מחפשים פתרון שיתאים לכולם: מה ההבדל בין תעודת מתחסן לדרכון ירוק

אם הכול יעבור כשורה, בתוך כשבועיים מי שקיבלו שתי מנות חיסון יחזיקו בידיהם דרכון ירוק או תו ירוק (השם הרשמי לא נבחר עדיין). לא ברור האם אותו דרכון יהיה וירטואלי בלבד, דרך אפליקציית הרמזור שמפתח משרד הבריאות ודרכה הציבור יוכל לקבל מידע נוסף, או באמצעות כרטיס מגנטי או אפילו דרך נייר שיוכלו המתחסנים להדפיס מאתר משרד הבריאות - אבל מה שברור הוא שהדרכון הירוק יוכל לאפשר פתיחה של עוד ענפים במשק, בהם גם תרבות וספורט, ולהעמיק את היכולות בתחום התיירות והתעופה במסגרת שיתופי פעולה בין מדינות.

הדרכון הירוק נידון בוועדת החוקה, שם הועלו סוגיות הנוגעות לפגיעה בפרטיות או להנגשת הדרכון גם לציבור שאינו מחזיק בסמארטפון. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, סיכם: "לא משנה איך - העיקר שיהיה פתרון שמתאים לכולם", בדיון הבא ביקש לקבל לוח זמנים משוער.

בדיון נכחו בין השאר שר הבריאות יולי אדלשטיין ופרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה.

עוד לפני הדיון בדרכון הירוק ח"כ אלי אבידר ביקש להעלות את סוגיית החיסיון על דיוני הקורונה, שלפי החלטת ממשלה ננעלו ל-30 שנה. אדלשטיין הפתיע בתשובה: "לי אין מה להסתיר. אני אשמח שכל הפרוטוקולים בנושא הקורונה יצאו אל האור. שיראו מה אנחנו כאנשי מערכת הבריאות אמרנו. נתנו מספרים של חולים ושל מתים ומה שמענו? בממשלה ובכנסת אמרו שאנחנו הזויים. ככה אפשר יהיה להסתכל כמה חודשים אחורה ולבדוק מה אמרנו".

בעניין הדרכון הירוק הסביר אדלשטיין: "סביב הדרכון הירוק יש הרבה סוגיות משפטיות. לא מעניין אותי אם מישהו בוחר לא להתחסן אלא אלה שלא יכול להתחסן, למשל אדם שיש לו אלרגיות".

לאפשרות שהדרכון הירוק יוכל לאפשר פתיחת יעדי תיירות בינלאומיים אמר, "לאחרונה אני משוחח עם כמה קולגות שלי במדינות שונות, ההתלהבות שלהם מהרעיון של דרכון ירוק היא עצומה. הכוונה היא לייצר ברית בינלאומית של מדינות שסומכות אחת על השנייה למשל ביצירת פטור מבידוד. ארגון התעופה הבינלאומי בעניין, אבל עבודה רבה עוד לפנינו וגם משרד החוץ צריך להיות מעורב. הפוטנציאל הוא עצום".

אדלשטיין הדגיש כי מדובר רק במדינות שמשתמשות בחיסונים המוכרים בפרוטוקולים. נציג משרד החוץ אישר שנערכת עבודה בנושא בכדי לחדש את הפעילות הבינלאומית. אדלשטיין הוסיף: "יהיו דיונים לגבי כל חיסון וכל מדינה. ואני יודע שזה נושא שיעורר שאלות מדיניות רבות".

אדלשטיין גם התייחס לשאיפה שלו להטיל סגר מלא: "ראשי רשויות, ועדי הורים, צוותי הוראה והציבור הרחב אומרים מספיק עם סיפור הכאילו, אומרים לי תעשה סגר מלא לפרק זמן קצר ונצא מהצרה הזו".

המטרה: לעודד חיסונים בכלל האוכלוסייה

פרופ' אש הציג את תעודת הדרכון הירוק אל מול תעודת מתחסן: "המטרה היא לעודד ולתמרץ חיסונים בכלל האוכלוסייה ולהגיע לחסינות עדר שזה אומר חיסון ל-70% מהאוכלוסייה ולמצב שבו נוכל להתנהל בחופשיות, לייצר שכבת הגנה להפעלת שגרת חיים בטוחה. הדרכון הירוק יוכל לזרז פתיחה של ענפי משק".

  

תעודת מתחסן תספק פטור מבידוד אחרי מגע עם חולה מאומת או אחרי נחיתה מחו"ל והיא תהיה תקפה למשך חצי שנה בלבד. דרכון ירוק ישמש כתו מעבר והוא יהיה תקף למתחסנים, למחלימים ולנבדקי PCR ב-48 שעות אחרונות או למי שביצע בדיקות מהירות בכניסה למקומות. הדרכון הירוק כולל תו מעבר לבני משפחה/ילדים.

נושא הבדיקות המהירות עלה לדיון כאפשרות שדרכו אפשר יהיה לפתוח מקומות תרבות בין השאר כאשר במשרד הבריאות צוין כי כיום מתנהל מכרז בקרב 7 חברות ישראליות שמציעות פתרון של בדיקה מהירה שתוכל לשמש מקומות שונים. יו"ר הוועדה הסביר: "אנשים יוכלו לבוא להבימה ומי שיש לו חיסון או מחלים יוכל להיכנס ואחרים יוכלו להיכנס על סמך בדיקה במקום".

לשאלה האם המחוסנים חסינים מפני הידבקות השיב פרופ' אש: "אנחנו לא יודעים אם החיסון מונע הדבקה או לא. יש עדויות על בע"ח שזה כן מונע חלק מההדבקה אבל אי אפשר לדעת בוודאות. ולכן גם בתוך הפעילויות יצטרכו לעטות מסכה ולשמור על ריחוק חברתי". זו אגב הסיבה שתעודת המתחסן תקפה לחצי שנה.

הדרכון הירוק יחול כאמור על אירועי תרבות וספורט, על כנסים, אירועים ומוזיאונים סקטורים אחרים שנמצאים בבחינה להחלת הדרכון הירוק הם מסעדות ובתי קפה, קניונים, בתי מלון, חדרי כושר ובריכות שחיה. סקטורים שעליהם לא יחול הדרכון הירוק כוללים את מערכת החינוך, מקומות העבודה, חנויות רחוב, סופרמרקטים, תחבורה ציבורית ובתי תפילה.

ההצעה של חברי הוועדה היא שמיד לאחר החיסון השני יוכלו המתחסנים לקבל את התעודה המיוחלת. לא ברור האם טכנית ומעשית זה יוכל לקרות.

פרופ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית הציעה להפסיק את השימוש במינוח "חסינות עדר", לדבריו "זה מושג שלקוח מתחום הווטרינריה. צריך לדבר על חסינות קהילתית והמטרה היא לאפשר פעילות בצורה בטוחה ככל האפשר. מה שחשוב הוא לשים את הציבור במרכז. דרך האפליקציה או כל כלי אחר צריך לתת לאנשים לראות איך זה עוזר להם. אנחנו לא יודעים מה יקרה עוד כמה חודשים או שבועות, אולי נגלה דברים על יעילות החיסון ולכן צריך להצמיד את ההחלטות להגיון אפידמיולוגי".