מהצפון ועד ראשל"צ: כמויות גדולות של זפת נפלטות אל חופי ישראל

המשרד להגנת הסביבה מצוי בשטח ובודק את הדברים, אך נכון לשעה זו, מקור הזיהום איננו ידוע • המשרד הנחה את הרשויות המקומיות להפעיל את תוכניות החירום ולהיערך לניקוי החל ממחר, עם שוך הסערה • לפי ההערכה מדובר בעשרות טונות של נפט שנשפך לים והפך לזפת

חדירת זפת לחופי ישראל, חוף חדרה / צילום: מפקחי היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה
חדירת זפת לחופי ישראל, חוף חדרה / צילום: מפקחי היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

משעות הבוקר המוקדמות, עדים אזרחים ברחבי הארץ לתעלומה: אל חופי ישראל נפלטות כמויות גדולות מאוד של זפת, מחופי הצפון ועד לחופי בת ים וראשון לציון. המשרד להגנת  מצוי בשטח ובודק את הדברים, אך נכון לשעה זו, מקור הזיהום איננו ידוע.

במשרד להגנת הסביבה מכנים את האירוע "זפת בסערה", ומתריעים כי ב-24-48 השעות הקרובות עלולים להיפלט מהים גושי זפת נוספים, ולנחות בחופים מנהריה ועד אשקלון. המשרד הנחה את הרשויות המקומיות להפעיל את תוכניות החירום ולהיערך לניקוי החל ממחר, עם שוך הסערה. אזרחים ברחבי הארץ כבר מתארגנים באמצעות עמותת אקואושן ושומרי הבית כדי לסייע בניקוי החופים.

זפת בנווה ים / צילום: אופיר סעדון
 זפת בנווה ים / צילום: אופיר סעדון

בגלל מזג האוויר הסוער, בשלב זה לא ניתן לבצע פעולות ניקוי כלל, ופעולות הסיור והפיקוח שבוצעו היום על ידי כלל הגופים היו מוגבלות מאוד. עד כה, נחיתות של זפת תועדו בחופי 14 רשויות מקומיות בישראל: המועצה אזורית מטה אשר, עכו, חיפה, טירת הכרמל, חוף הכרמל, ג'יסר א-זרקה, חדרה, עמק חפר, חוף השרון, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת ים וראשון לציון.

כדי למזער את נזקי הזיהום, מחוז צפון ברשות הטבע והגנים יפעל מחר בכל גזרות החוף של שמורות הטבע והגנים בחוף כרמל במבצע ניקוי הזפת.

על פי סוג הזפת ומרקמה, ההערכה כרגע היא כי מדובר בפליטה של שמנים או נפט מכלי שייט שעבר מול חופי ישראל. אנשי היחידה הימית נמצאים בקשר עם המרכז במלטה REMPEC (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים וחופים במזרח התיכון) ועם הסוכנות האירופית EMSA, בניסיון לבדוק מקורות אפשריים לאירוע מסוג זה.

זפת בחוף דור / צילום: יוסי אוזן רשות הטבע והגנים
 זפת בחוף דור / צילום: יוסי אוזן רשות הטבע והגנים

תוכנית החירום הלאומית לטיפול בתקרית זיהום ים בשמן (תלמ"ת) אשר אושרה בממשלה ומתוקפה פועל המשרד להגנת הסביבה באירועים מסוג זה, הגדירה 3 רמות (TIER) לתגובה לאירועי זיהום ים וחופים.

המשרד להגנת הסביבה הגדיר את האירוע כ"בין-מקומי" ברמה TIER 2B- באירוע כזה, לא ידוע מקור הזיהום ופעולות הניקוי מבוצעות על-ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום, בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה.

הערכה: שפך נפט שהפך לזפת

במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי מדובר בשפך נפט שהפך לזפת (פירוק של נפט גולמי). מדובר באירוע חריג מאוד, שטרם נראה כמותו בישראל. האירוע הגדול האחרון שהיה בפריסה דומה, התרחש ב-2005 לאחד התנגשות של שתי אוניות ליד דלתת הנילוס, אך כמות הזפת שבסופו של דבר הגיעה לחופי הארץ, הייתה קטנה יותר.

