שיבא: שבועיים מהחיסון - ל-50% יש רמת נוגדנים מספקת

מחקר שמוביל בית החולים בדק את רמת הנוגדנים אצל 300 רופאים שחוסנו בחיסון לקורונה • אחרי שבוע רק ל-1% מהנבדקים היו רמות נוגנדים מספקות, אך לאחר שבועיים השיעור עלה כבר ל-50% מהמתחסנים

מבצע החיסונים באיכילוב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS
מבצע החיסונים באיכילוב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

מחקר מעניין שמובילה פרופ' גילי רגב מבית החולים שיבא יתן תשובות ראשונות בעולם לגבי רמות הנוגדנים נגד קורונה (Covid-19) אצל מתחסנים. לצורך המחקר גויסו 300 רופאים שכבר התחסנו, מול 300 אנשי צוות שעוד לא הספיקו להתחסן, ורמות הנוגדנים שלהם נבדקות אחת לשבוע. בבדיקה הראשונה עלו נתונים שאולי נראים מאכזבים - רק אצל כ-1% מן הנבדקים בקבוצת החיסון עלו רמות הנוגדנים ל-1.1 יחידות, הרמה הנחשבת למגינה מפני המחלה. אולם, לגבי פרופ' רגב, זה היה צפוי, משום שלנוגדנים נדרש זמן להתפתח. ואכן היום עדכן בית החולים כי לאחר שבועיים, ל-50% מהנבדקים כבר יש נוגדנים בכמות הנחשבת למגינה. 

"גם בניסוי של פייזר, לאחר שבוע רמות הנוגדנים עדיין לא היו ברמה הנחשבת למספקת הגנה, ולמעשה הרמות הללו הושגו בכלל המתחסנים רק כארבעה שבועות אחרי מתן המנה הראשונה, כלומר שבוע לאחר המנה השנייה. אנחנו מצפים על פי הניסוי של פייזר כי לאחר המנה השנייה, הנוגדנים יגיעו לא רק לרמה המינימלית להגנה אצל הרוב המוחלט של המחסנים, אלא הרבה מעבר לכך - 10 יחידות, לעומת 1.1".

רגב בדקה גם את עצמה שבוע ושבועיים אחרי שהתחסנה, ואצלה כבר ניתן לספור שבועיים. "בבדיקה הראשונה, כשבוע אחרי ההתחסנות הרמה הייתה 0.2, אחרי שבועיים היא הייתה 0.6, כלומר אנחנו רואים את העלייה. וזה מה שאנחנו רוצים לראות בשלב זה".

אבל באופן מעניין, למרות שאחרי שבוע המחוסנים עדיין לא מציגים רמות נוגדנים הנחשבות למגינות, ישנה מגמה מסוימת של תחלואה פחותה בקבוצה המתחסנת, כבר בין שבוע לשבועיים לאחר מתן החיסון. רגב מספרת על כך בזהירות, אך הממצא הזה נתמך גם בממצאים מן הניסוי של פייזר, שהראו ירידה בתחלואה אחרי היום ה-10 לאחר מתן המנה השנייה, למרות שכאמור, רוב המחוסנים עדיין לא הציגו רמות נוגדנים הנחשבות למספקות הגנה בשלב זה. "ייתכן שההגנה מופיעה ברמות נוגדנים יותר נמוכות מכפי שחשבנו, או שמנגנוני חיסון שאינם קשורים בנוגדנים כבר נכנסים לפעולה", אומרת רגב.

אבל מה שחשוב הוא שההגנה עולה בהדרגה ולא מופיעה מיד אחרי קבלת החיסון. "אז עדיין לא להתחבק, לא ללכת למסיבות", מזהירה רגב. זאת, לא רק בגלל הסיכון שעדיין קיים למתחסן, אלא גם משום שעדיין לא ידוע בוודאות שהוא אינו יכול להעביר את המחלה הלאה. "יש חיסונים שלא מגנים מפני הידבקות אלא רק מפני תחלואה", אומרת רגב. במחלות נשימתיות מדובר בווירוסים שמצליחים, למרות החיסון, להתרבות בלוע או באף, אבל לא ברקמות אחרות בגוף. "אני מאמינה, על פי המנגנון הביולוגי, שהחיסון הזה כן יגן מפני הדבקה, אם כי אין לנו עדיין נתונים לגבי זה", אומרת רגב. "אנחנו כן רואים שלמחוסנים יש נוגדנים גם בלוע, שתומכים בגישה הזו".

ניסוי שנועד להיערך בקרב 20,000 תלמידי קולג' באוניברסיטאות בארה"ב, בעלות של כמה מאות מיליוני דולרים, כדי לוודא האם החיסון מונע הדברה, הוקפא בשל חוסר תקציב. כך דיווח אתמול הניו יורק טיימס. ככל הנראה התשובה תגיע בעוד כחודש חודשיים, לא מניסוי אלא מן הדינמיקה של התחלואה בעולם האמיתי.

מדינת ישראל מתכננת להנפיק "דרכון ירוק" למחלימים ומתחסנים אשר יאפשר השתתפות באירועים מרובי קהל וכן פטור מבידוד. המטרה היא לעודד התחסנות, להתחיל בפתיחת אירועי התרבות ולהקל על עומס הבידודים במשק, גם בקרב הצוותים הרפואיים. "אבל עד שאנחנו לא יודעים בוודאות אם החיסון מונע הדבקה, נמשיך להסתובב עם מסכות", אומרת רגב. "גם אחרי כן, אוכלוסיית הילדים אינה מחוסנת, ואנחנו לא יודעים האם החיסון של האוכלוסיה הבוגרת יספיק כדי להדעיך את המגפה ברמה שהיא לא תפגע בילדים, או שיהיה צורך לחסן את הילדים גם כן".