חיזוק לשחקנים, גול עצמי לליגה: כך ישנה הברקזיט את הפרמיירליג

עם כניסת הברקזיט לתוקף, הכדורגל האנגלי יהפוך לאנגלי יותר, אבל זה לא בהכרח יועיל לפרמיירליג - שתמצא עצמה בנחיתות מול ליגות אחרות • המנגנון החדש מקשה על העסקת זרים, והקבוצות הקטנות ישלמו את המחיר

שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON
שחקני צ’לסי ומנצ’סטר סיטי, השבוע. שותפו 28 שחקנים מ-14 לאומים שונים / צילום: Reuters, IAN WALTON

רק יומיים עברו מהרגע שבריטניה יצאה רשמית מהאיחוד האירופי עד שהתבררה ההשפעה של האירוע על הספורט המקצועני בממלכה. סם אלרדייס, מנג'ר ווסט ברומיץ' מהפרמיירליג, שמחפש שחקנים באופן נואש כדי להציל את קבוצתו ששקועה בתחתית הטבלה, הודיע בראיון לאחר משחק ההפסד 4-0 לארסנל כי "שלוש עסקאות לרכישת שחקנים נפלו לנו. לא בגלל הקורונה, אלא בגלל החוקים החדשים של הברקזיט".

אם לא מספיקות הצרות של המוטציה הבריטית, שהופכת כרגע את אנגליה למקום פחות אטרקטיבי, אלרדייס מתאר את השינוי שעוברת הפרמיירליג עם עזיבתה של בריטניה את האיחוד ב-1 בינואר. עם הברקזיט הופעל המנגנון שמקשה מאוד על העסקת שחקנים בממלכה - למשל, הקבוצות בפרמיירליג כבר לא יכולות להעביר לשורותיהן שחקנים מתחת לגיל 18.

המשמעות: איתור שחקנים צעירים כמו פול פוגבה (הגיע מלה-האבר והוחתם במנצ'סטר יונייטד בגיל 16) בזמנו, ססק פברגאס (נחת בארסנל בגיל 16 מברצלונה) או ניקולאס אנלקה (מסן ז'רמן לארסנל בגיל 17) לא יהיו אפשריים עוד. צירוף של שחקנים צעירים יתאפשר רק אם הם מגיעים מאנגליה, סקוטלנד, וויילס או צפון אירלנד.

המצב מותיר את אנגליה בנחיתות מול ליגות אחרות, כאשר הכסף הגדול שלה, שהיה פתרון לכל דבר, פתאום לא יכול לסייע. באופן מעשי, כל טאלנט צעיר יגיע לקבוצות הגדולות של אירופה, מלבד בריטניה. שחקנים שמשנים היסטוריות של מועדונים כמו ליונל מסי שהגיע לברצלונה בגיל צעיר, יוכלו להגיע רק למדינות שמחוץ לאי הבריטי.

הבעיה נמשכת גם בחתך הגיל הבא. לפי החוקים החדשים, הקבוצות הבריטיות יוגבלו להחתמה של שלושה שחקנים לא-בריטים מתחת גיל 21 בחלון העברות אחד, ושישה במהלך עונה כולה.

ומה לגבי שחקנים מעל גיל 21? כאן נכנסת לתוקף דרישה בירוקרטית חדשה ל"ויזת עבודה", שגם היא תקשה מאוד על הגעת שחקנים לפרמיירליג. הרישיונות יוענקו לפי שיטת ניקוד שקובעת כי רק שחקנים ברמה גבוהה (15 נקודות ומעלה) יוכלו להגיע לעבוד בממלכה. הניקוד ייקבע על פי הליגה שממנה מגיע השחקן, כמות המשחקים הבינלאומיים שבהם הוא שותף וכו'.

"נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי למצוא שחקנים במהלך המגפה, אבל זה הולך להיות חלון ההעברות הקשה ביותר שהיה לי", אמר אלרדייס. "אחרי שכבר מצאתי שחקנים שיסכימו לבוא לכאן, התברר לי שהם לא עומדים בקריטריונים החדשים".

