למה הפוליטיקאים הישראלים לא מתעניינים באקלים וסביבה?

בעוד כחודש ייגש הציבור לקלפיות ויבחר את נציגיו. במערכת הבחירות מרבים הפוליטיקאים לדבר על קורונה, התאוששות כלכלית, נושאי דת ומדינה וגם ביטחון. נושא אחד נותר כמעט דומם בין סיעות הבית, עם מעט מאוד נציגים פוטנציאליים המתכוונים לעבוד עבורו מסביב לשעון: המשבר האקלימי והאקולוגי, על היבטיו הכלכליים והסביבתיים. האם הפוליטיקאים משקפים בהתעלמותם את עמדות הציבור? סקר חדש מגלה שלא.

במכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו את עמדות הציבור בנושא משבר האקלים בסקר המתפרסם כאן לראשונה, וגילו שהציבור דווקא מגלה עניין רב בנושאי סביבה. לפי הסקר, 44% מהציבור בישראל מתייחסים במידה רבה עד רבה מאוד לעמדות המפלגות בנושאי סביבה בבואם להחליט עבור מי להצביע, מהם כ-29% במידה רבה וכ-15% במידה רבה מאוד. 34% מייחסים לכך חשיבות במידה מועטה, ורק 15% כלל לא מייחסים לכך חשיבות.

המודעות לנושא אינה סימטרית על פני המפה הפוליטית. ניכר כי המשיבים המשייכים עצמם למחנה השמאל או למחנה המרכז מייחסים חשיבות גבוהה מהממוצע לנושאי סביבה. בהתאם לכך, 52% מהמשיבים המשייכים את עצמם לשמאל הפוליטי, ו-51% מהמשיבים המשייכים עצמם למרכז הפוליטי, מייחסים בהצבעתם למפלגה חשיבות לנושאי סביבה במידה רבה עד רבה מאוד. לעומתם, רק 41% מהמשיבים המשייכים עצמם לימין הפוליטי מייחסים חשיבות רבה עד רבה מאוד לנושאי סביבה בבואם להצביע, ו-38% מהמשיבים לא ידעו או סירבו לשייך עצמם למחנה פוליטי מוגדר.

יהודים שאינם חרדים וערבים מייחסים יותר חשיבות לעמדות בנושאי סביבה בבואם להצביע בבחירות מחרדים (46% ו-45% בהתאמה מתייחסים חשיבות במידה רבה עד רבה מאוד, לעומת רק 23% מהמשיבים החרדים). רק 10% מהיהודים הלא חרדים כלל לא מייחסים חשיבות לנושא זה בהצבעתם, לעומת 19% מהערבים ו-50% מהחרדים.

לנער את המנהיגים

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה שתוצאות הסקר הן קריאת השכמה לפוליטיקאים בנושא משבר האקלים. לדבריה, "הפוליטיקאים ניזונים מהציבור, הם מתאימים את עצמם. אם לציבור אכפת, צריך לתת לזה במה. זה צריך להשתקף גם בתקשורת, כי כך יגבר העיסוק של הפוליטיקאים בנושא. למרות שהציבור עדיין מודאג יותר מהמצב הכלכלי והביטחוני, אנחנו רואים בסקרים שלנו שהוא גם מוכן לעשות פעולות אקטיביות בחייו האישיים כדי לשמור על הסביבה, ולפעול נגד משבר האקלים. זה מסר לפוליטיקאים".

 זפת שנאספה בחוף על ידי מתנדב / צילום: שאול גולדשטיין, רשות הטבע והגנים, עידו פרי

במילים אחרות, אבירם ניצן אומרת שהפוליטיקאים זקוקים ל'ניעור' הגון. במערכת הבחירות הנוכחית קמה התארגנות שהחליטה לעשות בדיוק את זה: יותר מ-300 מתנדבים מקדישים מזמנים כדי 'לנדנד' לפוליטיקאים, להסביר להם את חשיבות הנושא, לחלץ מהם הבטחות, ואפילו ללמד אותם מושגי יסוד בתחום. יוזמת "בוחרים ירוק" מאגדת גם בני נוער, שבתקופת הסגרים דרשו זכות דיבור בדיוני ועדות הכנסת שהתנהלו בזום, ואולי אפילו גרמו לפוליטיקאים 'להתכווץ' בכיסא כשהם מקשיבים לנערה שמכירה חלק מהנושאים הנדונים טוב יותר מהם.

