התעלומה של המשק: הכנסות המדינה ממסים מזנקות בשעה שעסקים משוועים למענקים

נתוני תקציב ינואר שפורסמו השבוע מספקים הצצה להתנהלות הכלכלה הישראלית ב–2021 • בצד אחד עומדים עסקים שמגלים רווחיות גדולה ומשלמים הרבה מסים • בצד השני - עסקים רבים על סף קריסה שלא מצליחים לקבל סיוע מהמדינה • 4 נקודות על נתוני ביצוע התקציב

מחאת הסוחרים בינואר. על סף קריסה / צילום: כדיה לוי
מחאת הסוחרים בינואר. על סף קריסה / צילום: כדיה לוי

הגירעון התקציבי המצטבר של הממשלה זינק בחודש ינואר לשיא של 12.1%, המשקף פער של כ-166.4 מיליארד שקל בין הוצאות המדינה להכנסותיה ב-12 החודשים האחרונים. הנתון הזה, שפרסם משרד האוצר במסגרת נתוני ביצוע תקציב המדינה לחודש ינואר 2021, משקף את עומק המשבר הכלכלי העמוק שגרר נגיף הקורונה את המדינה, שממשיך להעמיק את הגירעון מדי חודש.

2020 האיומה? חברות ושכירים רבים עשו חיל | עמירם ברקת, פרשנות

סעיף ההכנסות: עלייה מרשימה בגביית מס מחברות ועצמאים

בין הנתונים הללו מסתתר גם נתון אחד מסתורי, שלא משקף כל כך את רוח התקופה: מהנתונים עולה, כי הכנסות המדינה ממסים ואגרות עלו בינואר 2021 בכ-2.7% לעומת ינואר 2020 והסתכמו בכ-34.5 מיליארד שקל, לעומת 32.5 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים ב-6%. המסים הישירים עלו בכ-13% והמסים העקיפים ירדו ב-2% לעומת ינואר 2020.

סך גביית המסים בלבד בינואר הסתכמה בכ-34 מיליארד שקל, גידול נומינלי של כ-2.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההכנסות ממסים ישירים הגיעו לסך של כ-19.6 מיליארד שקל - גידול נומינלי של כ-7.6% לעומת ינואר אשתקד; הכנסות ממסים עקיפים עמדו על סך של כ-13.7 מיליארד שקל - קיטון נומינלי של כ-3.6% לעומת ינואר אשתקד; והיו גם הכנסות מאגרות בסך של כ-0.6 מיליארד שקל - נתון שמשקף קיטון נומינלי של כ-17.4% לעומת ינואר אשתקד.

בדוח נתוני ביצוע תקציב המדינה מייחסים את העלייה מ-18.3 מיליארד שקל במסים ישירים בינואר 2020 ל-19.6 מיליארד בינואר 2021, בין היתר, ל"עליה החדה בגביית המס נובעת מגבייה גבוהה בענף הפיננסים ומגביה בגין שומות גבוהות ורווחי הון". על פי הדוח, בינואר 2021 הסתכמה הגביה בסעיף מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) ב-10.5 מיליארד שקל, לעומת 8.5 מיליארד שקל בינואר 2020 - עליה של כ-30% בשיעורי מס אחידים. הגבייה מעצמאים עלתה ב-9% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב-46%.

 
  

הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-13% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים ירדה ב‑ 2% והגביה מאגרות ירדה ב-17%. הגידול בהכנסות ממסים ישירים נובע בעיקר מגידול במס הכנסה.

אז איך הצליחה רשות המסים להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ישירים בתקופת משבר כלכלי עמוק, כשמאות אלפים מובטלים ובחל"ת ועסקים רבים סגורים?

ברשות המסים מעריכים כי העלייה מבוססת על ריבוי שומות גדולות שנסגרו ושולמו בינואר, מיסוי רווחי הון ובעיקר מאופטימיות שמגלים גופים פיננסים בנוגע לרווחיות שלהם, ותשלומי מקדמות גבוהים על ידם בחודש שעבר. המקדמות הן דיווח ותשלום מס חודשי שמבצעים העסקים והחברות מדי חודש או חודשיים על בסיס הערכתם את הרווחיות העתידית שלהם. הרווחים השנתיים מחושבים בסוף כל שנת מס (1 בינואר עד 31 בדצמבר) ומדווחים למס הכנסה במהלך השנה העוקבת לה, ורק לאחר הגשת הדו"ח השנתי מחושב המס המדויק על בסיס הרווחים האמתיים.

להערכת גורמים ברשות המסים בעוד שבשנת 2020 העריכו בגופים הפיננסיים - בייחוד בנקים וחברות ביטוח - כי הכנסותיהם יהיו נמוכות ולכן הגישו מקדמות נמוכות יחסית, כעת בפתח 2021 הם מגלים אופטימיות בנוגע לרווחיות שלהם השנה. על הרקע הזה הגישו חברות בתחום הפיננסים דיווחים על רווחיות גבוהה, המעלה את גביית המס במסים ישירים.

בנוסף, ברשות המסים שמו דגש גם על גביית מס משומות פתוחות. בינואר נסגרו מספר רב של שומות שהיו במחלוקת מול נישומים, והגדילו את ההכנסות. בנוסף, מוסו בחודש זה הכנסות מרווחים בשוק ההון שהעלו גם הם את הגבייה.

