האם בקרוב נהיה בועת תיירות? כך תיראה המציאות התיירותית החדשה

התיירות שנפגעה בכל העולם גרעה ממדינות רבות הכנסה לא מבוטלת. אין פלא שרבות מהן מנסות להחיות אותה בכל דרך אפשרית - במסגרת מגבלות הקורונה. מעבר להישענות על תיירות הפנים, שהפכה להיות העוגן העיקרי לאישוש ענף התיירות בכל מדינה (פחות בישראל), מובן למקבלי ההחלטות שתיירים רבים מבקשים לנפוש במדינה אחרת. כך נולדו להם הסכמי בועה, Travel bubble או מסדרוני תיירות, Travel corridor.

בועת תיירות, או מסדרון תיירות, הם הסכמים שנקבעים בין מדינות שלרוב הצליחו להשתלט על נתוני התחלואה, ומבינות את החשיבות בחידוש התיירות, בהיותה משאב כלכלי בעל ערך. הסכמים אלה מאפשרים תנועה הדדית של תיירים שפטורים מבידוד לאחר הנחיתה, וכיום הדגש מושם על תיירים שהתחסנו.

למעשה, בעתיד הקרוב בועות התיירות יהיו חלק מהמציאות התיירותית החדשה, מציאות שמטרתה לייצר אזורים סטריליים למיגור יבוא של תחלואה ממדינה אחרת. האיים הירוקים שפעלו באילת ובים המלח לתקופה קצרה פעלו במובן מסוים כבועת תיירות, אלא ששם נעדר אלמנט ההדדיות.

הסכמי הבועה נשענים על תיירות מבוקרת, והם כוללים טיסות ישירות בין יעדי התיירות למספר תיירים מוגבל כשהם לרוב מושתתים על עקרון ההדדיות - מה שפחות רלוונטי עבור ישראל ברוב המקרים.

יוון מחכה למחוסן הישראלי

ביום שני הקרוב צפויה להימסר הכרזה כי יוון, אחד היעדים האהובים על התיירים הישראלים, תיפתח לתיירים מחוסנים מישראל. ההכרזה, המתוכננת במסגרת ביקור של ראש ממשלת יוון ושרי התיירות והחוץ היווניים בישראל, תשמח ללא ספק ישראלים רבים.

לפי ההכרזה הצפויה, מי שמצויד בתעודת מתחסן יוכל לבקר ביוון, ייתכן שבמגבלה לאזורים מסוימים. התיירים מישראל יהיו פטורים מבידוד עם הנחיתה ומבדיקת קורונה - גם אקראית כפי שנדרשו לעשות אלו שנחתו ביוון בקיץ. אז, נזכיר, הייתה גם מגבלה לכמות הנוחתים ביוון מדי שבוע ולאזורים שאליהם התאפשרה הגישה לנוחתים מישראל: אתונה, סלוניקי, כרתים, קורפו, קוס ורודוס.

ההסכמים עם יוון הם הדדיים אך בפועל ההדדיות הזו היא למראית עין - כפי שהעוסקים בתיירות ביוון יוכלו ליהנות מהכסף שישאיר שם התייר הישראלי, העוסקים בתיירות בישראל כבר יודעים שיוון היא מקור תיירות דל מאוד לישראל, וזאת בעיקר לאור יוקר המחייה בארץ - שלא פוסח על תיירים. המלונאים בישראל יצטרכו גם להתמודד עם הציפייה כי פסח היא נקודת יציאה קריטית כשהם ציפו לתייר הישראלי בהמוניו.

מדינות אחרות שעמן צפויים הסכמי תיירות עם ישראל הן קפריסין ואיי סיישל. האינטרס הוא ברור - שתיהן מדינות שצמאות לתיירים והן מבינות שתעודת המתחסן יכולה לפתוח את הצוהר שנסגר בימי המגפה. באמצע חודש ינואר הודיעה קפריסין כי היא תסיר את איסור הכניסה מתיירים שמגיעים מ-56 מדינות בהן מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, רוסיה מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, ערב הסעודית וישראל. מדיניות הכניסה לרבות חובה של ביצוע בדיקה או בידוד תותנה ב"צבע" של כל מדינה כפי שמשתקף משיעורי התחלואה. למתחסנים תינתן עדיפות.

