במאבק נואש במגפת הקורונה, הבריטים "שוברים" את פרוטוקול החיסונים

בריטניה היא אחת מהנפגעת העיקריות מגל הקורונה הנוכחי באירופה עם כ-52 אלף מקרים חדשים מדי יום בשבוע האחרון • בניסיון להפוך את היוצרות, הבריטים רוצים לחסן כמה שיותר תושבים, גם במחיר של יעילות נמוכה יותר, והחליטו לזנוח באופן זמני את חובת מתן מנת החיסון השנייה

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP
רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הממשלה הבריטית מהמרת על החיסונים כנשק העיקרי בקרב נגד מגפת הקורונה. רשויות הבריאות בבריטניה הכריעו בימים האחרונים כי החובה להעניק מנה שנייה מהחיסון שפיתחה שותפות ביונטק-פייזר תידחה בשלושה חודשים, לטובת מתן מנה ראשונה בלבד למספר גבוה ככל האפשר של תושבי הממלכה המאוחדת. במקביל, השבוע תחל בריטניה להעניק לתושביה גם את החיסון לקורונה שפיתחה חברת אסטרהזנקה יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, שרשות התרופות הבריטית (MHRA) הייתה הראשונה, והיחידה עד כה, לאשר. בריטניה היא הנפגעת הגדולה ביותר באירופה ממגפת הקורונה עד כה, עם 75 אלף קורבנות לכל הפחות עד כה וכ-600 מקרי מוות המתווספים מדי יום.

צעדים אלו נעשים בעקבות מצב החירום הרפואי המתרחש במדינה: זינוק מהיר במספר מקרי הקורונה בממלכה - מ-32 אלף מקרים ביום בממוצע בשבוע שעבר ל-52 אלף מקרים ביום בממוצע בשבוע האחרון; התפשטותה של מוטציה של הנגיף, האמורה להיות מדבקת יותר; וגם עומסים חריפים שנרשמים בבתי חולים בדרום אנגליה, המביאים לטיפול בחולים באמבולנסים הניצבים מחוץ לחדרי המיון או להעברתם לאזורים אחרים בבריטניה. הצעדים נעשים גם על רקע החרפה הולכת וגוברת בהגבלות על החיים הציבוריים בחלקים גדולים של בריטניה, והמלצות גופים רשמיים להטיל סגר של ממש על כל הממלכה.

את מירב העניין הבינלאומי מרכזת החלטה שקיבל בימים האחרונים הגוף המייעץ לממשלה בנושא חיסונים (JCVI) - לזנוח באופן זמני את חובת מתן מנת החיסון השנייה של החיסון נגד קורונה שפיתחו "ביונטק-פייזר". בניסוי הקליני שעל בסיסו אושרו חיסונים אלה על ידי ה-MHRA, ה-FDA האמריקאי וה-EMA האירופי, ניתנה המנה השנייה בדיוק אחרי שלושה שבועות, והיעילות הכוללת שנמדדה היתה 95% הגנה שבוע אחרי מתן המנה השנייה.

ואולם, ה-JCVI, על בסיס נתוני הניסוי שסופקו לרשויות ומודלים עצמאיים שהוא הריץ, העריך כי ניתן יהיה להציל את חייהם של בריטים רבים יותר אם יינתנו מנות חיסון ללא התחשבות במלאי הקיים למנה השנייה, ואלו יוכלו להינתן אפילו אחרי 4 חודשים. הוועדה העריכה כי היעילות של מנה אחת של הגנה מהחיסון היא 90%, החל מעשרה ימים אחרי הזריקה. במקומות אחרים באירופה על כל מנה שניתנת כעת שומרות הרשויות מנה בהקפאה, והדבר מצמצם את יכולת החיסון המיידית בגלל מיעוט המנות הקיימות.

ביונטק-פייזר: הצעד - באחריות בריטניה

ההחלטה זכתה לתמיכת רשויות הבריאות באנגליה, ווילס, סקוטנלד וצפון אירלנד, ולמעשה תאומץ כבר החל מהשבוע. נכון לעכשיו, בשלושה שבועות של פעילות, הבריטים חיסנו מעל מיליון בני אדם באוכלוסיית הסיכון - צוותים רפואיים וקשישים. "שבירת הפרוטוקול" הביאה לכך ש"ביונטק-פייזר" הבהירו מיד שהגנה של 90% "אינה מובטחת" וכי הצעד נעשה באחריות רשויות הבריאות הבריטיות בלבד.

