המייל שחושף: כך יצר שאול אלוביץ' מסלול עוקף לתגמול מקורבת בבזק

על רקע פתיחת משפטם של שאול אלוביץ' ונאשמים נוספים בתיק "בזק ניירות ערך", שבה לכותרות עסקת בזק-yes. אותה עסקת בעלי עניין, במסגרתה רכשה בזק את החזקות בעל השליטה דאז ב-yes אלוביץ', התפוצצה ברעש גדול עם תחילת החקירה בעניין של רשות ניירות ערך ומעצרם של אלוביץ' ושל רבים מבכירי החברה. מדובר בעסקה מורכבת, שהתמשכה על פני תקופה ארוכה, במהלכה היו עשרות אירועים, חלקם פורטו בגלובס במהלך השנים, אשר הצביעו על חשדות למעשי שחיתות לכאורה.

אחת מ"כוכבות" עסקת בעלי העניין הזו היא עו"ד לינור יוכלמן, לשעבר מזכירת החברה של בזק, אשר בסופו של דבר אולצה לפרוש מהחברה, זמן רב לאחר השלמת העסקה. זאת לאחר שהועברה מתפקידה זה בעקבות האזנות לא חוקיות שביצעה לדיונים חסויים שהתנהלו בדירקטוריון החברה אחרי תקופתו של אלוביץ'. מזכירת החברה, שבימי שגרה תפקידה עשוי להיות די אפור ומשעמם, הפכה לבורג מרכזי בעיניו של אלוביץ' באותם ימים של טרום העסקה.

על-פי הנטען בכתב האישום, המיוחס לה הוא כי היא שימשה צינור מרכזי להדלפות שיטתיות מדיוני הוועדה החסויה של דירקטוריון בזק אשר ניהלה את המשא-ומתן מול אלוביץ'. כך על-פי הנטען, במשך תקופה ארוכה העבירה יוכלמן לאלוביץ' ולבנו פרוטוקולים חסויים מדיוני הוועדה, הערכות שווי, ומסמכים ומצגות שעסקו בטקטיקה של נציגי בזק למשא-ומתן. הדברים מפורטים בכתב האישום. במהלך חקירת רשות ניירות ערך נתפסו חומרים רבים ובהם תכתובות וואטסאפ מפורטות בין יוכלמן לבין אלוביץ', אשר שפכו אור רב על ההתנהלות הפסולה לכאורה שהתנהלה ביניהם באותה עת.

יוכלמן הכחישה מניע כלכלי לפעולותיה

אחת השאלות המעניינות סביב מערכת היחסים בין יוכלמן לבין אלוביץ' נוגעת לשאלה האם יוכלמן קיבלה תמורה כלשהי עבור המידע שהעניקה לאלוביץ', תוך שהיא לוקחת על עצמה סיכון רב. בסוף השבוע האחרון העניקה יוכלמן ראיון לעיתונאי ברוך קרא בחדשות 13. שאלת המניע הועלתה על-ידי קרא: "החוקרים ניסו להבין האם יש אינטרס מאחורי הנאמנות, טובת הנאה כלשהי שלינור קיבלה מאלוביץ. "למה את צוחקת?"

יוכלמן: "אני צוחקת כי קודם כל בסופו של דבר זה לא נמצא בכתב האישום ולא בכדי. וזה לא שלא חיפשו. חיפשו כל מה שהיה. תאמין לי שאם היה חצי שקל לא במקום הם היו מוצאים את זה. לא קיבלתי שום דבר אף פעם מאף אחד. השתכרתי טוב כמו יתר הסמנכ"לים בבזק".

גרסתה של יוכלמן שלא נסתרה מעלה תהיות. מתברר כי בינואר 2016 זמן קצר לאחר השלמת עסקת בזק-yes העביר אלוביץ', אז יו"ר דירקטוריון בזק, הודעת דואר אלקטרוני לאהוד מזומן, אז סמנכ"ל משאבי אנוש, ולסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק דאז. בהודעה שהגיעה לידי גלובס ונחשפת כאן לראשונה, דורש אלוביץ כי נוהל סמכויות החתימה בבזק ישונה באופן שיאפשר לו להעניק ליוכלמן מענקים ללא הליכי אישור פורמליים בדירקטוריון החברה, אלא באישורו של אלוביץ' ואישור יו"ר ועדת תגמול מודי קרת בלבד.

ללא מתן הסבר בגוף המייל, אלוביץ' דרש כי בכל הנוגע ליוכלמן יונהג הסדר מיוחד המבטל את כל תהליכי האישור הפורמליים הנהוגים ביחס לתגמול נושאי משרה אחרים.
אלוביץ' ביקש לשנות את ההסדר אך ורק ליוכלמן ולא הזכיר בעניין זה את יתר הסמנכ"לים או עובדים נוספים בחברה.