חלון ההזדמנויות נסגר

עבור שחקנים גדולים ומשמעותיים לא תהיה בעיה כמובן להגיע לפרמיירליג. זו גם הייתה המטרה בבניית הרגולציה: "לאפשר לקבוצות האנגליות להמשיך ולהיות תחרותיות, ולהחתים שחקנים באיכות גבוהה", כלשון ההסבר. כלומר, הקבוצות העשירות והגדולות ימשיכו להסתער על השחקנים הטובים ביבשת עם פנקסי צ'קים שלופים, הם יגיעו ממילא מליגות טובות והניקוד שלהם יהיה גבוה ולא מוטל בספק מבחינת רגולציה.

מי שיספוג את המכה הגדולה ביותר הן הקבוצות הפחות עשירות, אלו שמחפשות מציאות ורכישות של שחקני דרג שני. לשחקנים שמגיעים מליגות פחות חזקות, כמו הליגה הבלגית או האוסטרית, עלולה להיות בעיית ניקוד שתקשה על השגת רישיון עבודה. שחקנים ישראלים? לא שיש מועמד כרגע, אבל חלון ההזדמנויות הקטן פחות או יותר נסגר לחלוטין לאור הניקוד ששווה הליגה הישראלית.

שחקנים שישיגו "ניקוד גבולי" של 10-14 נקודות, יוכלו לנסות ולקבל ויזת עבודה דרך ועדה מיוחדת שתבחן את הבקשה. זה כמובן שומט את הקרקע מתחת להרבה מאוד עסקאות, שנוסף לכל הבעיות הרגילות של מו"מ על כסף, אורך חוזה ולחץ לסגור עסקה מול קבוצות אחרות שמעוניינות בשחקן - יתווסף אליו כעת גם ערפל בירוקרטי של ועדה שצריכה להתכנס, ולהחליט אם הוא בכלל זכאי לקבל רישיון עבודה.

לגיון הזרים מצטמצם

בשינוי הזה יש גם מרוויחים: השחקנים הבריטים, כמובן. מאז העונה הראשונה של הפרמיירליג ב-1992 הלכו והתנקו ממנה באופן כמעט מוחלט השחקנים המקומיים. הפרמיירליג עם הכסף הגדול וחופש התנועה באיחוד האירופי גילתה שיותר קל ומהר לבנות לגיון זרים מנצח. גם מבחינה שיווקית ורצון להתפתחות גלובלית אין מה להשוות בין קבוצה אנגלית "רגילה" לכזו שמשחקים בה שחקנים משבעה-שמונה לאומים שונים, והופכת אוטומטית למעניינת ביותר מדינות.

בעונה הנוכחית עומד שיעור שחקני הבית בקבוצות הפרמיירליג על 56.6% בלבד לפי בדיקה של ארגון CIES שמתמחה בדמוגרפיה של הכדורגל, הרבה מאוד מעל הממוצע האירופי שעומד על 41%. אם לוקחים בחשבון דקות משחק ולא רק נוכחות בסגל, נוכחות השחקנים האנגלים מצטמצמת לשיעור נמוך עוד יותר.

במשחק המרכזי של הפרמיירליג השבוע בין צ'לסי למנצ'סטר סיטי 28 השחקנים ששותפו הגיעו מ-14 לאומים שונים - סנגל, ברזיל, צרפת, ספרד, קרואטיה, ארה"ב, גרמניה, מרוקו, פורטוגל, אוקראינה, בלגיה, ארגנטינה ואלג'יר - מתוכם רק רבע אנגלים. לא בטוח שאת התמונה הזאת נראה בעוד כמה שנים, במידה שחוקי הברקזיט יישארו כפי שהם כעת.

