גנץ לנתניהו: לדחות את הטיפול בפנסיות הקבע לממשלה הבאה

שר הביטחון בני גנץ פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לדחות את הטיפול במתווה הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל עד לאחר הבחירות. גנץ כתב כי בשל מורכבות הנושא והשלכותיו על עשרות אלפי משרתי קבע, משרתים שפרשו, וכן אלמנותיהם וילדיהם, ובשל היות הנושא עקרוני ומהותי, יש לדחות את הדיון בו לממשלה באה שתיבחר. הוא אף נקב במועד, שישה חודשים לאחר השבעת הממשלה החדשה. במכתב גנץ קורא להשיב ברוח זו לעתירה שהוגשה בנושא בג"ץ.

● גנץ נוהג כיו"ר ועד גמלאי צה"ל ולא כנבחר ציבור | עמירם ברקת, פרשנות

המכתב הוצא בין השאר בעקבות התמשכות הדיונים בנושא בין נתניהו, גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ, ותום המועד שהוקצב להגעה למתווה הפחתה מוסכם.

את העתירה נגד משרד הביטחון הגישה לפני שנה עמותת "צדק פיננסי" ובה דרשה לבטל את מה שמכונה ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל, המשולמות למשרתי הקבע הפורשים מצה"ל. לפי הערכות, עלות התוספות שהרמטכ"לים בעשורים האחרונים קבעו מגיעה ליותר ממיליארד שקל בשנה.

ב-2016 קבע מבקר המדינה כי הגדלות אלה - שאמורות היו להינתן במשורה, למשרתי קבע ייחודיים ועל פי אמות מידה מחמירות - ניתנו למעשה כמעט לכל משרתי הקבע, ובהיקף ניכר של פי שניים וחצי מההגדלה שהותרה בחוק. ב-2018 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, כי השיטה שבה נקטו הרמטכ"לים להגדיל את הפנסיות, כדי למשוך משרתי קבע להישאר בצבא, הן פסולות.

בספטמבר פורסם בגלובס כי גנץ נועד עם שר האוצר, על רקע הערכות כי בג"ץ עומד לבטל כליל או לצמצם משמעותית את הגדלת הרמטכ"ל לפנסיות של אנשי הקבע בצבא. בפגישה ניסה גנץ לשכנע את שר האוצר להסכים להסדר חלופי עבור אנשי הקבע, בדומה להסדרים שנעשו עם עובדי רשות השידור ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - הסדרים שבמסגרתם הוגדלה הפנסיה של הפורשים בכ-10% בממוצע.

חוקיות התוספת מוטלת בספק

הגדלת הרמטכ"ל, היא שמה של תוספת לפנסיה התקציבית שמקבלים אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מאז שנת 1961. היקף התוספת יכול להגיע ל-19% מקצבת הפנסיה, אך עומד בממוצע על 9%. כ-98% מאנשי הקבע בצבא מקבלים את התוספת בסכום כולל מוערך של 1.3 מיליארד שקל בשנה. גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי - רמטכ"לים לשעבר - הודיעו כי הם לא מקבלים את התוספת, משום שהזכאות לה מוגבלת לקצינים ששירתו בצבא עד 35 שנה.

באוצר פועלים כבר תקופה ארוכה לבטל את התוספת או לצמצם אותה משמעותית, על-רקע ביקורת חריפה שנמתחה על ההסדר בדוחות מבקר המדינה. האוצר אף הגיע לבוררות בנושא מול משרד הביטחון, שהסתיימה בהחלטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים עו"ד רז נזרי, שכאמור קבע עוד ב-2018 כי חלקים נרחבים מהתוספת אינם חוקיים.

משרד הביטחון ערער על החלטתו של נזרי בפני היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, אולם מנדבליט - לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי - פסל את עצמו מלדון בערעור משום שכמי שהשתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף הוא זכאי בעצמו לתוספת.

ההחלטה בערר נפלה בסופו של דבר על פרקליט המדינה דאז שי ניצן, שקבע כי יש בתוספת בעייתיות משפטית אך העדיף להעביר את ההכרעה לידי הדרג המדיני.

עוד פורסם אז בגלובס כי בפרקליטות הוכנה חוות דעת נוספת, על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים עו"ד אורית קוטב, שחוזרת על עיקרי חוות דעתו של נזרי.

במקביל להליכים בין האוצר למשרד הביטחון, הגישה עמותת צדק פיננסי עתירה נגד חוקיות התוספת. העמותה טוענת באמצעות עו"ד מיקה שיינוק קרטן, כי לרמטכ"ל לא הייתה סמכות להגדיל את הפנסיה באופן גורף לכל משרתי הקבע בצבא.

באוצר לא היו מודעים להיקף הנרחב

כאמור, הגדלת הרמטכ"ל ניתנת מכוח החלטה משנת 1961. במקור נועדה ההגדלה לפצות חלק מאנשי הקבע עבור שנות שירות החובה שלהם, במהלכן לא צברו זכויות פנסיוניות.

על-רקע זה סברו במדינה במשך שנים בטעות, כי התוספת מעניקה למשרתי הקבע עוד 6% לקצבת הפנסיה. ואולם לאחר שצה"ל הסכים להעביר לאוצר את נתוני השכר והגמלאות של אנשי הקבע, התברר כי התוספת היא בהיקף נרחב בהרבה ומגיעה במקרים מסויימים ל-19% מהקצבה.

בין היתר התברר כי הצבא מכניס לתוך חישוב הזכויות תקופות שבהן אנשי הקבע לא שירתו כלל בצבא, בין אם בשל דחייה בשירות החובה (למשל, אצל מי שהתגייס בגיל 18 וחצי חושבה גם מחצית השנה שלפני הגיוס), או בשל יציאה לחופשה ממושכת משירות פעיל למשל לצורך לימודים.

בעקבות בדיקת מבקר המדינה הוציא הרמטכ"ל הקודם רב אלוף גדי אייזנקוט ב-2017 הנחייה חדשה שמגבילה את תקרת התוספת ל-10% מהפנסיה.

האפשרות שאנשי הקבע המקבלים גמלאות יידרשו להחזיר למדינה סכומי כסף גדולים תעלה על הפרק, אם תתקבל בסופו של דבר בבג"ץ הכרעה הקובעת כי הגדלות הרמטכ"ל היו בלתי חוקיות.

תיאורטית, במקרים כאלה המדינה עשויה לדרוש מאנשי הקבע להחזיר סכומים שקיבלו במהלך השנים, כפי שהאוצר נוהג לעשות במקרה של חריגות שכר בשירות הציבורי. הסבירות שכך יוחלט אינה גבוהה, וגם הדרישה להחזר חריגות שכר מוגבלת למקרים חריגים.