איך לעבוד עם איגוד עובדים חזק?

שלום רב, אני מנהל חברה בתחום הייצור, ואנחנו מתכננים לרכוש חברה גרמנית. בחברה שאנו בוחנים פועל איגוד עובדים, דבר שמאוד הרתיע אותנו בתחילה. ככל שלמדנו והעמקנו יותר הבנו שנושא איגוד העובדים בגרמניה ובאירופה בכלל שונה מהמוכר לנו בארץ.

מתברר שברבים מהמקומות איגודי העובדים חזקים מאוד, ועם זאת הם מקיימים שיתוף פעולה מוצלח עם ההנהלה. נשמח ללמוד על מודלים נוספים מהעולם המאפשרים סינרגיה בין איגודי עובדים וההנהלה, כך שמתאפשרת גמישות ניהולית והצלחה הארגונית.

יורם, מנהל חברה בתחום הייצור

יורם יקר,

באופן מסורתי איגודי העובדים נדרשו כדי לתת כוח לעובדים אל מול הנהלה ובעלי חברה ולשפר את כוח המיקוח שלהם כדי לשמור על זכויותיהם ורווחתם. סדרה של מגמות ותהליכים בעולם הובילו להיחלשותם של איגודי העובדים בעשורים האחרונים, בין השאר התחזקות הסקטור השירותי (על חשבון הסקטור היצרני) שבו איגודי עובדים פחות מקובלים, התפתחויות טכנולוגיות, תהליכי גלובליזציה, כולל התחזקותם של מותגים גלובליים, כניסתם של מודלים עסקיים חדשים של ניהול עובדים (כדוגמאת Uber) וטעויות אסטרטגיות שביצעו איגודי עובדים (כמו שימוש מופרז בכוחם). עם זאת אתה צודק, ובאופן יחסי איגודי העובדים עדיין דומיננטיים מאוד באירופה.

מחקר חדש מתאר את השינויים שעוברים איגודי עובדים שמתאימים עצמם לעת החדשה. גישה מרכזית מועילה היא יצירת שותפויות וקואליציות עם ההנהלה, הממשלה ובעלי עניין אחרים, בהבנה שמהלכים כאלה מייצרים ערך מוסף לכל השותפים.

החוקרים טוענים כי ניתן לזהות דמיון באסטרטגיות החדשות שמאמצים איגודי עובדים במדינות שונות, אף שהשפעתן היחסית נגזרת מהבדלים בהיסטוריה של איגודי העובדים במדינות השונות, באידאולוגיה הכלכלית-חברתית הרווחת ומידת מעורבות המדינה ביחסי העבודה.

דווקא בגרמניה ניתן למצוא דוגמה מוצלחת להתנהלות של איגודי עובדים. התפיסה הרווחת שם היא שאיגודי העובדים והמעסיקים הם "שותפים חברתיים". האיגודים עזרו לעצב מדיניות תחרותית ברמה הלאומית, המתבססת על הקשר בין יכולות גבוהות ושכר גבוה. האיגוד דוחף לכך שהעובדים יהיו תחרותיים, ייחשפו להכשרות מעודכנות וללמידה שוטפת ומכיוון שהתנהלות זו משפרת את יעילות ותוצרי הפירמה, משתלם למעסיקים להציע שכר גבוה.

בנוסף, גם בפירמות קטנות ובינוניות מקובל למצוא איגודי עובדים, ונטען כי בשל שיתוף הפעולה ההדוק הגמישות של אותן חברות לא נפגעת. נמצא גם שאיגודי עובדים עשויים לייצר מחויבות גבוה יותר בקרב העובדים, להגדיל את שביעות רצונם ולהקטין עזיבה.

היכולת של איגודי העובדים להיות מרכיב חיובי במערכת הכלכלית קשור גם לשיתוף הפעולה בין הפירמות (המעסיקים), איגודי העובדים (ההסתדרות) והמדינה (הממשלה).

בסקנדינביה לדוגמה המדינה מקדמת תקציבים משמעותיים לעובדים שפוטרו כדי להכשירם לתפקיד הבא, מה שמאפשר לאיגודי העובדים להיות גמישים יותר בכל הקשור לפיטורי עובדים, ובמקביל משמר גמישות ניהולית בידי הפירמות.

עם זאת כדאי להביא בחשבון שמנקודת מבט של המעסיק, יש צדדים מאתגרים באיגודי עובדים. לדוגמה, בגרמניה ובמדינות אירופאיות אחרות בהם לאיגודי העובדים משקל משמעותי, יותר קשה לפטר עובדים בשל כוחם של האיגודים. בנוסף, מחקר בדרום קוריאה מצא קשר הפוך בין התאגדות עובדים וחדשנות ארגונית.

ככמה טיפים מועילים:

1. כדאי להגדיר מטרות משותפות וסדרי עדיפויות משותפים להנהלה ולאיגוד העובדים ולעבוד יחד. ההחלטה לראות באיגודי עובדים שותפים ולא איום תקטין את הקונפליקטים העתידיים ותגדיל הסיכוי להצלחות ארגוניות.

2. השקעה בעובדים - בהכשרתם, בפיתוח יכולותיהם במגוון הקשרים רלבנטיים. אלה עשויים לא רק לייצר מערכת יחסים טובה יותר עם איגוד העובדים אלא גם יועיל לפירמה.

3. שיתוף פעולה ובניית קואליציות עשויה לכלול שחקנים מחוץ לארגון - עם ארגוני עובדים ארציים/אזוריים, הממשלה, ארגוני חברה אזרחית אחרים. פיתוח והעצמת יכולות לניהול קואליציות ושיתופי פעולה, וגם ניהול מו"מ יהיו מועילים להנהלה.

פרופסור אמיר גרינשטיין הוא מרצה וחוקר בתחומי השיווק הפרו-חברתי והיזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו- VU באמסטרדם. הוא כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein

יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית, מאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeasternבבוסטון. yanashechterman.com