דור ה-Y | פיצ'ר

מילניאלים בודדים שברחו מהערים בקורונה פונים למגורים בקומונות

קרייריסטים צעירים שוויתרו על דירות בערים עוברים למגורים בשיתוף וחללי עבודה משותפים בעיירות ובכפרים

חלל משחקים בקומונה ליד לונדון / צילום: Reuters, Toby Melville
חלל משחקים בקומונה ליד לונדון / צילום: Reuters, Toby Melville

קרייריסטים צעירים שברחו מהערים הגדולות לטובת העיירות במהלך המגפה הם מקור לצמיחה שלא צפו אותה בנכסים שנועדו למגורים משותפים.

רבים מאלה שעזבו מחפשים אוויר נקי, יותר מרחב והתרחקות ממרכזי ההדבקה, אך הם גם גילו שהאפשרות של חיים בבידוד אינה פשוטה. אז הם מחפשים חיים חברתיים במגורים משותפים באזורים מרוחקים, בהם דיירים שוכרים חדרים בבתים גדולים וגרים ביחד.

אלה היו בעבר בתי נופש, חוות או אפילו מלונות שעברו הסבה, וכיום יש בהם חלל משותף שהומר למשרד ומקום להניח את הראש למי שמחפש מגורים זמניים.

אירופאים מדור המילניאל היו בחזית המגמה הזו. קוקונאט (Coconat) - ראשי תיבות של קהילה ועבודה מרוכזת בטבע - הוא כפר מחוץ לברלין. הנכס, בגודל כ-20 דונם, מבוסס על טירה שעברה הסבה, וכולל משרד משותף, סאונה, אגם שחייה, סטודיו ליוגה ו-20 חדרים לאורחים המקבלים שלוש ארוחות ביום ומשלמים פחות מאשר מה שהיו משלמים עבור מגורים בברלין.

"כל החדרים תפוסים, וזה מפתיע", אמרה המייסדת השותפה ג'וליאן בקר. "אנשים ממש רוצים לברוח מהערים".

קוקונאט מנסה למצוא את שביל הזהב בין חירות להיפגש ולהתחבר והימנעות מסיכוני הקורונה.

תושבים מתבקשים לשמור על ריחוק חברתי ולעטות מסכות, והצוות מאוורר את החדרים באופן שגרתי. לא היו בחלל הדבקות, אמרה בקר, אבל מפעילי מגורים משותפים דומים מכירים בכך שזה עשוי לקרות.

"אם אתה שוקל להיכנס לבית גדול עם אנשים אחרים, אתה מניח שבנקודה מסוימת יש אפשרות שמישהו יידבק", אמר אדוארדו דיאגו, המנהל את חלל המגורים והעבודה בשיתוף Sun and Co. בחביאה, עיר בת כ-27 אלף תושבים על החוף המזרחי של ספרד.

החששות האלה לא עצרו את בטינה קמפס, ברלינאית לקראת סוף שנות ה-30 שלה שעברה לקוקונאט בנובמבר. היא אמרה שלראות כוכבים בלילה ולצאת לטיולים ביערות מסביב עוזרים לה להתגבר על חרדות הקשורות למגפה.

בברלין, היא גם התגעגעה לפגישות עם אנשים אחרים. היא גרה לבד בדירת חדר, ששימשה כמשרד שלה בזמן המגפה. "זה נהיה מאוד בודד", אמרה. רמפס, שעובדת כמנהלת פרויקטים בהוצאה לאור של ספרי לימוד, בתחילה תכננה לשהות בקוקונאט רק שבועיים. חודשיים אחר כך היא סיבלטה את הדירה שלה בברלין ואין לה תוכניות לעזוב את הכפר בקרוב.

לא רק דור ה-Y באירופה

גם בארה"ב מגורים בעיירות ומגורים משותפים נעשים פופולריים. בקיץ האחרון, כשגוגל הודיעה לעובדים שלא יוכלו לחזור למשרדים לפני אמצע 2021, סופיה טבואדה ויתרה על דירת הסטודיו שלה בברוקלין. היום, היא חיה בחלל מגורים משותפים באנסיניטס, עיירת חוף קרוב לסן דייגו המנוהלת על ידי חברת Outsite.

באחד הנכסים של Outsite ליד אגם טאהו, כחצי מהמיטות היו תפוסות לפני המגפה. היום המקום נהנה מבוקינג של 90%, כך אמר המייסד עמנואל גיסט.

אחת הלקוחות מהעת האחרונה של דיאגו, האנה לאדלו, בילתה את רוב השנה שעברה בדירה במנצ'סטר, אנגליה, ונלחמה בבדידות שהביאו הסגרים בעזרת שיעורי יוגה בזום. בספטמבר, בילתה לאדלו בת ה-29 כחודש בחלל מגורים משותפים בטנריף. בנובמבר, עברה ל-Sun and Co. בחביאה.

היום היא שוכרת דירה בחביאה וחושבת להישאר בעיירה לתמיד. "אני מרגישה כל כך יותר טוב כשאני מבלה יותר בחוץ", אמרה.