  

מחזק את הראיות, אך לא התגלה תגמול

לא ידוע האם דרישותיו של אלוביץ' נענו, אך הנוהל המיוחד שדרש לגבי יוכלמן מעלה את השאלה האם היא אכן קיבלה תגמול נוסף בהוראתו. במסגרת חקירת אלוביץ' ויוכלמן, ניסו חוקרי רשות ניירות ערך למצוא ראיות לחריגה מן השורה בהטבות שקיבלה יוכלמן מאלוביץ'. ראיות לכך לא נמצאו, והפרקליטות לא מייחסת ליוכלמן רווח כלכלי מיידי מביצוע העבירות עבור אלוביץ'. אולם ראיה כמו זו שנחשפת כאן לראשונה, יכולה לבסס סעיף אישום נוסף נגד אלוביץ' בגין ניסיון למרמה והפרת אמונים בתאגיד.

אולם מעבר לכך, לשאלת כוונת אלוביץ' ליתן תגמול (שכאמור אין כל ראיה לכך שניתן בפועל) עשויה להיות משמעות לחיזוק הראיות הקיימות נגד השניים. אם יוכח כי אלוביץ' פעל באופן חריג כדי לנסות ולתגמל את יוכלמן בסמוך לפעולותיה נושאות כתב האישום.

מעבר לכך, יש לשאול מדוע בחר אלוביץ' דווקא במודי קרת כמי שיאשר ביחד איתו תגמול פוטנציאלי ליוכלמן. קרת שימש כיו"ר ועדת התגמול והיה דירקטור מאוד מקורב לאלוביץ'. נזכיר גם כי קרת הוא חבר הוועדה המיוחדת שאישרה את עסקת בזק-yes ביחד עם טלי סימון ואיציק אידלמן. האחרון ידע על החשדות שהיו בבזק כלפי יוכלמן בהעברת מידע. האם אידלמן ידע שחבר בוועדה שלו סגר עם אלוביץ' על נוהל תגמול מיוחד ליוכלמן?

אידלמן מסר בתגובה: "לא ידעתי על כך".

"לא יוכל לנהל את התיק במקביל לתיק בירושלים"

דיון ראשון בפרשת "בזק ניירות ערך" התקיים היום (ד') בפני שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב חאלד כבוב. לדיון התייצבו עורכי הדין בלבד, מאחר שחומר החקירה לא הועבר במלואו להגנה בשל הסגר ובהתאם לא תוכננה הקראת כתב האישום.

בפרשה נאשמים שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה ביורוקום ודרכה בבזק; בנו, אור אלוביץ' שהיה מנכ"ל יורוקום ויו"ר חלל תקשורת; עמיקם שורר, יד-ימינו של אלוביץ'; לינור יוכלמן, לשעבר מזכירת בזק; רון איילון, לשעבר מנכ"ל yes; מיקי ניימן, לשעבר סמנכ"ל הכספים של yes; וחברות מקבוצת יורוקום.

עו"ד ז'ק חן המייצג את שאול אלוביץ' הודיע כי "אין שום דרך בעולם שאלוביץ' יוכל לנהל את התיק הנוכחי במקביל לתיק בירושלים", בהתייחס למשפט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרתו מואשם גם אלוביץ' וצפוי להתקיים באינטנסיביות למשך תקופה ארוכה.

השופט כבוב החליט לדחות את הדיון לאפריל לתזכורת על-מנת לקבוע את המשך מועדי המשפט.

עו"ד ז'ק חן, המייצג את אלוביץ' מסר בתגובה: "תיאור הדברים האמור בפנייתכם מעוות. מסקנתכם ורמיזותיכם שקריות ופוגעניות. בניגוד למנכ"ל ולסמנכ"לים, בעניינה של יוכלמן שנשאה תפקיד אחר, לא נדרש הליך אישורם של ועדת תגמול ודירקטוריון אלא הליך אחר של המלצת הממונה הישיר ואישור מנכ"ל. לכן, כנהוג בכל שנה בעניינם של נושאי משרה, נעשתה הפניה גם בעניינה. החיבור שאתם מנסים לעשות הוא מופרך ונעשה בכוונה לפגוע".

עורך דינה של יוכלמן, עו"ד בעז בן-צור, מסר בתגובה: "מדובר בטענות משוללות יסוד. שכרה ותגמולה של יוכלמן אושרו כדין ובהתאם לנהלים המקובלים בחברה. השכר היה ברמה מקובלת לדרג המשרה שלה בחברה. העניין נבדק היטב על-ידי רשות ניירות ערך, שלא מצאה כי נפל פגם, לא ייחסה ליוכלמן או לחברה דבר בעניין ולא בכדי נושא זה כלל אינו מופיע בכתב האישום".

מודי קרת לא מסר תגובה.

השתתפה בהכנת הידיעה: ניצן כהן