היועמ"ש יכריע אם לחקור את רה"מ בעניין הכספים ממקורביו - רק לאחר פסיקת בג"ץ

מזה כשלוש שנים שראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לגייס כספים לצורך מימון הגנתו המשפטית בהליכים הפליליים המתנהלים מולו. בעוד שההליכים הפליליים התקדמו מאוד, ושלב ההוכחות צפוי להיפתח בעוד כחודש, סוגיית מימון ההגנה המשפטית של ראש הממשלה נותרה פתוחה ללא כל פתרון מבחינתו.

השבוע ספג המימון המשפטי של נתניהו שתי מכות משמעותיות מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. למעשה, היועמ"ש החזיר את נתניהו לנקודת הפתיחה, ללא שיש בידו סיוע ומימון כלשהו.

ההערכה היא כי נתניהו ימשיך עם צוות סנגוריו, לא יפנה לאפיק של מימון המונים או יבקש תרומה מבעלי הון נוספים, אלא ייאלץ להכניס את ידו לכיס ולהגיע להסדר עם פרקליטיו. זאת, בנוגע למימון עצמי של ההליך הפלילי שעלותו נאמדת במיליוני שקלים לא מבוטלים.

שווי נכסיו של נתניהו מוערך בכ-50 מיליון שקל. מנדלבליט קבע כי 300 אלף הדולרים שנתניהו קיבל, ללא היתר מראש, מבן דודו נתן מיליקובסקי, תוך הסתרת טיב ומהות היחסים ביניהם, מהווים הפרה של חוק המתנות.

עוד טען היועמ"ש, ברמיזה מסוימת, כי ההלוואה בגובה 2 מיליון השקלים שנתניהו קיבל מחברו המיליארדר ספנסר פרטרידג' מהווה גם היא טובת הנאה אסורה, המנוגדת לחוק המתנות.

מנדלבליט הגיש את עמדתו, שנחשפה לראשונה באתר גלובס, בתגובה לעתירה של התנועה לאיכות השלטון בנוגע לסוגיות אלה.

גורמים משפטיים מעריכים כי גם אם בג"ץ יקבל את עמדת מנדלבליט, הסיכוי לפתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בגין קבלת הכספים ממקורביו - די נמוך. מכל מקום, מנדלבליט יכריע בסוגיה רק לאחר פסיקת בג"ץ.

מתנות מחברים

למעשה, השאלה שניצבת כעת על שולחן הניתוחים המשפטי היא אם מותר לנתניהו לקבל מתנות עתק מאילי הון, שהינם חברים וקרובי משפחה, ללא קבלת היתר מראש מהגורמים המוסמכים. זאת, כאשר מתנהלת בין הצדדים מערכת יחסים מורכבת עם זיקה להיותו של נתניהו עובד ציבור, ותוך הסתרה של טיב ומהות היחסים.

שאלה משפטית זו היא בדיוק השאלה הניצבת במרכז פרשת 1000, שבה מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בגין בקבלת טובות הנאה במאות אלפי שקלים מחבריו, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. מנדלבליט קיבל את גרסת נתניהו כי הוא רואה את שניהם כחבריו, וכי מותר לעובד ציבור לקבל מתנות מחברים, אולם היועץ סבר כי מתנות בהיקפים כה גדולים בנסיבות העניין מנוגדות לחוק המתנות, ומשום כך קבלת מתנות אלה מנוגדת לחוק ומהווה עבירה של הפרת אמונים.

המשמעות עבור נתניהו היא קשה. ראש הממשלה יצטרך להחליט אם הוא מעוניין שבג"ץ יקבע קביעות נורמטיביות עקרוניות בנוגע לחוק המתנות וכן קביעות עובדתיות וערכיות בנוגע להתנהלותו בהקשרים אלה, בעתירה בנוגע למתנה מבן דודו. זאת, עוד לפני שהעניין יידון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בהליך הפלילי בעניינו (פרשת 1000), ועוד לפני שבית המשפט המחוזי נחשף לראיה כלשהי.

מתנה אסורה

מדובר במכה משמעותית, שקדמה לה מכה נוספת בתחילת יולי 2020. נתניהו ביקש אז לקבל 10 מיליון שקל מחברו ספנסר פרטרידג' ומבן דודו נתן ממיליקובסקי לצורך מימן הגנתו המשפטית.

ביולי 2020 שיגר מנדלבליט חוות-דעת לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה נגד בקשת נתניהו. היועמ"ש טען אז כי קבלת מתנה בסכום של 10 מיליון שקל מנוגדת לחוק המתנות. לפי עמדתו, למרות העובדה כי נתניהו ופרטרידג' מצויים בקשרי חברות, קיימת חזקה כי גורם דומיננטי להענקת המתנה הוא העובדה שנתניהו הוא עובד ציבור. חוות-הדעת הזו הכריחה את ועדת ההיתרים לסרב לבקשת נתניהו לדון בבקשתו לקבל את המתנה. זאת, למרות נטיית הוועדה לאשר את הבקשה מלכתחילה.