ממש לאחרונה סיפר ח"כ יאיר לפיד כמה הופתע מהעניין הציבורי. "משהו מוזר קורה לגבי האקלים", כתב בדף הפייסבוק שלו. "ערב ערב אני עושה מפגשי זום רבי משתתפים. המבוגרים שואלים על פוליטיקה, דת ומדינה, על הכלכלה. הצעירים שואלים על משבר האקלים שאלות רציניות ומבוססות ידע. יותר משאני עונה להם, אני לומד מהם. הפוליטיקה הישראלית, כהרגלה, מפספסת מהפכה. יש פה דור שמזועזע ממה שעוללנו לכדור הארץ, ודורש שנתחיל לתקן את הנזק. זה לא שפוי שאנחנו לא עוסקים בזה".

ואכן, מאז מרבה לפיד לעסוק בנושא, ואף הכניס אותו לליבת הקמפיין שלו. מהצהרות מפורשות וקריאה למי ש'נוחר בבוז' להבין שהוא מיושן, ועד למצע מפורט הכולל יעדים בתחומי האנרגיה המתחדשת, כלכלה מעגלית, תחבורה והתחדשות עירונית, לצד תוכנית פעולה בהשקעה של 6 מיליארד שקל במנועי צמיחה סביבתיים.

חשוב מכך, ברשימה של לפיד יש נציג שמשבר האקלים הוא נושא הדגל שלו, והוא מחויב לעסוק בו בכנסת הבאה - ח"כ יוראי להב הרצנו, מספר 14 ברשימה. למרבית האכזבה, להב הרצנו נחשב לשחקן ספסל אחורי - הוא לא יהיה שר וגם לא יו"ר ועדה בכנסת הבאה, ויכולת ההשפעה שלו תהיה מוגבלת.

המכחישים והמתעלמים

מהי עמדת יתר המפלגות? מרביתן התייחסו לאסון הזפת המתוקשר, אבל זה החלק הקל. לכתוב מצע - זה קצת יותר מסובך. להציב במקום משמעותי ברשימה נציג שמתחייב לפעול מסביב לשעון בנושא? משימה קשה. נעזרנו ביוזמת "בוחרים ירוק" כדי לבדוק את הנושא.

למפלגת הליכוד אין מצע, התחייבויות או התייחסות לנושא משבר האקלים, אך יש לה נציגה שמרבה להתבטא בנושא משבר האקלים ולהביע מחויבות אישית, ולא רק מיניסטריאלית - גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה.

במערכות הבחירות הקודמות, בימינה שחררו לאוויר סרטון המכחיש את משבר האקלים, וכעת לא מתייחסים לנושא באופן רשמי. המפלגה איננה משתפת פעולה עם 'בוחרים ירוק', ואף מתעלמת מנוער האקלים. כשבנט נשאל על הנושא בכנסים, הוא מתייחס להשקעה בפתרונות בזירת הקלינטק וההייטק.

המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, לא עוסקות בנושא ברמה הצהרתית בשלב זה.

מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער כתבה מצע מפורט בנושא, שבמסגרתו מתחייבים שם לעבור ל-95% אנרגיה מתחדשת עד 2050, ולעמוד ביעד של 95% רכבים חשמליים עד 2030. עוד מדברים שם על עידוד מיחזור וצמצום הטמנה, קידום תוכנית להעתקת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה ועוד.

בפרונט ניצבים שרן השכל וזאב אלקין, שכהונתו כשר להגנת הסביבה הייתה שנויה במחלוקת, וכללה גם מריבות מתוקשרות עם חלק מהארגונים. למפלגה עצמה אין נציג שמתחייב להפוך את הנושא לדגל, ולעסוק בו באופן בלעדי בכנסת הבאה.

בישראל ביתנו לא התייחסו לנושא עד כה - זה אינו נושא דגל של המפלגה. יחד עם זאת, 'בוחרים ירוק' נמצאים בקשר עם אלכס קושניר, מספר 3 ברשימה, שמביע עניין בנושא, ונעזר בארגוני הסביבה כדי ללמוד אותו לעומק. לאחרונה הזכיר היו"ר אביגדור ליברמן בראיון את נושא הסביבה כאחד מאתגרי המשק הישראלי. מעבר לכך, למפלגה אין התחייבויות והצהרות בנושא.

