אשראי | ניתוח

מצב האשראי: האוברדראפט התכווץ, המשכנתאות זינקו

משבר הקורונה נותן את אותותיו בהרגלים הפיננסיים של הישראלים • ירידה של 10% בהלוואות צרכניות "רגילות" מאז פרוץ השבר, וצמצום חד באוברדראפט בעקבות הקטנת הוצאות • האם הצרכן למד להשתמש באשראי?

עומדים בתור לקניות בחנות דקתלון בראשל"צ / צילום: בר - אל
עומדים בתור לקניות בחנות דקתלון בראשל"צ / צילום: בר - אל

2020 הייתה שנה יוצאת דופן בכל מה שקשור לכלכלה העולמית ולכלכלה הישראלית, שנאלצו להתמודד עם התפרצות וירוס הקורונה, שהביאה לשיתוק זמני של חלקים ניכרים מהכלכלה. זאת, תוך שמאות אלפי ישראלים הושפעו מכך לרעה, מיידית ובאופן מתמשך. ואולם, בחינת תיק האשראי הבנקאי לציבור הפרטי של משקי הבית בישראל מלמדת, כי 2020 לא הייתה שונה מהותית מהשנים שקדמו לה, כשהציבור והבנקים המשיכו בהתנהגות הרב-שנתית שלהם, וזאת להוציא הלוואות צרכניות "רגילות", שקטנו בכ-10% על רקע מה שנתפס כשינוי התנהגותי זמני של הציבור.

מבדיקת גלובס של נתונים שמפרסם בנק ישראל עולה, כי ב-2020, להוציא חודשים ספורים במהלכה ובעיקר בספטמבר, בשנה החולפת נמשכה המגמה ארוכת השנים של קיטון ביתרות האשראי בעו"ש ובחח"ד של האנשים הפרטיים. כלומר, גם ב-2020 הייתה ירידה במינוס בחשבון המצרפי של הלקוחות. וזאת, למרות שעל פניו גדל מאוד מספר הישראלים שהכנסותיהם נחתכו בשל השפעות המגפה ומאמצי ההתגוננות מפניה על הכלכלה.

אך לא רק זאת, תיק האשראי הרגיל של הציבור הפרטי בישראל קטן גם הוא. ואולם, אם באוברדראפט מדובר על מגמה ארוכת שנים, שנובעת משינוי פרמננטי בשוק ובמאפייני הציבור, הרי שבתיק ההלוואות הבנקאיות הצרכניות לאנשים פרטיים הקיטון קרה בניגוד למגמה הרב-שנתית. הקיטון הושפע ישירות מהמשבר יוצא הדופן.

מנגד, תיק המשכנתאות הכולל של הציבור בישראל המשיך בנסיקתו. המשכנתאות החדשות הצטברו לשנת שיא יוצאת דופן, כשסך התיק של הציבור בישראל עמד בנובמבר האחרון על 411.3 מיליארד שקל.

אוברדראפט קטן
ההוצאות הגדולות נחסכו השנה

בסוף נובמבר 2020 עמד האוברדראפט של הציבור הפרטי בישראל על סך מצרפי של 8.4 מיליארד שקל, וזאת לעומת סך של 11.7 מיליארד שקל בסוף 2019, סך של 11.9 מיליארד שקל שהיה בסוף 2018 וסך של 12.5 מיליארד שקל שהיה בסוף 2017.

 
  

באותה תקופה תיק ההלוואות הצרכניות שאינן לדיור טיפס בתחילה עד לרמות שיא של יותר מ-123 מיליארד שקל, שנשמרו עם תנודות לא מהותיות עד תחילת 2020. ואולם, משבר הקורונה טרף את הקלפים, ותיק האשראי הצרכני שלא לדיור שמחזיקים הבנקים עמד בסוף נובמבר האחרון על כ-111 מיליארד שקל, לעומת 120 מיליארד שקל בתחילת אותה שנה.

מאיפה באים השינויים האלה ומה הם מלמדים על הציבור, על הבנקים ויותר מכך - על השפעת משבר הקורונה על הממשק בין הצדדים?

בשנה החולפת איבדו ישראלים רבים חלקים מהכנסתם, ולעתים אף את כולה, באופן שהשפיע על יכולתם לנהל את התזרים שלהם כבעבר. מנגד, ישנם ישראלים רבים שלפחות מבחינה מימונית, המשבר עובר עליהם בקלות רבה בהרבה, כשהכנסתם לא השתנתה וכפועל יוצא לא נפגעה יכולתם להתנהל פיננסית. אצל אלה שהכנסתם לא נפגעה המצב הפיננסי אף השתפר לא אחת, משום שחלק ניכר מההוצאות שיש לציבור הרחב מדי שנה לא התממשו - אין טיסות לחו"ל או חתונות גדולות וכו'.

