למרות הניצחון החלקי עם פרוטוקולי הקורונה, המאבק יימשך בבג"ץ

חשיפת המצגות שמאחורי ההחלטות שקיבלה הממשלה בניהול משבר הקורונה חשובה, אך עדיין מדובר בחלק קטן מהמידע שאנחנו דורשים מהממשלה לחשוף לציבור • בכוונת גלובס, התנועה לחופש המידע ויתר העותרים להגיש בג"ץ בעניין

בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן
בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן

גלובס פרסם הבוקר את המצגות מאחורי ההחלטות של הממשלה במשבר הקורונה. מדובר בחומרי הרקע שהוצגו בפני ממשלת ישראל לאורך השנה האחרונה והיוו את הבסיס התיאורטי לשורה ארוכה של החלטות במלחמה בנגיף הקורונה ובמשבר הכלכלי. החלטות שחלקן היו סותרות, חלקן חסרות היגיון וחלקן שנוי במחלוקת.

לכל המצגות שהוצגו לקבינט הקורונה ולממשלה לחצו כאן

החומרים נחשפים לציבור לראשונה בזכות מאבק משפטי עיקש שגלובס, כתבת העיתון אז טל שניידר והחתום מעלה מנהלים זה חודשים, בשיתוף עם כלי תקשורת ועיתונאים נוספים והתנועה לחופש המידע. למרות שמדובר במידע שלתפיסתנו חשוב שיוצג בציבור כדי שיוכל להבין ובמידת הצורך גם לבקר את החלטות הממשלה בקורונה, למישהו היה הרבה יותר נוח פשוט לא לפרסם אותו.

המידע שמפורסם חלקי בלבד

חשיפת חומרי הרקע להחלטת הממשלה חשובה, אבל עדיין מדובר בחלק קטן מהמידע שאנחנו דורשים מהממשלה לחשוף לציבור. בעתירות שהגשנו דרשנו קודם כל ומעל הכול לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה.

התמלילים לא מתפרסמים מאחר שדיוני הממשלה בעניין הקורונה סווגו, שלא בצדק בעינינו, כביטחוניים ובהתאם סודיים, אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. נקבע כי הם יופקדו בארכיון המדינה באופן שלא ניתן יהיה לפרסם את הפרוטוקולים למשך 30 השנה הבאות.

לאחרונה קיבל שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל, את העתירה שלנו, באופן חלקי ובנוגע לחלק מהעתירה קבלת חומרי הרקע שעמדו בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטות בעניין הקורונה. אברבנאל קבע כי הממונה על חופש המידע לא הגיב לפניות חוזרות ונשנות של כלי התקשורת בניגוד לחוק.

השופט אברבנאל נימק את החלטתו לדחות את הבקשה בכך שחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר אין לגלותו על-פי כל דין". מאחר שתקנון עבודת הממשלה קובע כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים, הרי הדין אוסר את גילוי הפרוטוקולים.

עוד ציין אברבנאל כי לבית המשפט סמכות להרחיב את שיקול-הדעת של הרשות שסירבה למסור מידע, אך תנאי לשימוש בסמכות הוא כי גילוי המידע אינו אסור על-פי דין.

באשר לטענה שנוכח העניין שיש לציבור במידע המבוקש היה על המדינה להתיר באופן חריג את העיון בתמלילים לפי חוק יסוד הממשלה - קבע אברבנאל כי הוא אינו מוסמך לדון בחוק יסוד הממשלה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

השלב הבא: ערעור מינהלי ועתירה לבג"ץ

השגנו ניצחון קטן שפירותיו מתפרסמים כעת, אבל את המאבק המשפטי העקרוני הגדול לא נפסיק. בכוונת גלובס, התנועה לחופש המידע ויתר העותרים להגיש בג"ץ במקביל לערעור מינהלי לעליון לאור קביעות אברבנאל כי בית משפו מינהלי לא מוסמך לדון בחלק מהטענות הנוגעות לחוק יסוד הממשלה.

אנחנו נטען בבג"ץ כי תקנון הממשלה סותר את חוק יסוד הממשלה ויש להעדיף את חוק היסוד המאפשר הפעלת שיקול-דעת בסיווג סודיות הדיונים בממשלה. כך שהתקנון, שהוא בעל מעמד נמוך במדרג החוקים, לא יכול להרחיב את חוק היסוד הקובע שהדיונים לא חסויים אלא אם הם בענייני חוץ וביטחון.

טענה נוספת תהיה כי על מזכיר הממשלה לנמק מדוע סווגו דיוני הממשלה בעניין הקורונה כביטחוניים ובהתאם סודיים אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. בהתאם לחוק היסוד, למזכיר הממשלה סמכות לקבוע את הסיווג באופן שניתן יהיה לפרסם את הפרוטוקולים - מדובר בעניין שהוא בשיקול-דעת.

אנחנו נוסיף ונטען, כפי שטענו גם בבית המשפט המחוזי, כי המידע הוא בעל חשיבות אדירה לציבור והסתרתו פוגעת באמון הציבור, שהוא קריטי לשיתוף-הפעולה של האזרחים ולהצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה. עוד נטען כי ניהול של משבר כזה מחייב התגייסות ציבורית. עוד נטען כי נוכח ההגבלות על הציבור הכוללת אכיפה נגד אזרחים במרחב הציבורי גוברת החובה לאזן את הדרישות הקשות עם גילוי נרחב של מידע, שיצדיק ויאפשר לציבור להבין את הרקע להחלטות.

בעתירה אנו נפנה לפועלה של ועדת הקורונה בכנסת, המפרסמת את תמלילי ישיבותיה באופן מלא, ומפרסמת את חומרי הרקע לציבור עוד בטרם מתקיימת הישיבה, כדי לתת לציבור אפשרות להתייחס לדברים מבעוד מועד ולעקוב באופן מושכל אחר הדיונים בזמן אמת.

לעמדתנו, לא רק שאין נימוק שלא לחשוף את התמלילים המלאים וחומרי הרקע בפני הציבור, אלא ההפך - זו השעה החשובה ביותר לאפשר פיקוח ובקרה על החלטות הממשלה. מבחינה חוקית אין מניעה לפרסום הפרוטוקולים.

הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, יזמה את הגשת העתירה שנכתבה על-ידי התנועה לחופש המידע. אליהם הצטרפו גלובס והעיתונאים טל שניידר וחן מענית, "כלכליסט" והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.