ש הפחית מימוש ערבות ממיליון ל-400 אלף שקל בשל פגמים בהתנהלות רשות מקרקעי ישראל

בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע קבע כי רמ"י חילטה את הערבות ללא סמכות והפרה את זכות הטיעון של החברה

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע קיבל עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והפחית באופן חריג מימוש ערבות שניתנה בשל אי עמידה בתנאי המכרז ממיליון ל-400 אלף שקל תוך שקבע כי רמ"י חילטה את הערבות ללא סמכות והפרה את זכות הטיעון של החברה.

העותרת, חברת מחמד אלגרנאווי מחמד, הגישה הצעה למכרז לכרייה ולחציבת מפלסי פיתוח מגרשים. החברה זכתה במכרז אך לא עמדה בתנאי התשלום. משכך, בסוף ינואר 2019, שישה ימים לאחר המועד להשלמת תנאי המכרז מימשה רמ"י את הערבות. זאת מבלי להודיע לחברה על מימוש הערבות ומבלי שהתכנסה ועדת המכרזים לדון במימוש הערבות כנדרש. רק מספר חודשים במאי 2019 דנה הוועדה בטיעוני החברה.

במסגרת העתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין מאיר אברהם ויגל דוד ממשרד ד"ר י.וינרוט המליצה השופטת לרמ"י לקיים הליך מכרז נוסף ובמסגרתו הפחיתה רמ"י את סכום הערבות ל-700 אלף שקל. למרות האמור, עמדה החברה עמדה על עתירה.

בית המשפט קבע כי רמ"י, בראשה עומד ינקי קוינט שנבחר החודש לתפקיד, מימשה את הערבות ללא סמכות. רמ"י טענה כי מדובר ב"מימוש זמני" הכספים חולטו כדי לאזן בין הצורך לוודא כי הרשות לא תמצא את עצמה במועד החילוט מול שוקת שבורה, ובין זכו הטיעון של העותרת. לוין קבעה כי לא קיים הסדר של "מימוש זמני" בדין, מדובר במימוש דה פקטו ווועדת המכרזים היא שמוסמכת לחלט, לכן רמ"י לא היתה מוסמכת לבצע אקט של "מימוש זמני".

לוין קבעה כי "מתעורר קושי אמיתי בהפעלת שיקול הדעת של וועדת המכרזים בדיעבד כאשר החילוט הוא בגדר מעשה עשוי, הדבר עשוי להשפיע על שיקול הדעת של ועדת המכרזים. לוועדה עלולה להיות נטייה, אנושית ומובנת, להכשיר את ה"מימוש הזמני" של מלוא הערבות".

עוד נקבע כי "הפתיחות לשמוע את טיעוני העותרת (בעל פה או בכתב) עלולה להיפגע כאשר כספי הערבות כבר נתפסו במלואם. מעבר לפגם שבהיפוך סדר הדברים, עולה חשש כי טועני העותרת לא יישקלו בלב פתוח ונפש חפצה, ארבעה חודשים אחרי תפיסת מלוא הכספים".

בית המשפט ביקר את רמ"י גם על כך שהישיבה מחודש מאי 2019 לא תועדה בשום דרך בזמן אמת, והחלטת הוועדה הועלתה על הכתב לאחר חודשיים תמימים, לאחר הגשת העתירה.

לאור הנסיבות החריגות קובעת השופטת לוין כי יש הצדקה לסטות מהכלל של חילוט מלא והפחיתה מסכום החילוט ב-60%.