כך, הירידה בהיקף האוברדראפט בישראל היא מגמה מורגשת ומתמשכת ואפילו מתגברת לאורך המשבר.

בהקשר זה מסבירים גורמים בשוק הבנקאות, כי אין הבדל בין לקוחות שהקפיאו החזרי הלוואות ללקוחות שלא הקפיאו את החזרי ההלוואות, ביחס למגמה הרב-שנתית באוברדראפט. הדבר מלמד כי ככל שאנשים התרגלו למשבר ולמדו לחיות איתו, הם למדו להתאים את עצמם לתקופה ולמדו לצמצם התחייבויות שלהם לגופים חיצוניים. מדובר למשל על קיטון בהוצאה לחוגים, לשכר דירה ועוד, כשאנשים התרגלו למצב ולא הכניסו התחייבויות חדשות.

כמו כן, חלק ממשיכות היתר הן עסקים קטנים, שמנהלים את חייהם דרך החשבון האישי ושם יש קיטון. על פי גורמים בשוק, אפשר וזה מעיד על השוק השחור שהתפתח פה אצל נותני שירותים קטנים לקהל הפרטי.

אשראי נהיה יותר זול
פחות משיכות יתר, יותר הלוואות

ובחזרה למגמה ארוכת השנים באוברדראפט. הסיבה הראשונה והמרכזית להקטנת האוברדראפט היא ככל הנראה הגידול ביכולת להשיג אשראי מבנקים מתחרים ומגופים חוץ-בנקאיים.

בעבר הרחוק היה ללקוח הפרטי שתי אופציות עיקריות - לקחת הלוואה מהבנק שלו או להיכנס לאוברדראפט. היום זה לא המצב: הציבור כבר הבין שהאוברדראפט הוא האשראי הכי יקר ובמאמץ קל אפשר לקבל אשראי יותר זול. זה גם משפיע על התנהגות הבנקים בהקשר זה.

ובכלל, מנוע האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי פועל במלוא המרץ בגלל מצאי כסף אדיר וריביות נמוכות, וצעדים מעודדים של הרגולציה. זה נכון גם לגבי שוק האשראי החוץ-בנקאי. למעשה, בראייה ארוכת שנים, יש גידול באשראי הצרכני, הבנקאי והחוץ בנקאי, לאורך השנים.

אבל כאן, בניגוד למה שקרה באוברדראפט, האשראי הצרכני ה"רגיל" החוץ-בנקאי גם קטן כנראה בשנה החולפת בשיעור שאינו זניח, בשל המשבר.

מדוע? האשראי הצרכני ה"רגיל" כולל גם את התשלומים בכרטיסי האשראי, שבחלקים מ-2020 רשמו קיטון. בנוסף, יש עוד דברים שאנשים לא עשו במהלך הקורונה - הציבור לא טס לחו"ל, לא עשה חתונות גדולות ועוד. במקביל, גם רואים גם קיטון בהוצאות של משקי הבית שההכנסות שלהם נפגעו, וזה אומר שמי שנפגע ממשבר הקורונה שינה את הוצאותיו - בין אם כתוצאה מהחלטות מושכלות ומכוונות ובין אם בגלל החובות.

על רקע זה אומרת זוהרית יוגב, ראש האגף לניהול סיכונים ומרכזי אשראי בבנק לאומי, כי "הציבור מוכיח במשבר הזה הרבה בגרות. אנשים נמצאים בעמדת המתנה, רוצים לראות לאן זה הולך. גם אנשים שלא נפגעו בשכר ויכולים להרשות לעצמם לצרוך כמו בשגרה צורכים פחות".

ומה לגבי שוק המשכנתאות? שוק ההלוואות לדיור בוער, למרות משבר הקורונה. 2020 הייתה שנת שיא בלקיחת משכנתאות חדשות, כשסך תיק המשכנתאות לאנשים פרטיים המשיך את המגמה הרב-שנתית של גידול. בהקשר זה נציין, כי נפגעי הקורונה העיקריים הם מבוגרים מאוד או צעירים מאוד שהם אינם לקוחות שגרתיים של המשכנתאות.