מנדלבליט לא רק חיווה דעתו שמדובר במתנה אסורה, אלא אמר למעשה כי הסמכות להחליט בעניין כלל לא נתונה לוועדת ההיתרים. נתניהו היה יכול לעתור נגד חוות-דעתו של מנדלבליט לבג"ץ, אך כפי שהוערך בגלובס, הוא בחר שלא לעשות. זאת, מתוך הבנה שהוא נכנס לתוך שדה מוקשים שעלול להחריב את קו ההגנה שלו בפרשת 1000.

כעת לא מופרך להעריך כי נתניהו יוותר גם על ההליך הבג"צי הנוכחי ויודיע כי מבלי להודות בנטען על-ידי היועמ"ש ועל-ידי העותרים - הוא מוותר על ההלוואה בת 2 מיליון השקלים מפרטרידג' ועל המתנה בת 300 אלף הדולרים שקיבל ממיליקובסקי.

שינוי בעמדה

יש לציין כי מנדלבליט שינה את עמדתו בנוגע למעמד הכספים שקיבל ראש הממשלה ממיליקובסקי. בפברואר 2019 כתב עוזרו של היועמ"ש, ד"ר גיל לימון, כי לעמדת מנדלבליט, המתנה בת 300 אלף הדולרים אינה אסורה על-פי חוק המתנות, והיא רק דורשת אישור של ועדת ההיתרים.

היועמ"ש הסביר את השינוי בגישתו כי בעקבות בדיקת "פרשת המניות", נחשפו והובהרו לו קשריו הכלכליים של נתניהו עם מיליקובסקי שלא היו ידועים לו עד כה. "לא ניתן עוד לומר כי נסתרת החזקה הראשונית, שלפיה נתניהו קיבל את הכספים באשר הוא עובד ציבור. הפועל היוצא של מסקנה זו היא כי ועדת ההיתרים ממילא אינה מוסמכת להתיר את קבלתם. יובהר כי הוועדה, כאשר נדרשה לנושא, פעלה אף היא על בסיס הנחת העבודה הקודמת, שלפיה אין מדובר במתנה אסורה", קבע כעת היועץ.

לגבי ההלוואה מפרטרידג' כתב מנדלבליט כי "אכן, עמדת היועמ"ש היא כי הלוואה, גם אם היא בתנאים המקובלים בשוק, עשויה להוות טובת הנאה אם היא לא ניתנת על-ידי מי שעיסוקו הוא מתן הלוואות לציבור הרחב".

בכך חלק היועץ בעדינות על עמדת מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, שכתב ביוני 2019 כי נתניהו רשאי לקבל הלוואה בתנאי שוק מפרטרידג', וכך עדיין סבור גם מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן. לדעתם של השניים, ההלוואה עומדת בתנאי השוק.

מה גרם לשינוי בעמדת היועמ"ש בנוגע להלוואה ולכך שהבהיר כי לעמדתו קבלת הלוואה בתנאי שוק עשויה להוות טובת הנאה? מדוע מנדלבליט לא ציין זאת מראש? סביבת נתניהו תטען כי מדובר בהמשך הרדיפה של היועמ"ש את ראש הממשלה כדי להקשות עליו את ניהול ההליך המשפטי. מנדלבליט יטען כי זו עמדתו העקרונית, והעניין הובהר יותר, לאור העובדה כי פרטרידג' הסכים לתרום לנתניהו 10 מיליון שקל לצורך מימון הגנתו. נכונותו של פרטדיג' לתרום סכום כה גבוה לנתניהו פוגעת בחזקה של תקינות תרומותיו לראש הממשלה - ובאור זה יש גם לראות את הלוואתו החריגה לנתניהו, כיוון שכלל אין עיסוקו במתן הלוואות.

לגלובס נודע כי הסכם ההלוואה בין נתניהו לפרטרידג' כולל החזר קבוע של הריבית וכן של הקרן. בנוסף, כדי לעגן את העובדה שמדובר בהלוואה בתנאי שוק - נתניהו אף העמיד בטוחה בדמות שעבוד של 2 מיליון שקל באחד מחשבונותיו לטובת פרטרידג'.

מצד אחד, הדבר אכן הופך את ההלוואה להלוואה בתנאי שוק לכל דבר ועניין, ממש כמו הלוואה בנקאית. מצד שני, הדבר מעצים עוד יותר את התמיהה - מדוע נתניהו לא נטל הלוואה בנקאית בתנאי שוק. גורם הבקי בפרטים מעריך כי מטרת נתניהו בכך הייתה לשמור לעצמו את האופציה להפוך את ההלוואה מפרטרידג' למתנה לאחר סיום תפקידו כראש ממשלה. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.