מה עושה חברת הסעדה כשחדרי האוכל במשרדים סגורים

אודי בן שימול, מנכ"ל סודסקו על המעבר מבופה לחמגשית: "כשפיתחנו קופסה חדשה שנראית טוב, אנשים החמיאו לנו ששיפרנו מאוד את האוכל. זה היה בדיוק אותו אוכל, רק בקופסה אחרת"

אודי בן שימול, מנכ"ל Sodexo On-Site / צילום: דורון גולן
אודי בן שימול, מנכ"ל Sodexo On-Site / צילום: דורון גולן

אודי בן שימול, מנכ"ל Sodexo On-Site, מה שלומכם בימים אלה?
כחברה הגדולה בארץ לשירותי הסעדה לארגונים ולחברות (אנחנו מספקים שירותים לכ-100 אלף אנשים ביום), משבר הקורונה חייב אותנו לשנות במהירות את תפיסת ההפעלה. איך אפשר לשמר חוויית לקוח בחמגשית שלוקחים לחדר במקום בופה בחדר אוכל? הרי אנחנו אוכלים בעיניים, בנפש ורק בסוף גם בחוש הטעם.

כדי לשמור על שביעות הרצון של הלקוח צריך לשנות לא רק את הקולינריה, כי לא כל אוכל מתאים לקופסה (אדים, נוזלים, אוכל שמתקרר ולא מתאים לחימום חוזר), אלא גם את צורת ההגשה. החל מזה שצריכים להנגיש תפריט ולמצוא דרכים לשמר להם את יכולת הבחירה כמו בבופה, וכלה בקופסה עצמה.  

הקמנו צוות חשיבה שנקרא "אוכלים בקופסה, חושבים מחוץ לקופסה". למדנו מהמסעדות. בדקנו המון קופסאות - של המבורגרים, של מוקפצים, כל מיני - ועיצבנו קופסה מושקעת. כשפיתחנו קופסה חדשה שנראית טוב, אנשים החמיאו לנו ששיפרנו מאוד את האוכל. זה היה בדיוק אותו אוכל, רק בקופסה אחרת.

המלצה: הסרט "סיפור האהבה של מיסטר מורגן", התמודדות של אלמן עם חייו החדשים. מייקל קיין מגלם אלמן בן 80 שחי בפריז, וילדיו בארה"ב. הוא מנסה לבנות לעצמו חיים חדשים ולמצוא נקודות אור בבדידות. הסרט מאוד נגע ללבי, וחשבתי על אמא שלי שמתמודדת עם פטירת אבי לפני כמה חודשים, אחרי 60 שנה שחיו יחד. חשבתי גם על הרבה אנשים - גם לא זקנים - שמתמודדים עם בדידות בתקופת הקורונה.  

השראה: כבר שלוש שנים שאני עוסק בטריאתלון, אחרי שנים שהתמקדתי בריצות ארוכות. הצורך והיכולת לשפר יכולות והישגים בשלושה סוגים של סיבולת, מחוברים בעיניי לצורך שלי כמנכ"ל לפעול בחברה גדולה ומבוזרת, להתמיד לאורך זמן, מבלי לראות תוצאות מידיות, בניגוד לכדורסל, למשל, שבו אתה קולע לסל, או לא.