באופן טבעי, שחקנים בריטים יהפכו כעת לסחורה קצת יותר חמה - קבוצות פשוט יצטרכו אותם יותר. זה יתבטא בדמי החתמה גבוהים יותר שישולמו עבור שחקנים מקומיים, ומן הסתם גם בשכר גבוה מזה שהיו מקבלים ללא ברקזיט.

כמובן שזה יפעל גם לכיוון השני. כמעט שלא נראה עוד תופעות של אובדן שחקנים בריטיים מובילים ליבשת - כמו הנטישה של ג'יידון סנצ'ו בגיל 17 ממנצ'סטר סיטי לדורטמונד; או העזיבה של גארת בייל הוולשי את טוטנהאם לריאל מדריד בגיל 24. הכדורגל האנגלי יהיה פשוט אנגלי יותר. 

כמה סבלנות יש לשייח

ישנה איזו תחושה באוויר שמשהו רופף בעסקת בית"ר ירושלים והעברת 50% מהמועדון ממשה חוגג לידי השייח בן ח'ליפה. אבל ההיסטוריה הקצרה של העברת הבעלות בקבוצות כדורגל מראה שכמעט תמיד הסיפור לא עובר חלק. ב-2012 שלחה הוועדה להעברת זכויות בהתאחדות את חיים רמון הביתה להביא עוד מסמכים לטובת השלמת רכישת הפועל ת"א; שנה לאחר מכן התנהל פינג פונג ארוך של לך-תבוא בין הוועדה לאלי טביב, שניסה אז לרכוש את בית"ר ירושלים מגאידמק, עד שהוועדה אישרה את העסקה.

למה נראה שהפעם יש בכל זאת שינוי מהותי בהתנהלות סביב העברת בית"ר לשייח'? ההתאחדות השתמשה בזכות המוקנית לה בתקנות, ושכרה משרד חקירות שבוחן את ההעברה, למרות שמדובר ב-50% בלבד ולא ברכישה מלאה. והיא מותחת ובוחנת את הסבלנות של השייח' בתקופה שבה הכדורגל הישראלי מחפש מתחת לשטיח בעלי הון שייכנסו, כדי להזרים קצת כסף בתקופה של משבר כלכלי.

בית"ר ומשה חוגג משלמים את מחיר הביקורת הציבורית שספגו ההתאחדות והבקרה התקציבית בפעמים הקודמות שמיהרו להכניס גורמים שונים לכדורגל. מקור ההקשחה באירועים שהתבררו בדיעבד כבעייתיים, מאחר שלא נבדקו עד הסוף - מסיפור הצהרת ההון של אמיר כבירי שנשען על שווי של יצירות אמנות, ועד אירועי מכבי נתניה והבעלים אלי שגב עם ערבות שניתנה דרך סניף בנק לא מוכר בחו"ל.

הסיפור של הפועל ת"א וכבירי הותיר צלקת משמעותית על הוועדה להעברת זכויות ואנשי ההתאחדות. הוא הוביל לפירוק הקבוצה, ולתביעה של המפרקים לתשלום של 78 מיליון שקל, בין היתר מהבקרה התקציבית, אז בראשות רו"ח עופר אורליצקי, שאישרה את העברת הקבוצה לכבירי. עכשיו כבר אף אחד לא ממהר.

השאלה במקרה הזה היא איפה עובר הקו הדק בין רגולציה למימוש פוטנציאל כלכלי. עד איפה הריצה אחרי עוד מסמך משרתת את הכדורגל הישראלי המקצועני, או עלולה להדוף השקעות אחרות שיכולות להגיע מההסכמים החדשים שנחתמו במפרץ. 

חוקי הברקזיט החדשים

* איסור להחתים שחקנים מתחת לגיל 18

* שחקנים מהאיחוד האירופי או מחוץ לאיחוד יצטרכו לקבל ויזת עבודה כדי לשחק בבריטניה

* שחקנים בריטים יצטרכו ויזה כדי לשחק בליגות בחו"ל, וייחשבו שם לשחקנים "זרים"

צרו איתנו קשר *5988