הסכמי התיירות ההדדיים בין ישראל ויוון, ובין ישראל וקפריסין, אינם דומים להסכמי בועה לא רק במובן ההדדיות אלא גם במובן "הסטריליות" שלא נשמרת - לראייה קפריסין מתכננת לפתוח שעריה לעשרות מדינות. בהסכמי הבועה הרעיון הוא לצמצם חשיפה לאזרחים ממדינות אחרות כשהסטריליות מתחילה מטיסות ישירות ליעד שעליהן התיירים המותרים. גם איי סיישל הכריזה שתאפשר למתחסנים לבקר במדינתה ולמעשה הייתה המדינה הראשונה שנתנה גושפנקה לתעודת המתחסנים ככרטיס כניסה לתיירים. העובדה שהישראלים יהיו בין המתחסנים הראשונים בעולם עשויה לפתוח הזדמנויות נוספות כשעל הפרק סרביה וגיאורגיה שעשויות להכריז בקרוב על קבלת תיירים מחוסנים.

התיירות תיפתח בעוד מקומות בעולם

הסכמי בועה נחתמו למשל בין מדינות שונות באיים הקריביים וגם המדינה הנקייה ביותר בעולם מקורונה, ניו זילנד, עשויה לפתוח שעריה בקרוב לתיירות בועה עם השכנה אוסטרליה או למען הדיוק עם אי שכן - טסמניה. התכנון הוא להפעיל טיסות ישירות מניו זילנד לשדה התעופה הקטן בטסמניה שמאז חודש מאי לא אובחנו בו חולי קורונה.

גם בהוטן, שבימי השגרה מסננת את היקף התיירות בנסיכות המסקרנת באמצעות ויזת תייר בעלות של 250 דולר ליום מתחילה לתכנן את החזרה של התיירים לארצה במתכונת הבועה כשהיא שואפת לייצר הסכמים עם 2-3 מדינות "שהצליחו להשתלט על המגפה", כפי שפרסם משרד התיירות של בהוטן. החברה החדשה, ישראל מן הסתם לא ברשימה. ומדוע הצורך בתיירות? משום שב-2020 ביקרו בבהוטן 28 אלף תיירים שהשאירו שם 19 מיליון דולר לעומת 316 אלף תיירים ב-2019 שהשאירו לענף התיירות המקומי היקף של 225 מיליון דולר.

הסכמי בועה מושתתים גם על אינטרס תעופתי ולא תיירותי בהכרח: בין הסכמי הבועה שנחתמו לאחרונה, חודש הסכם טיסות הדדיות בין מוסקבה ודלהי - את הטיסות בקו שיחלו ב-14.2 תבצע חברת אירופלוט הרוסית בתדירות של שתי טיסות שבועיות. הנוסעים יידרשו לוויזת תייר ולהציג בדיקת קורונה שלילית. טיסות בועה שהוגדרו טיסות נקיות מקורונה מפעילה גם חברת התעופה דלתא בשיתוף עם אליטליה בשיתוף נמלי התעופה באטלנטה וברומא - הרעיון הוא לבצע בדיקות לנוסעים 72 שעות לפני המראה, בדיקה נוספת בנמל התעופה באטלנטה לפני העלייה למטוס לרומא ובדיקה נוספת לאחר הנחיתה - ואותו הדבר בכיוון השני - באופן הזה הנוסעים טסים בטיסה סטרילית מופחתת סיכויי הדבקה.

ויש עוד שיטה לבועה: סרי לנקה פתחה את התיירות שלה ב-21.1 במה שהיא מכנה "ביו-בועה". הרעיון הוא שתיירים ממדינות אחרות יוכלו לשהות ב-52 בתי מלון שהוגדרו כ"בטוחים ומאובטחים" ולבקר באתרים תיירותיים מסוימים שהוגדרו מראש. התיירים שמוגדרים כ"נקיים מקורונה" יידרשו לפחות ל-3 בדיקות קורונה, תימנע מהם יציאה מהאזורים המוכרזים או מפגש עם אנשים שמחוץ לאזורי הבועה. אם התיירים ירצו להישאר יותר מ-14 ימים בסרי לנקה, הם יבצעו בדיקה נוספת ויוכלו להשתחרר מהבועה ולטייל במדינה.

ויש גם בועות שהתפוצצו: סינגפור הודיעה כי היא משהה את הסכם הבועה שהיה לה עם מלזיה השכנה, עם דרום קוריאה ועם גרמניה לאור התפרצות התחלואה העולמית ובמלזיה בעיקר. ההסכם שהיה תקף במשך כמה חודשים איפשר לתושבי המדינות לנוע בין האחת לשנייה. גם בריטניה השהתה את הסכמי התיירות שהיה לה לאור נתוני התחלואה הגואים בין השאר עם איחוד האמירויות ועם רואנדה. במסגרת זו בוטלו הטיסות בין המדינות.