לרוב רק לעיתים רחוקות מאוד יש פליטה של זפת לחופים, אך במקרה הנוכחי מדובר בפליטת זפת בכמויות גדולות מאוד ולאורך כמעט כל הארץ. כרגע קשה מאוד להעריך את כמות הזפת שנפלטה עד כה חופי ישראל, אבל מדובר בכמות משמעותית, של כאלפי מטרים מעוקבים (עשרות טונות).

זפת בנווה ים / צילום: אופיר סעדון
 זפת בנווה ים / צילום: אופיר סעדון

כיצד התרחשה התקרית? בשלב זה, כאמור, הפרטים מעטים. אך מדובר באירוע שסבירות התרחשותו באזורנו איננה נמוכה. בכל רגע נתון יש בים התיכון כ-2,000 אוניות סוחר - מפורט סעיד לכיוון נמלי אירופה, נעות מיכליות נפט רבות. כלומר, ישראל חשופה באופן שוטף לאיומי דליפות נפט ודלקים. ואולם, היכולת לגלות דליפות כאלו ולפעול בזמן אמת - נמוכה מאוד.

למשרד להגנת הסביבה ישנם אמצעים דוגמת טיסות סיור אקראיות אותן הוא מבצע, ולוויינים בעלי יכולת גילוי רדאר, שמעבירים דיווחים על כתם חדש שזוהה באמצעותם. אך לרוב, הדיווח מועבר שעות לאחר התקרית, והיכולת לזהות את מקור השפך - מוגבלת. בפעמים אחרות, מדווחים טייסים - גם חובבים - ואוניות כאלו ואחרות על תקריות למשרד.

שחף שנמצא בחוף דור בזיהום זפת נמצא על ידי מנהל הגן הלאומי תל דור יוסי אוזן נלקח לטיפול בספארי / צילום: רשות הטבע והגנים
 שחף שנמצא בחוף דור בזיהום זפת נמצא על ידי מנהל הגן הלאומי תל דור יוסי אוזן נלקח לטיפול בספארי / צילום: רשות הטבע והגנים

נפט הוא חומר רעיל בסביבה הטבעית הימית הרגישה. כל דבר שבא במגע עמו - מאצות, לבעלי חיים ולצמחי ים, נפגע. קשה בשלב זה להעריך את הנזק שנגרם לסביבה הימית, אך לא מדובר כנראה באירוע שפך נפט בסדרי גודל שנראו במוקדי שפך משמעותיים בעולם.

הסערה המתחוללת בשעות האחרונות, דווקא מסייעת בטיפול בנזקים, שכן הים הסוער גורם להמשך פירוק טבעי של הדלק, שבשלב זה כאמור, עד שוך הסופה, אין כל דרך לנקותו.

כיצד הגיע הנפט לחופי ישראל? ד"ר אליקים בן-חקון, חוקר ספנות וסביבה מהטכניון, סבור כי מקור המפגע הינו בעבריינות של גופי ספנות, שמסרבים לקיים אמנות בינלאומיות הכרוכות בהוצאות כספיות. תחת אמנת מרפול, בשנת 2020, מחוייבות ספינות במשקל גבוה להשתמש בדלק מופחת גופרית, בכדי להפחית את זיהום האוויר הכבד לו הן גורמות. אי לכך, מחירי הדלקים מתייקרים, ויש מי שבוחר לעבור על החוק, וכך לזהם את הטבע ולפגוע בבריאות האדם.

לפי ד"ר דניאל מדר, חוקר ומוחה למדעי החיים וסביבה, ייתכן ומדובר בתופעה רחבת היקף, שכן בהשוואה למציאות ביבשה, בספינות בים הפתוח קל שלא לציית להנחיות, חוקים ותקנות. זאת בשל פיקוח ואכיפה חלשים, מרחקים עצומים, מיעוט עדים, ואפשרות להפטר מראיות בלב ים. "יש ספינות שעדיין מתדלקות עם הדלקים הישנים - הדלק עדיין נמכר במקומות מסוימים. הן שטות למדינות מסוימות באפריקה, אסיה או דרום אמריקה בהן הרגולציה קשה או לא קיימת, ממלאות דלק אסור, שטות איתו את רוב הדרך חזרה, ונפטרות ממנו לקראת סוף המסע, כאשר מתקרבות לנמל בו יש אכיפה מחמירה", אומר מדר.

