ירושה | דעה

מי ישמור על פרטיות המת, ומתי ניתן לחשוף מידע אודות הנפטר?

כיום אין מחלוקת עקרונית על הקביעה שגם לאדם שנפטר קיימת זכות להגנה על פרטיותו, על אף שאין חוק שמסדיר זאת • לשאלת חשיפת המידע הנוגע לאדם שהלך לעולמו קיימים שני היבטים: למי שייך המידע מבחינה קניינית, והאם הבעלות עליו מקנה גם זכות להפר את פרטיות המנוח

האם ניתן לחשוף את המידע הדיגיטלי של נפטר או שהוא זכאי להגנת הפרטיות / צילום: Shutterstock, oatawa
האם ניתן לחשוף את המידע הדיגיטלי של נפטר או שהוא זכאי להגנת הפרטיות / צילום: Shutterstock, oatawa

מאבק ירושה בין בנו של נפטר למי שטוענת שהייתה ידועה בציבור שלו בסמוך למותו, העלה שאלה משפטית מעניינת הנוגעת להגנה על פרטיותו של המוריש. בת הזוג, התובעת זכויות בעיזבון, מחזיקה בידיה את הטלפון הנייד של המנוח ואת מחשבו האישי, ואף עושה שימוש בתוכנם כראיות בתביעתה, אך מנגד מתנגדת לבקשתו של הבן לקבל העתק של כל המידע השמור בהם. לטענת בת הזוג, חשיפת המידע הדיגיטלי בפני הבן תהווה פגיעה בפרטיותו של המנוח, מאחר שנכללים בו תמונות, סרטונים ותכתובות בעלי תוכן אינטימי.

נראה כי כיום אין מחלוקת עקרונית על הקביעה שגם לאדם שנפטר קיימת זכות להגנה על פרטיותו, על אף שאין חוק שמסדיר זאת, וזאת מכוח העיקרון הכללי הנובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

לשאלת חשיפת המידע הנוגע לאדם שהלך לעולמו קיימים שני היבטים: למי שייך המידע מבחינה קניינית, והאם הבעלות עליו מקנה גם זכות להפר את פרטיות המנוח. ניתן לראות בחומרים דיגיטליים נכסים העוברים ליורשיו של המנוח על-פי דין או על-פי הצוואה. עם זאת, עצם ההכרה ביורשים כבעלים של המידע לא פותרת את בעיית ההגנה על פרטיות המנוח במגוון רחב של מצבים.

ראשית, עולה שאלת ההגנה על פרטיות המנוח בתוך ההליכים שנועדו לקבוע מי הם היורשים. כך לדוגמה, במקרה הנדון כעת, בת הזוג שמחזיקה במידע טרם הוכרה כיורשת, ואף על-פי כן היא מונעת מהבן, שהוא דווקא יורש טבעי של המנוח, מלקבל גישה למידע. במקרה כזה אין מקום לתת עדיפות ליורש פוטנציאלי אחד על פני האחר, ויש לקבוע דין אחד לשניהם, על-פיו שניהם מקבלים גישה למידע לצורך חשיפת האמת, או לחילופין שניהם מנועים מגישה למידע לצורך הגנה על פרטיות המנוח גם מפניהם.

באופן כללי בתי המשפט מאבחנים בין טענות הגנה על פרטיות, המועלות על-ידי יורשים בשמו של המנוח ומופנות כלפי צדדי ג' - לבין טענות המועלות ביריבות בין היורשים עצמם, להן ניתנת הגנה פחותה.

הקלטת הלוהטת

כמו כן, בתי המשפט התריעו לא אחת מפני עירוב בין אינטרסים של המנוח הנוגעים לפרטיות לבין אלה של יורשיו בשמו, משאלה אינם תמיד חופפים. כך למשל, בשנת 2010 בית המשפט המחוזי דן במאבק ירושה בין בתו של אדם שנפטר לבין גרושתו, במסגרתו ביקשה הבת להוכיח כי לאביה לא הייתה כוונה להוריש דבר לגרושה, על אף שהותיר אחריו צוואה מכוחה היא יורשת. לשם כך הבת הגישה לבית המשפט קלטת וידאו שנמצאה בכספת של המנוח, בה הוסרט המנוח מקיים יחסים אינטימיים עם אישה זרה ובה-בעת משמיע באוזניה דברי גינוי אודות גרושתו.

בית המשפט הורה על פסילת הקלטת מחומר הראיות, בקובעו כי הפגיעה במקרה זה בפרטיותו של המנוח היא כה קשה, עד כי במאזן ההגנה על אינטרסים היא עולה לאין שיעור על פני החשיבות של חשיפת האמת.

מאחר שבשנים האחרונות המידע הדיגיטלי המצוי במחשבים האישיים ובטלפונים הסלולריים הפך כמעט למוח נוסף עבור רובנו, כדאי לתכנן מראש מה יעלה בגורלו לאחר לכתנו, כפי שנעשה לגבי רכושנו הפיזי. ניתן לכלול בצוואה הוראות מפורשות לגבי מי יחזיק במידע, האם יותר למי מהיורשים לעשות בו שימוש, וכן ניתן לתת הוראות ספיציפיות למחזיקי המידע.

כך למשל, פייסבוק מאפשרת למשתמשים לבחור בהגדרות החשבון עוד בחייהם "איש קשר לנושא הנצחה", אשר בעת לכתו של בעל החשבון לעולמו, יהיה רשאי להמשיך לנהל את דף הפייסבוק עבורו, וכך ישלוט בהגנה על פרטיותו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה 

צרו איתנו קשר *5988