התעלמות בקמפיינים

דווקא ממפלגות השמאל, שלפי המכון הישראלי לדמוקרטיה הבוחרים שלהן מייחסים חשיבות יתרה לנושא, לא מציבות אותו בפרונט של הקמפיינים או בלב העשייה.

המצע של מפלגת העבודה נמצא בשלבי כתיבה, אך היא מתחייבת לשים בו דגש על משבר האקלים ומדיניות סביבתית מתקדמת. עם זאת, אין לה נציג שמתחייב להקדיש בכנסת את מלוא זמנו לעיסוק בנושא. ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר המפלגה, מתכוונת להוביל את הנושא בעצמה, אך ספק אם תוכל לקדם אותו באופן משמעותי כאשר העומס עליה רב וישנם נושאים הנחשבים דחופים יותר באופן מסורתי.

למרצ יש את המצע המפורט והמעמיק ביותר בנושא, אם כי המבחן יהיה בשטח. המצע כולל התייחסות לשטחים פתוחים ומדיניות תכנון, הטמעת תפיסות קיימות בהליכי קבלת החלטות, חלוקה הוגנת של נכסי טבע לרבות שיעורי מס מוגדלים לחברות העוסקות בניצול משאבי טבע, הצמדת תקינת פליטות לאיחוד האירופי, זכויות בעלי חיים ואיפוס פליטות הפחמן עד 2050. עם זאת, הנושא אינו בא לידי ביטוי בקמפיינים של מרצ, ויו"ר המפלגה, ח"כ ניצן הורביץ, לא מציב אותו בפרונט.

לרשימה המשותפת אין כרגע מצע בנושא, אך ח"כ סונדוס סאלח עוסקת בו.

במרכז, מפלגת כחול לבן איבדה את הנכס הגדול ביותר שלה ושל התנועה הסביבתית בכנסת: מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים והסביבה. חיימוביץ' הייתה הנציגה היחידה שהגיעה לכנסת מתוך אג'נדה סביבתית, ותבלוט בחסרונה בכנסת הבאה. למפלגה יש מצע בנושא, אך הנציג שלה שעוסק בתחום - ד"ר אלון טל - במקום לא ריאלי.

היו"ר בני גנץ לא התבטא בנושא פומבית עד כה, וזה אינו חלק מהקמפיין המפלגתי. "כשחיימוביץ' עזבה, הם לא אימצו את הנושא לליבם, וגם איבדו הרבה קולות של התנועה הסביבתית שהצביעה לכחול לבן בקולות רבים בזכותה", אומר ויקטור וייס, העומד בראש יוזמת 'בוחרים ירוק'.

וייס, כרבים בתנועה הסביבתית, מדגיש שהתחייבויות ומצעים בתחום הם חשובים, אך המבחן האמיתי יהיה בכנסת. לדבריו, "במערכת הבחירות הנוכחית אנחנו רואים שהנושאים הסביבתיים הם כבר לא עניין רק למפלגות שמאל, וזה מעודד. בהרבה מובנים, מדובר ב'קולות על הרצפה'.

"לפי בדיקה שלנו, הכוח האלקטורלי של אנשים שהנושא חשוב להם כהארד קור הוא 3 מנדטים. אלו קולות צפים, שעד עכשיו הצביעו לנציגים הסביבתיים. בקרוב תהיה לנו הזדמנות לבחון את רצינות ההצהרות המפלגתיות, כאשר יהיה צורך לאשר את החלטת הממשלה בנושא המעבר למשק דל פחמן, הכולל יעדים להפחתת פליטות, אנרגיה מתחדשת, תחבורה ופסולת".

בארגון אדם טבע ודין לא מסתפקים בהצהרות הפוליטיקאים, וקוראים לציבור להצביע אך ורק למועמד שמתחייב לקדם חוק אקלים לישראל. "רק חוק יהיה עמיד בפני תהפוכות פוליטיות ויחייב את כל הקשת הפוליטית. הוא גם ייצר מסגרת ויעדים לכלל משרדי הממשלה, כך שישראל תפעל לצמצום פליטות גזי החממה", אומר מנכ"ל הארגון, עמית ברכה. "מכיוון שאפילו החלטות ממשלה תקועות ואינן מיושמות, יש צורך דחוף בחוק אקלים שאותו אנחנו מנסחים בימים אלה עם המשרד להגנת הסביבה".