בנוסף, לדבריו של מדר, "בגלל שאנחנו בנתיב לאירופה, יכול להיות שספינות בדרך לאירופה שפכו את הנפט הזה בסמוך לישראל, ונבדקו באירופה אחרי שהן נפטרו מהראיות. הים הוא שטח הפקר. זה תחום פרוץ וגרוע מאוד מבחינת תקינה סביבתית. רוב הפעילות של אוניות הסחר מתרחשת במים בינלאומיים - רחוק מהעין ורחוק מהלב. יש גם ספינות שבשל הרצון להתחמק מרגולציה סביבתית מחמירה של העולם המפותח, רשומות במדינות מקלות ונעדרות פיקוח (פנמה, ליבריה). בסופו של דבר, עם הנזקים כולנו צריכים להתמודד".

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול", מדגישה כי אירוע הזפת-נפט החריג שנרשם היום לאורכה של ישראל, צריך להדליק נורות אדומות. לדברי יעקבס, "קיבלנו תזכורת לפגיעותם הגדולה של החופים מנפט וקונדנסט (דלק המופק בקידוחי הגז - ש.א), וכמה חשובה מוכנות גבוהה לחירום, שתתפוס מהר את הזיהום בים, ותמנע פגיעה בחופים.

"למרות שאין מוכנות לטיפול חירום בים, ולמרות שעידן הדלקים המזהמים מגיע לסיומו, הממשלה מתכננת להרחיב את הפעילות הפטרוכימית המסוכנת בים, ולהוסיף קידוחי גז ונפט נוספים ואסדות טיפול חדשות לאורך החופים, לצד תנועת מכליות נפט ענקיות בחופי אילת ואשקלון, ולסכן בזיהום את כל חופי הארץ".

עוד הוסיפה יעקבס כי "‏ישראל לא ערוכה להתמודדות לחירום מהיר בזיהום ים, שיבלום דליפה תוך דקות עד שעה. יש פתרונות שיאפשרו זאת, אבל אין דרישה ממשלתית. וכך, החברות הפועלות בים, עושות מה שבא להן, עם מינימום פיקוח ואכיפה. המשמעות של דליפה בים היא עצירת ההתפלה והסחר הימי בנמלים, פגיעה בפעילות תחנות הכוח לאורך החופים, בתיירות החופים ובאלפי עסקים שזקוקים לים נקי לפרנסתם.

"כל זאת, מבלי שדורשים מהחברות ביטוח מספק או הפקדת ערבויות גבוהות, שיובילו להחמרת נהלי סביבה וישמשו לכיסוי הנזקים. וכך, עלויות של מיליארדים צפויים ליפול על כתפי הציבור".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" אומר בתגובה למראות הזפת ברחבי ישראל כי "האירוע הזה מלמד אותנו על הסכנות שבשפך ימי, הפעם - ככל הנראה מספינה. הגברת תנועת הנפט הימית במפרץ אילת ובחופי אשקלון לצורך שינוע נפט אמירתי לאירופה, כפי שעולה מהעסקה המסחרית שנחתמה, תסכן את החופים שלנו, מי השתייה שלנו שמיוצרים ברובם מהים, החקלאות הימית, הספורט הימי והתיירות הימית.

"אירוע חריף לא פחות עלול להתרחש במקרים של שפך חומרים רעילים מאחת מאסדות הגז, על פי סימולציות שבוצעו. הגיע הזמן להיגמל מדלקים פוסיליים- אנרגיה מתחדשת זולה יותר, נקיה יותר ואינה מסכנת את אקלים כדוה"א. אני קורא למתנדבים להירשם למבצע ניקיון החופים, שיחל מיד עם שוך מזג האוויר הסוער".