בתחום מיסוי המקרקעין הסתכמו ההכנסות נטו ממיסוי בינואר 2021 ב- 1.1 מיליארד שקל, לעומת 1.2 מיליארד שקל בינואר 2020 - ירידה של 12% "שבחלקה מוסברת ע"י פעילות מצומצמת בתקופת הסגר", כך על פי הדוח. 

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

סעיף ההוצאות: אחוז מימוש נמוך לתוכניות הסיוע 

בחזרה להוצאות. אחד הסעיפים המעניינים בדוח הביצוע הוא סעיף הוצאות הממשלה בתוכניות הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה. מהדוח עולה כי רק כ-58% מהכספים שהוקצו לטובת המגזר העסקי הוזרמו עד כה בפועל: 121.6 מתוך כ-208.3 מיליארד שהוקצו לטובת תכניות הסיוע השונות.

תוכנית הסיוע למשק בתקופת הקורונה חולקו לארבע קטגוריות: מענה בריאותי ואזרחי (תקצוב לפעילות משרד הבריאות, היערכות משרדי ממשלה ומענה לאוכלוסיות בסיכון); ביטחון סוציאלי (התשלומים שניתנו בגין אבטלה וחל"ת, מענקי הסיוע לעצמאים ומענקים שניתנו לכל אזרח); המשכיות עסקית (סיוע הניתן לעסקים, באמצעות מענק הוצאות קבועות, והלוואות לעסקים בערבות המדינה); ותוכניות האצה ופיתוח המשק (האצת פרויקטים בתחבורה ובענפי משק אחרים, ועידוד תעשיית ההייטק באמצעות הרשות לחדשנות).

ההבדלים בין רמות הביצוע בתוכניות השונות עצומים, ובעוד רמת הביצוע ומימוש התקציב במענה לתחום הבריאותי אזרחי עומדת על כ-83% וכ-67% בביטחון סוציאלי, בתחום המענקים לעסקים וההמשכיות העסקית עומד הביצוע על כ-49% בלבד ועל כ-24% בהאצה ופיתוח המשק.

באוצר חושבים שנתונים אלה מעודדים דווקא, בין היתר על רקע העובדה שחלק מתוכניות הסיוע לעסקים הן ברובן מתמשכות ועדיין נותרו חודשים רבים למימושן המלא. כך למשל נטען בנוגע לתוכנית "ההמשכיות העסקית", שתימשך עד יוני 2021. באוצר מעריכים כי יחולקו 1.3 מיליארד שקל בסוף התוכנית, ככל שלא יאריכו את המענק. 

איפה תקוע הכסף? טענות למענקים נמוכים ודחיות  

הקולות מהשטח, מהעסקים עצמם, נשמעים פחות אופטימיים ובעלי עסקים רבים שהגישו בקשות למענקים טוענים כי נדחו ללא סיבה מספקת, הוענקו להם מענקים נמוכים מהמבוקש ללא הסבר ומחלקם המדינה כבר מבקשת חזרה את המענק.

בנוסף, קיימות מספר תוכניות מענקים וסיוע שגם באוצר ובמשרדי הממשלה האחרים מודים כי הן היו "לא מוצלחות", בהן החזר מקדמות לעסקים על ידי רשות המסים (רשות המסים נערכה לאפשר השבת תשלומי מקדמות למס הכנסה ששולמו ע"י נישומים, טרם פרוץ משבר הקורונה, עבור החודשים ינואר ופברואר 2020), שם נרשם מימוש של 2% בלבד. באוצר וברשות המסים אומרים כי לקח זמן רב עד שעברה החקיקה שאפשרה את ההחזר, עסקים לא הגישו בקשות להחזר וכעת כבר חלף המועד להגשה.

תוכנית סיוע נוספת שכשלה היא תוכנית מענק לשימור עובדים, בעקבות סגר החגים (מענק לעסק שלא יפטר עובדים בסגר), שם נרשם אחוז מימוש של 50% בלבד, כאשר נסגרה האפשרות לבקש מענק. תוכנית נוספת שסובלת ממימוש נמוך היא התוכנית לסיוע לעסקים במשבר בתחום התחבורה והתיירות (47% מימוש תקציב).

תוכנית ההאצה למשק: התקדמות איטית במיוחד בקידום מיזמים  

באשר למרבית התוכניות להאצת המשק - שם נרשם אחוז ביצוע נמוך במיוחד, של 24% בלבד - מסבירים באוצר כי נרשמה התקדמות משמעותית ברובן, שחלק ממנה תבוא לידי ביטוי רק בחודשים הבאים. עם זאת, לא ברור מדוע חלק מהתוכניות עדיין תקועות ובין היתר מדוע מתוך תקציב של 5.4 מיליארד שקל לפרויקטי תשתיות, מומשו רק 492 מיליון שקל.

על פי גורמים באוצר, הפרויקטים בחצי מיליארד השקל שמומשו הם פרויקטים קצרי טווח, אך גם 5 מיליארד השקל הנוספים, המיועדים לפרויקטים ארוכי טווח, כבר נמצאים בשלבי ביצוע, אך מדובר בביצוע שימומש על פני השנים הבאות ולא בשנת 2021 ולכן לא נרשמו במסגרת ההתחייבויות שכבר מומשו.

צרו איתנו קשר *5988