קודם ביטחון וכלכלה

למרות שבשטח בישראל ישנו נוער שמחויב לנושא ומציף את חברי הכנסת בבקשות ובשאלות, הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה גילה תמונת מצב אחרת בקרב שכבות הגיל המבוגרות יותר.

בניגוד למגמה העולמית, שבה צעירים מגלים עניין גבוה יותר במשבר האקלים, בישראל המצב הפוך. בני 65 ומעלה מייחסים חשיבות גבוהה מהממוצע לנושאי סביבה בבחירתם לאיזו מפלגה להצביע (55% מהם מתייחסים לכך חשיבות במידה רבה עד רבה מאוד). מנגד, בני 35-44 מייחסים חשיבות נמוכה מהממוצע לנושאים אלו בהצבעתם בבחירות (32% מהם בלבד מתייחסים לכך במידה רבה עד רבה מאוד).

מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה נתון נוסף שאיננו מעודד: למרות העניין הציבורי הרב, רק 1.5% ציינו כי נושא הסביבה הוא החשוב ביותר בהחלטתם, כאשר עמדות מפלגתיות בנושאי כלכלה הן הגורם החשוב ביותר לציבור (29%).

איך מסבירים את הפער? לפי אבירם ניצן, "נושאי ביטחון וכלכלה תמיד דורגו לפני סביבה. אם תל אביב הייתה עכשיו מוצפת בגלל עליית פני הים, אנשים היו מצביעים ברגליים ובוחרים בסביבתי. האתגר הוא לגרום לציבור ולפוליטיקאים להבין שמשבר האקלים הוא המשבר הבא שיביא למשברים כלכליים וחברתיים ולאיומים ביטחוניים חדשים".

ללמוד מג'ו ביידן: צוות האקלים הגדול ביותר אי פעם בבית הלבן

למרות ההתעוררות החלקית במפלגות בנוגע למצע סביבתי, ישראל עדיין נותרת מאחור הרחק מאחור בהשוואה לעולם, במעשים כמו גם בדיבורים. אם בשלב זה קשה למנות על יד אחת את מספר חברי הכנסת שמתחייבים להקדיש את מלוא או עיקר זמנם לנושא, באירופה לאורך שנים רבות ישנן מפלגות ירוקות בפרלמנטים. ב-2019 חל מעין מפץ, כאשר הפרלמנט האירופי נשטף במה שכונה אז 'אפקט גרטה'. על גלי מחאת האקלים שבראשה עומדת הנערה השוודית גרטה טונברג, העניין הציבורי בנושא גבר, והמפלגה הירוקה הגדילה את כוחה בכמעט 50% ועלתה ל-75 מושבים בפרלמנט.

גם בארה"ב חל שינוי משמעותי. אם הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, העדיף להכחיש את משבר אקלים, ביטל חוקים סביבתיים רבים ויצא מהסכם פריז, הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, נכנס לבית הלבן עם צוות האקלים הגדול ביותר שמונה אי פעם במדינה.

ביידן מינה צאר אקלים (ג'ון קארי), חזר להסכם האקלים וביום השבעתו החזיר בבליץ מהיר תקנות סביבתיות רבות. כלומר, הוא החל לממש במהירות מרשימה את הבטחות הבחירות שלו. לאורך הקמפיין, הוא וסגניתו, קמלה האריס, חזרו שוב ושוב על הבטחות והתחייבויות נחושות בתחום.

אחד המנועים המשמעותיים לכך היה הדרישה שעלתה מהשטח. תנועת אקלים צעירה בשם "תנועת הזריחה", הצליחה לדחוף צעירים רבים בעלי אג'נדה סביבתית להצביע לביידן. לפי הגרדיאן, התנועה דחפה לקלפיות 3.5 מיליון תושבים במדינות מתנדנדות, וכעת חבריה אומרים: "סיפקנו את הסחורה עבור ביידן, עכשיו עליו לספק את הסחורה עבורנו".