בשל המצב הקשה בהתמודדות עם המגפה, הבריטים גם היו הראשונים עד כה לאשר חיסון נוסף - זה של החברה הבריטית-שבדית אסטרהזנקה, שפותח ביחד עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד. הממשלה הבריטית תלתה את יהבה על החיסון הזה, והזמינה 100 מיליון מנות ממנו. אך הליך הניסוי הקליני של החברה לא התנהל כמצופה, ובשל טעות שגרמה למתן מינונים שונים לקבוצות שונות, ה-FDA האמריקאי ככל הנראה ידרוש קיום ניסוי קליני חדש לפני שייתן לו אישור.

לבריטים זה לא משנה. העובדה כי החיסון העניק יעילות ממוצעת של 70% בשני המינונים (62% במשטר מינונים נפוץ אחד ו-90% במשטר מינונים חריג אחד), לצד העובדה כי עשרה מקרים של תחלואה חמורה אירעו כולם בקבוצת הביקורת, הביאה את ה-MHRA הבריטי לאשר את החיסון בשבוע שעבר. הבריטים מקווים לחסן חצי מיליון בני אדם בעזרת החיסון החדש בשבוע הקרוב, ועוד מיליון בני אדם בשבועיים הקרובים בעזרת המלאים הקיימים של חיסון "פייזר-ביונטק".

מומחים העריכו כי לפחות 25 מיליון בריטים יצטרכו להתחסן עד מרץ-אפריל כדי שהדבר יבלום את התפשטות המגפה. בממלכה המאוחדת גרים כ-65 מיליון בני אדם. ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון התראיין ל"בי-בי-סי" וסירב להתחייב למספר החיסונים שיינתנו. הוא אמר כי הממשלה "מקווה כי ניתן יהיה לספק עשרות מיליוני חיסונים בשלושת החודשים הבאים". בסיוע העובדה כי החיסון של אסטרהזנקה אינו דורש הקפאה עמוקה, יוכלו הבריטים להציע אותו מהשבוע הבא גם במרפאות כלליות. נכון לעכשיו ישנם כ-700 מרכזי חיסון ובתי חולים בהם החיסונים ניתנים.

רוב בריטניה בסגר חלקי

כלי התקשורת הבריטים דיווחו כי מאמצים לגייס מחדש רופאים ואחיות שפרשו לגמלאות באחרונה נתקלים בקשיים ביורוקרטיים, כמו הצורך להציג תעודות הסמכה מהכשרות בנושא בטיחות אש. "זה אבסורדי ושר הבריאות נוקט צעדים כדי להיפטר מהביורוקרטיה חסרת הטעם הזו", אמר ג'ונסון בראיון.

לצד החיסונים, רוב הממלכה נמצאת כעת בסגר חלקי, וג'ונסון הבהיר בראיון כי הממשלה נכונה להמשיך את סגירת בתי הספר והגנים "למרות שזה לא משהו שהיינו רוצים לעשות". הוא הזהיר כי "התקופה הקרובה" תהיה קשה אך כי החיסונים יהיו הדרך שבה בריטניה תילחץ מהמגפה. הוא האשים את המספרים הגוברים והגבוהים בבריטניה במוטציה החדשה שהופיעה באנגליה החל מאוקטובר, ואמר כי "הממשלה לא הייתה יכולה לחזות זאת".

מספר המאושפזים בעקבות קורונה בבריטניה עולה בחדות בימים האחרונים, והגיע כבר ל-2,500 אשפוזים חדשים ביום, לעומת 1,800 אשפוזים ביום לפני עשרה ימים. השיעור הולך ומתקרב לשיא שנרשם בגל הקורונה הראשון בבריטניה (3,500 אשפוזים ביום), שבתחילה נקטה מדיניות של תמיכה בחיסון עדר ולאחר מכן חזרה בה ואימצה צעדי סגר. רוב בתי החולים הבריטיים כבר דוחים הליכים אלקטיביים ורופאים בכירים הביעו חשש מהשלכות נתוני התחלואה הגבוהים על העומס בהם בשבועות הקרובים. לפני נתוני סקרים אחרונים, 78% מהבריטים הביעו נכונות להתחסן נגד קורונה.

דוח אמ"ן: עלייה בהדבקה בישראל בשל המוטציה הבריטית

בישראל עוקבים אחר המצב בבריטניה. דו"ח של "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה" שפורסם מזהיר מהשלכות "הדוגמה הבריטית" על מערכת הבריאות בישראל, ואומר כי "מכיוון שהנגיף מהזן הבריטי החל להתפשט בישראל, תתכן בקרוב עלייה נוספת בקצב ההדבקה".

הדו"ח תומך בהגבלות כמו סגירת בתי הספר בישראל לכמה שבועות כדי להאט את ההתפרצות במטרה להגיע לכיסוי חיסוני מספק בישראל, ומקביל "לחזק את השליטה בכניסת הנגיף לשטח ישראל".