היהלומנים לממשלה: היפכו את בורסת היהלומים הישראלית לאזור סחר חופשי

ניסים זוארץ, נשיא התאחדות תעשיית היהלומים, מזהיר מפני זליגת סוחרים ישראלים לדובאי • הבורסה בדובאי פועלת כאזור סחר חופשי, והמיסוי בה על חברות זרות מינימלי. לפי זוארץ, ניכרת כבר תנועה של סוחרים ישראלים להעברת מרכז הפעילות שלהם לשם

ניסים זוארץ, נשיא התאחדות תעשיית היהלומים / צילום: קמילייה
ניסים זוארץ, נשיא התאחדות תעשיית היהלומים / צילום: קמילייה

ניסים זוארץ, אחד מבכירי היהלומנים בישראל, קורא לממשלה להאיץ את הדיונים בסוגיית הפיכת בורסת היהלומים הישראלית לאזור סחר חופשי, כדי למנוע את המשך זליגת הסוחרים הישראלים לדובאי. זוארץ, נשיא התאחדות תעשיית היהלומים וחבר בנשיאות המגזר העסקי, מתמודד כעת על תפקיד נשיא בורסת היהלומים הישראלית.

לדברי זוארץ, הסכמי השלום עם האמירויות יצרו הזדמנות מעולה לישראלים שכן בדובאי שוכנת אחת מהבורסות הפעילות בעולם, שמהיקף של 3-4 מיליארד דולר ב 2003 לפני שנתיים הם הגיעו כבר ל-23 מיליארד דולר, סחר שני בהיקפו בעולם רק לבורסה ההודית.

הבורסה בדובאי פועלת כאזור סחר חופשי, והמיסוי בה על חברות זרות מינימלי. לפי זוארץ, ניכרת כבר תנועה של סוחרים ישראלים להעברת מרכז הפעילות שלהם לשם, "כי זה קורץ, שלוש שעות טיסה, מה הבעיה? מס אפסי, תנאים נוחים, קשר לכל העולם ובכל מקרה חלק ניכר מהעבודה באונליין.".

הפיתרון של אזור סחר חופשי ייתן מענה לדבריו, שכן הוא יאפשר לחברות הישראליות להגדיל תפוקה והיקפי מסחר, לשמר את כלל החברות והיהלומנים הישראלים כאן, ולהמשיך להעסיק אלפי עובדים בענף. לפי זוארץ: "אנחנו מתחרים מול הבורסות בהודו, דובאי ובלגיה, המקבלים סיוע מקיף של הרשויות. אנחנו צריכים קצת סיוע כמו שהם מקבלים. לא רוצים תמיכה כספית אלא רק סיוע שנוכל להתחרות. אנחנו יצואנים וצריכים עזרה מול התחרות.

"רשויות המס צריכות להבין שללא ההקלות הנדרשות, יפחתו ההכנסות של המדינה מהענף, היחצוא יתדלדל ו-9,000 עובדי הענף והבורסה יעמדו בסכנה. אנחנו רוצים וצריכים להישאר פה בגאווה, יש לרובנו משרדים בדובאי ובמקומות אחרים אבל המרכז פה, בואו נשאיר אותנו כאן, אזור סחר חופשי יחזיר עטרה ליושנה ואת הענף והבורסה שלנו בחזרה אל קידמת הבמה העולמית".

היוזמה להפוך את הבורסה לאזור סחר חופשי, בדומה לבורסות אחרות בעולם, נמצאת בדיונים בין משרדי הממשלה ורשויות המס, אך גם היא מתעכבת כמו כל רפורמה אחרת במשק בשל המשבר הפוליטי והבחירות התכופות.

ענף היהלומים הוא עדיין ענף היצוא המוביל של ישראל בהיקף ממוצע של כ-20 מיליארד שקל בשנה. המחצית הראשונה של 2020, שנת הקורונה, התאפיינה כמובן בירידות חדות במכירות, לפי דיווחי ראשי הענף עד כדי 80% מהמחזורים הרגילים. המחצית השנייה עשתה תיקון, אבל עדיין מדובר בשנה קשה ביחס לקודמותיה. לפי נתוני משרד הכלכלה, יבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ-1.067 מיליארד דולר, ירידה של כ-40% לעומת שנת 2019. היצוא נטו של יהלומי גלם עמד על סך של כ-860 מיליון דולר, גם כאן מדובר על ירידה של כ-40% לעומת השנה הקודמת.

יבוא יהלומים מלוטשים נטו עמד על סך של כ- 1.534 מיליארד דולר, ירידה של כ-37% לעומת שנת 2019. יצוא יהלומים מלוטשים נטו עמד על סך של כ-2.37 מיליארד דולר, ירידה של כ-30.5% לעומת השנה הקודמת.

החודשיים האחרונים עשו את עיקר התיקון: בחודש נובמבר התמתנו הירידות, ובדצמבר עלה יצוא יהלומי הגלם בכ-18% ויצוא היהלומים המלוטשים בכ-245% לעומת חודש דצמבר 2019 (כ-190 מיליון דולר יצוא יהלומים מלוטשים בדצמבר 2020 לעומת כ-55 מיליון דולר בדצמבר 2019).

זוארץ, בעל תואר יצואן מצטיין משנת 2015, אומר כי ברמה האישית, החברה שלו הגיעה בזכות ההתאוששות במחצית השנייה של השנה למכירות של 130 מיליון דולר, לעומת 40 מיליון לפני עשור. הוא מייחס זאת לשוק האמריקאי, שלדבריו משך אחריו את כל העולם במחצית השנייה של שנת הקורונה. "הקושי לצאת לחופשות, והבעייתיות ברכישות אחרות, הביאו את האמריקאים לשוק היהלומים והתכשיטים בהיקפי ענק שלא ראינו כמותם מאז 2007. האפשרויות של הרכישה באונליין הגבירו את היקפי המסחר ברמות מטורפות, ובעיקר ביהלומים היקרים יותר. זה נראה כמו אפיק השקעה מצויין ופחות ספקולטיבי מאחרים".

הוא אומר כי הקשר המתהדק עם האמירויות הביא בחודשיים האחרונים של השנה לעלייה במסחר ובמכירות, ומדינות המפרץ דרך האמירויות ובחריין יהוו שוק פוטנציאלי עתידי גדול.

על פי הסכם שנחתם עם בורסת היהלומים של דובאי, בספטמבר נפתחו נציגויות של הבורסות האחת אצל השנייה, ונקבעו ימי עיון ותערוכות משותפות.

צרו איתנו קשר *5988